חזרה לשגרה היא אחד הרגעים המבורכים ביותר על ידי הורים רבים - ודאי שזו מגיעה לאחר חופשה ארוכה כמו חופשת פסח. כמו כן, זה זמן מעולה לשים לב לשינויי התנהגות בקרב ילדים במסגרות הגן וסמן חשוב להבין עד כמה באמת טוב לקטנטנים במסגרות בהם הם נמצאים.
"לא מעט מפרשות ההתעללות בגנים נחשפו לאחר חופשות ארוכות ולא בכדי. הסיבה היא שהילדים שהו זמן רב וממושך בבית וההורים הבחינו כי הם התנהגו אחרת לגמרי מאשר בעת החזרה לגן, אז החלו שוב סימנים שונים שהיו לפני החופשה. לא פעם, בעת שגרה, אנחנו לא שמים לב להתנהגויות שונות שעלולות להעיד על מצוקה של הילדים בגן ולכן זמן חופשה בהחלט יכול להיות עבורנו הזמן הקריטי שנוכל לדעת מה קורה לילדים שלנו במסגרות", אומרת אלונה דניאל, הידרותרפיסטית המתמחה בטיפול בילדים, וממובילי מטה המאבק למען הילדים.
מה קורה לילדים בזמן חופשה ממושכת?
"סיכוי גבוה מאוד שאנחנו ההורים נחווה עם הילדים פתאום קפיצה התפתחותית. כך למשל ילדים שלא כל כך מדברים, מתחילים לדבר; ילדים שישנים טוב לאורך ימי החופשה; הרגלי אכילה אחרים ממה שאתם רגילים; מצב הרוח שונה, הם יותר רגועים, יותר שמחים, פחות חששנים וקופצים מכל דבר קטן. אולם עם חזרתם למעון, ההתנהגויות שהציקו לכם בבטן ולא ידעתם לשים על כך את האצבע בבת אחת עלולות לחזור. זכרו כי כשמדברים על מצוקה של ילדים כתוצאה ממשהו שקורה בגן, זה לא בהכרח בשל אלימות פיזית אלא גם אלימות שהיא לא פחות חמורה וזו התעללות נפשית. ילדים רכים שחווים ענישה, צעקות בלתי פוסקות, מניעת אוכל ומים, ילדים שממש עוברים חרם על ידי צוות הגן, מילות גנאי ועוד. להורים קשה מאוד לעלות על זה ולכן חשוב מאוד לשים לב לסימנים השונים"
הנה כמה מנורות האזהרה הבולטות שעלינו לשים לב אליהן עם החזרה מהחופשה וכמובן לאורך השנה, לפי דניאל.
1. סימנים פיזיים על הילד.ה
"שריטות, נשיכות, סימני צביטה, סימני אצבעות, סימנים כחולים בלחיים, שפה פצועה, שן שבורה, סימנים אדומים על הגוף וכמובן אם הילד או הילדה צולעים, פריקת כתף. כל אלו סימנים שלא אמורים להופיע, בטח לא במסגרת גן ולכן חשוב מאוד לבדוק את הנושא ולהימנע מלקבל תירוצים שונים של צוות הגן".
2. קושי התנהגותי והתפתחותי שלא נמצא לו מקור
ילדים שחווים התעללות כלשהי בגן, יתקשו לווסת את עצמם רגשית, להתאים את התנהגותם לסיטואציות חברתיות משתנות, לשלוט בדחפים, ולפעמים יתקשו להביע חרטה ואמפתיה כלפי הצד השני.
- אם הילד נרתע מסיטואציות או מגיב בבהלה לסיטואציות שלא היה מפחד מהן בעבר כמו הרמת יד מפתיעה, רעשים חזקים שבעבר לא היה חושש מהם.
- ילד אנרגטי ומוחצן שהפך לביישן ומופנם, ששינה את התנהגותו 180 מעלות, שמרבה לשחק עם עצמו, מרגיש אשמה או פחד מדברים קטנים כמו צעצוע שנשבר או צלחת שנפלה ומגיב בקיצוניות לכך ולהיפך, ילד רגוע שהפך להיפראקטיבי, אגרסיבי, עם התפרצויות זעם.
- הפרעות התנהגות והתנהגות מרדנית שהחלה פתאום, בעיקר במצבים חברתיים
- קושי בשפה וביכולת להתבטא, קשיים מוטוריים, רגשיים, הפרעות אכילה ועוד.
