תקופת החגים היא זמן משמעותי בשנה. יש תחושת התחדשות באוויר, חשבון נפש על השנה שהייתה והשנה שתתחיל, רצון לפתוח דף חדש, הזדמנות לפגוש את בני המשפחה הקרובים והרחוקים והרבה ארוחות חג משותפות. בעוד שהחגיגה והאכילה בצוותא יכולה להיות משמחת, יש אנשים שעבורם המצב מורכב יותר.
"במרכז לרפואת מתבגרים, במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים, פוגשים מתבגרים שמתמודדים עם הפרעות אכילה ומשפחותיהם, אנו שומעים על ההתמודדות שלהם, על המאבק במחלה כל כך קשה ומורכבת", אומרת ד"ר שלי בן הרוש נגארי, מנהלת מרפאת מתבגרים במרכז הרפואי שערי צדק ומבקשת להאיר זרקור על דברים שנראים זניחים לאלו שאינם מתמודדים עם הפרעת אכילה ועלולים להכאיב ולגרום נזק ממשי ליקיריכם ולבני הנעורים בפרט.
הנה כמה מהמשפטים התמימים והמחשבות שרובנו נוטים שלא לייחס להם חשיבות רבה, אבל הגיע הזמן שנפעיל שיקול דעת על הטייס האוטומטי של רובנו.
-
אל תתבלבלו: ילדים ומתבגרים הם לא מבוגרים
"לגוף שלהם יש צרכים אחרים וגם האופן שבו הם מקשיבים למה שאתם אומרים הוא שונה. חשבו טוב טוב על המשפטים שאתם אומרים לעצמכם בקול, מישהו שומע ועלול להבין את הדברים מילולית וליישם ועבור הילדים זה יכול להיות מסוכן", אומרת בן הרוש נגארי. משפטים כמו: 'וואי וואי כמה אכלנו, אחרי ארוחה כזו צריך לצום יומיים'; מזל שאחרי ראש השנה יש יום כיפור' הם לגמרי נועצים בעיה קיימת. אמנם החגים היהודיים רצופים בסעודות, אולם לא באמת מדובר במספר ארוחות שחורג מהנורמה. ילדים ומתבגרים צריכים לאכול בכל יום לפחות 3 ארוחות: ארוחת בוקר, ארוחת צהרים וארוחת ערב, העובדה שזו ארוחת שבת/חג או שאכלו עם עוד בני משפחה לא הופכת את העניין למוגזם או אסור. -
לא צריך לצום (אולי רק בכיפור)
אל תתרגלו בכלל למחשבה של פיצוי על אכילה. בולמוס ואחריו צום היא צורת התנהגות של הפרעת אכילה. המתבגרים שלכם שומעים אתכם ולומדים מכם, גם אם הם לא תמיד נראים לכם קשובים. לדברי בן הרוש הגארי, אנחנו המבוגרים מהווים עבור ילדינו מודל לחיקוי ביחס לגוף שלכם ולאוכל, ולמרות שהם "כבר גדולים", הם בשלב שהחשיבה שלהם עדיין קונקרטית הם עלולים לקחת את דבריכם פשוטם כמשמעם ולצום יומיים וזה לא מה שהם צריכים. -
"את נראית נהדר! איך רזית?"
מדובר במשפט לעוס שרובנו שומעים אחת ליום בממוצע, ולא תמיד הוא מופנה כלפינו, אבל הוא שם, קיים, נוכח. "לפעמים ארוחת החג היא הזדמנות לפגוש מכרים שלא ראיתם זמן רב. אל תצאו מנקודת הנחה שירידה במשקל היא מחמאה, יש אנשים המתמודדים עם הפרעת אכילה שהירידה במשקל יכולה לנבוע דווקא מהחמרה במצבם. יהיו שישמעו את המחמאה ומיד יסיקו שהעובדה שהם לא קיבלו אותה - מעידה שהם לא נראים טוב, או שרזון זה הדרך היחידה לקבל מחמאה. השתדלו להחמיא על תכונות ולא על מראה, אל תמדדו אנשים לפי המשקל או היקף המתניים. למשל 'איזה כיף לראות אותך!!' או 'כמה שמחה את מכניסה לחדר'", ממליצה בן הרוש נגארי. -
זכרו: אפשר להיראות טוב גם ללא תלות במשקל
בגד מחמיא , אושר וחיוך - כל אלו משפיעים על המראה לטובה. -
"לאכול את העוגה הזו זה שחיתות"
הפרעת אכילה מרגילה אנשים לחשוב בשחור ולבן, מותר ואסור, טוב ורע, משמין ולא משמין. "בטיפול אנו עובדים עם המטופלים על ההבנה שכל אוכל יכול להיות בריא וטוב כשהוא במידה, כשהוא מותאם לצרכים של הגוף. במיוחד לא כדאי לעשות הפרדה בין בני המשפחה למי 'מותר' לאכול לפי המשקל שלהם ('לך לא כדאי לאכול דברים כאלו, זה משמין') אל תשפילו אנשים כשאתם לא באמת יודעים מה מצבם ומהם הצרכים הרפואיים שלהם. ובמיוחד שהערות כאלה הן לעיתים קרובות בעלות השפעה הפוכה על מי ששומע אותם", אומרת בן הרוש נגארי. -
נסו ליצור סדר בארוחות
דאגו לארוחת בוקר וצהריים גם בימים שבהם יש ארוחת חג בערב, אכילה מסודרת לפני כן תעזור למנוע בולמוסים ואכילה ביתר בארוחת החג. -
"לא נגעת בכלום....."
ועוד מבית היוצר: "עד שהכנתי את האוכל שאת הכי אוהבת...."; "הכנתי במיוחד בשבילך, את/ה חייב/ת לאכול מזה .." לדברי בן הרוש נגארי, לאנשים רבים החגים הם תקופה קשה ומלחיצה, לעתים המפגש המשפחתי מורכב. נסו להיות רגישים ולהבין שלא לכולם קל שיראו אותם אוכלים, נסו לא לשפוט, לא להעיר הערות בקולי קולות. לפעמים רק לשבת עם בני המשפחה בזמן הארוחה זה הישג בפני עצמו. מתבגרים לא צריכים לאכול כדי להוכיח אהבה או כדי למלא צרכים של דודה מסוימת במחמאות על יכולות הבישול שלה. -
"חייבים לעשות ספורט, ספורט זה החיים, זה כל כך בריא"
נכון, ספורט הוא בריא ומיטיב כשנעשה במידה וכשדואגים לתת לגוף את כמות האנרגיה שהוא צריך עבור ההתעמלות. "בתקופה שאתם מבלים ימים שלמים עם המתבגרים שלכם שימו לב שההתעמלות לא הופכת לכפייתית, שהם לא משתמשים בספורט כפיצוי על אכילה שהם מרגישים שאסורה להם ושהפעילות הגופנית לא מונעת מהם לעשות את שאר הפעילויות הנורמטיביות- אם בשל הספורט המתבגרים שלכם יימנעו מלפגוש חברים, לצאת מהבית, לאכול ולישון זה כבר שלב שהוא לא בריא, הוא מוגזם". -
אל תחנכו, אל תענישו
והכי חשוב: ארוחת החג היא לא הזמן לחנך את הילדים שלכם אל מול כל העולם ואשתו בדברים שלא חינכתם אותם עד עכשיו. ואנא - אל תשתמשו באוכל כפרס או כעונש.