"אין מילים" והפעם לא במליצה - מה כבר אפשר לומר? באמת, מה כבר אפשר לומר? בשבועות האחרונים למדנו כולנו, בעל כורחנו, כל אחד בתחומו, יותר לעשות ופחות לדבר, יותר לנסות לעכל ופחות לקטר. ובכל זאת, הקתרזיס צריך לצאת איכשהו. גם כשהבטן ממשיכה להתהפך, וייקח עוד זמן עד שנמצא את מה שירגיע אותה ואותנו - אפשר ומומלץ פה ושם קצת להקל, לשחרר, לאפשר עוד מרחב נשימה לשלב הבא.
בלי לקחת אחריות! אבל עם המון עידודים וחיזוקים, מצאנו "פעילות" אחת די פשוטה ובעיקר מאוד יעילה, תמיד ובעיקר עכשיו - "לקלל". זה בריא, זה בחינם ובאופן מפתיע זו אולי התשובה הטובה ביותר כרגע לכל אלימות. רק רגע לפני שאתם משחררים, שימו לב שהקללות שלכם לא באות על חשבון אנשים אחרים וגם, היו מודעים לסביבה והתאימו את מה שיוצא לכם מהפה לסיטואציה, בכל זאת, יש חיים אחרי המלחמה.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
יותר קללות, פחות אלימות
מחקרים מראים שקללות יכולות לחזק את הסבילות שלנו לכאב, לשפר ביצועים של פעילות גופנית ולשפר באופן מיידי את התחושה, אבל קללות לא משפיעות רק על האני הפיזי והנפשי שלנו - הן גם משפיעות על היחסים שלנו עם אחרים.
קללות וניבולי פה נמצאו בקורלציה חיובית עם כנות ויושרה בשלושה מחקרים שונים - אנשים שקיללו שיקרו פחות ובחלק גדול מהמקרים נתפסו כיותר כנים ואותנטיים. "קללות בתרחיש חיובי גורמות לנו להיראות כנים, אותנטיים ואסרטיביים, מכיוון שהן צורת ביטוי כל כך גולמית", טוענת איימי דיקון, פסיכולוגית קלינית. "אתה מקבל תגובה לא מצונזרת, לא מסוננת, תגובה מהבטן שמשקפת את מה שהאדם באמת מרגיש".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
בניגוד לסטיגמה שרואה שפה מגונה כסימן לחוסר השכלה ולאוצר מילים נמוך, מחקרים מראים שקללות עשויות להיות דווקא סימן לאינטלקט גדול יותר ולאוצר מילים רחב יותר. "אנשים שטובים בשפה טובים בקללות", כותבים החוקרים. "הם מקללים לא בגלל שאין להם שפה – אלא דווקא בגלל שיש להם ארגז כלים מלא במילים".
אמה בירן, מדענית בתחום הבינה המלאכותית כתבה ספר בשם קללות זה טוב בשבילך: המדע המופלא של שפה גסה, בו היא בוחנת מגוון יתרונות מפתיעים יותר ופחות, שקללות טובות יכולות לספק. על פי בירן, קללות גורמות ללב לפעום מהר יותר, מעודדות אותנו לחשוב מחשבות תוקפניות, ובמקביל, באופן פרדוקסלי, הן גם מפחיתות את הסיכוי שנהיה אלימים פיזית. בנוסף, טוענת בירן, לא רק שצורה כלשהי של קללות קיימת מאז שבני האדם החלו לתקשר, אלא שהוכח שהן יכולות להפחית כאב פיזי, חרדה והן אף עוזרות לנפגעי טראומה.
קללות מגבירות את הסבילות לכאב
הפסיכולוג ריצ'רד סטפנס יחד עם חוקרים נוספים ערך סקירה של יותר מ-100 מחקרים שחקרו את כוחן של קללות. לדבריו, הממצאים מראים שלקללות יש שפע של השפעות פיזיולוגיות, קוגניטיביות, רגשיות ואינטראקציות. במחקר של סטפנס שבדק איך קללות משפיעות על חוויית הכאב, נמצא כי קללות מגבירות את הסבילות לכאב. הצוות הנחה עשרות סטודנטים מתנדבים לטבול את ידיהם במים קרים כל עוד הם יכולים להתמודד עם זה, תוך כדי חזרה על מילת קללה לפי בחירתם. לאחר מכן, הם עשו את הניסוי שוב - אבל הפעם, הם אמרו מילה ניטרלית, "נקייה". צוות המחקר מצא שהנחקרים הצליחו לשמור את ידיהם שקועות במים הקרים למשך זמן רב יותר, בזמן החזרה על מילת הקללה.
אז איך הכי יעיל לקלל? על פי סטפנס, לקללות יש השפעה רגשית גדולה יותר כאשר אנחנו עושים זאת בשפת האם שלנו. "כשאנשים מקללים בשפה שנייה או שלישית, לא נראה שיש לזה את אותה כוח או השפעה רגשית", הוא אומר ומוסיף כי גם לעוצמת הקללה יש משמעות ואנשים מסוגלים יותר לסבול כאב תוך כדי השמעת קללות חריפות במיוחד. "נראה שככל שהקללה חזקה יותר, כך יש לה יותר השפעה".
אבל, כמו כל פעולה שחוזרת על עצמה, יש משמעות גם לכמות השימוש שלנו בקללות. "גילינו שהאנשים שמקללים הכי הרבה בחיי היומיום קיבלו הכי פחות תועלת מהקללות", אומר סטפנס. "אז אל תגזימו".
ההיסט(ו)ריה של הקללה
ולסיום, אם אתם חשים צורך להעמיק את ההיכרות שלכם עם ז'רגון הקללות הפופולריות, או לפחות אלו ששולטות במסך, תוכלו לצפות ב"תולדות הקללות", מיני סדרה בהנחיית ניקולס קייג' שנעזר בשורת מומחים, בלשנים, היסטוריונים וקומיקאים שדנים במקורן של קללות אהובות ובשימוש בהן בתרבות הפופולרית.