3. פחדים פתאומיים ולא מוסברים
פחדים פתאומיים ללא הסבר, במיוחד אם זה קשור לגן, סירוב ללכת לגן, הצמדות גדולה להורים, בכי רב, תלונות על מחלות ומכאובים, פחדים מחושך, אנשים, מקומות מסוימים.
4. צימאון ורעב
אספתם את הילד מהגן ואתם שמים לב שהוא צמא או רעב באופן מיוחד, לא מפסיק לאכול מהרגע שנכנס לרכב או ממש בוכה לאוכל, ילד שמבקש לשתות מים כשיוצאים מהגן או במהלך הנסיעה. כמו כן, האם הבחנתם כי משהו השתנה בדפוסי האכילה של הילדים, האם הם לא מוכנים לרדת מכיסא האוכל? האם הם משתמשים בסכו"ם? האם הם ישבו ליד השולחן ופתאום לא מוכנים? האם הם מפזרים אוכל על הרצפה ואוכלים אותו? אלו נורות אזהרה שחשוב לסמן ולבדוק.
5. שינויים בשינה
ביעותי לילה, סיוטי לילה, מתעוררים בפרקי זמן קצרים, קושי להירדם, התעוררות בבכי וצעקות. ילדים שנמצאים במסגרת שבה הם תחת מצבי אימה, משחזרים את כל האירועים הללו במהלך השינה וזאת גם שנים לאחר שהאירועים התרחשו.
7. היגיינה
חיתולים לא נקיים בעת האיסוף ו/או תפרחת חיתולים קשה שלא מחלימה, הם לפעמים סימן להזנחה וטיפול לקוי.
ומה לגבי הגן עצמו?
כמה נקודות שכדאי לשים אליהן לבד בזהירות ובמודעות. דניאל ממליצה על טיפ אחד שיכול לעשות שינוי גדול: "יש לפתוח קבוצת הורים נפרדת ללא צוות הגן ולשתף שם הכל, אם הגננת אינה מאפשרת קבוצת הורים, תשאלו את עצמכם מה הסיבה לכך".
- גנים שהורים נדרשים לעדכן לפני שמגיעים לגן ואין מדיניות "דלת פתוחה"
- גנים שלצוות תמיד יש הסבר לכל שאלה, פציעה או אירוע בגן.
- הצוות שולח באובססיביות תמונות להורים ובקבוצת הגן במהלך היום.
- הצוות מתחלף לעתים תכופות או לחלופין קבוע ומורכב ברובו מבני משפחה.
- צוות ללא הכשרה והבנה בהתפתחות הגיל הרך, תשאלו את צוות הגן על כך, תוכלו להבין לבד על ההכשרה והניסיון של הצוות בנושא.
- מדיניות ענישה בגן, כלומר איך הם מגיבים להתנהגות של הילדים, מה לדעת הצוות הסתגלות מיטבית לילד/ה.
- הם הגן צפוף, דל בצעצועים, עם כמות ילדים מעל התקינה המומלצת, שלא מחדש את הציוד לילדים, כל ביקור פתע שלכם לילדים אין פעילויות וצעצועים על הריצפה.
- גן שהילדים מחויבים לישון בו צהרים ואין שום גמישות בנושא ובכלל גן שההרגשה בו שהילדים חייבים להתיישר לפי החוקים של הגן וללא פשרות, גישה זו אינה מתאימה בשום מצב לגיל הרך.
- מידור הורים, הפרדה בין הורים, חלק מההורים "חברי הצוות" וחלק לא. סימן אזהרה גדול!
"לסיכום, תהיו קשובים לילדים שלכם, לתחושות שלכם, אל תיכנעו לאמירות של אתם היסטריים, או אתם מגזימים. בסופו של דבר את הדין וחשבון אתם חייבים אך ורק לילדים שלכם ולא לאף גננת או סייעת. תשימו לב לנורות אזהרה, תתייעצו, תבדקו. הכי חשוב, לא לשים את הילדים שלכם במסגרת שאינה מפוקחת, מסגרות ביתיות שאין בהן מצלמות או מתחת ל 7 ילדים", אומרת דניאל.
בכל שאלה מטה המאבק כאן לתת את המענה עבורכם. תפנו אלינו באתר, הפניה אנונימית