תקופת חג הפסח מתקרבת ובמהלך החג ישהו רוב העובדים בחופשה. יחד עם זאת, עובדים רבים ימשיכו לעבוד בתקופת החג בכל מיני ענפים חיוניים. האם באמת ניתן לחייב אותנו לעבוד ובאותה נימה: האם המעסיק חייב להעניק שי לחג, מה הוא תעריף חג לפי החוק והאם ניתן להתנגד לחופשה מרוכזת? פנינו לעורכי הדין גדעון רובין ועופר איילון ממשרד גדעון רובין ושות' המתמחה בדיני עבודה לכמה מהשאלות החשובות.
האם מעסיק רשאי לחייב אותי לעבוד בחג?
על פי החוק, עובד רשאי לסרב לעבוד בימי החג, אולם עליו להודיע על סירובו למעסיק עם קבלתו לעבודה או מיד לאחר שקיבל דרישה להתייצב לעבודה במהלך החג, בין אם הנימוק לסירוב נובע ממצוות הדת ובין אם מסיבה אחרת. ככל שהסירוב לעבוד בחג נעוץ במצוות דתו של העובד, המעסיק יכול לדרוש מממנו לחתום על תצהיר מתאים, בהתאם לפרוצדורה הקבועה בחוק.
חשוב לציין, כי קיימים מקרים חריגים בהם העובד אינו רשאי לסרב לעבודה בימי החג, למשל במקומות עבודה האמונים על בטחון המדינה או על בטחון הציבור (שוטרים ועובדי שב"ס), עובדים המועסקים במקצועות חיוניים למשק (ייצור ואספקת חשמל), אנשי צוות אוויר ועוד. יש לציין, כי על פי רוב, העסקה בימי המנוחה (שבת או חג) טעונה קבלת היתר מתאים משר הכלכלה והתעשייה ומזכה בתמורה מוגדלת.
האם עובד יכול להתנגד לצאת לחופשה מרוכזת במקום העבודה עליה החליט המעסיק?
הנהגת חופשה מרוכזת ("הדממה") בימי החג וחול המועד פסח היא פרקטיקה נפוצה ומקובלת בקרב מעסיקים רבים, ובפרט במגזר הציבורי. מעסיק המעוניין להוציא את עובדיו לחופשה מרוכזת, רשאי לעשות זאת, גם אם קיימים עובדים שאינם מעוניינים בכך. יחד עם זאת, על המעסיק להפעיל סמכות זו בדומה לכל סמכות אחרת שיש לו - בתום לב ובהגינות. החוק קובע, כי חופשה רצופה בת שבעה ימים או יותר מחייבת מתן הודעה לעובדים של 14 יום לפחות מראש, ובפסיקה נקבע כי גם חופשה קצרה יותר מחייבת הודעה לעובד זמן סביר מראש.
ומה קורה אם לעובד אין מספיק ימי חופשה צבורים?
במקרה כזה המעסיק אינו רשאי לחייב את העובד להיכנס ל"יתרה שלילית" של ימי חופשה, והמשמעות היא שהעובד המסוים יידרש לעבוד גם בימים אלה, או לחלופין - שהמעסיק ייאלץ לשאת בעלות של ימי החופשה הללו על חשבונו, אלא אם כן גובשה הסכמה אחרת בין הצדדים.
האם עובד זכאי לקבל תשלום עבור ימי החג?
עובד ששכרו משולם על בסיס חודשי, יהיה זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, וזאת מבלי שינוכה יום היעדרותו בגין החג. לעומת זאת, עובד ששכרו משולם על בסיס יומי או שעתי, זכאי לקבלת תשלום נפרד עבור ימי החג (מה שמכונה: דמי חגים), בהתקיים שלושה תנאים: העובד השלים שלושה חודשי עבודה במקום העבודה; העובד נעדר מעבודתו בעקבות החג; העובד לא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג, אלא בהסכמת מעסיקו. חשוב לציין, כי ישנם מקומות וענפים בהם נקבעו תנאים מיטיבים בכל הנוגע לזכאות לתשלום דמי חגים. למשל, עובדים בענף הבנייה זכאים לדמי חגים לאחר שהשלימו שלושה חודשי העסקה בתחום, גם אם לא מדובר בוותק שנצבר אצל מעסיק ספציפי. כמובן שעובד שעבד בימי החג זכאי לתשלום משכורתו הרגילה, ובנוסף לגמול מוגדל בגין עבודה בחג.
מהו התעריף המגיע לעובד שנדרש לעבוד בחג?
באופן כללי, העסקת עובד במהלך החג תזכה אותו בתשלום של 150% מהשכר הרגיל. בכל הקשור לעובדים יומיים / שעתיים, קבע בית הדין הארצי לעבודה כי מי שעבדו במהלך החג שלא מתוך בחירה, יהיו זכאים לתשלום בשיעור של 150% משכרם, נוסף על זכאותם לדמי חגים.
האם מעסיק מחויב להעניק לעובדו שי לחג?
לא קיימת הוראת חוק המחייבת להעניק שי לחג לעובדים. כל עוד זכות זו אינה מעוגנת בהסכם העבודה, הסכם אישי או הסכם קיבוצי, המעסיק לא חייב לעשות זאת. יחד עם זאת, במקום עבודה שבו נהוג להעניק תלושים או שי לחג כדבר שבשגרה במשך שנים ארוכות, ייתכן כי זכות זו תוכר כ"נוהג מחייב", אשר מהווה חלק מהסכמות הצדדים ליחסי העבודה (גם אם לא נכתב במפורש). ייתכנו מקרים חריגים בהם אי מתן השי ייחשב כהרעה מוחשית בתנאי העבודה, אולם לא כל ביטול של נוהג הענקת שי לחג ייחשב אוטומטית כהרעת תנאים, והדבר תלוי בנסיבות הספציפיות.
>> האם שי לחג שהוא צנוע מאשתקד מוגדר "הרעת תנאים"?
האם עובד המקפיד לקיים את מצוות החג יכול לסרב להתייצב למקום עבודה שלא הוכשר לפסח?
חוק החמץ במתכונתו הנוכחית אוסר על מכירה או הצגה של חמץ בפרהסיה. לצד זאת, לא קיימת הוראת חוק המחייבת מעסיקים להכשיר את מקום העבודה. מכאן, שגם עובדים שמקפידים על קיום מצוות החג מחויבים להתייצב לעבודה. למרות זאת, מכוח חובת תום הלב וההגינות, על המעסיק לגלות התחשבות ככל שניתן ולנסות להגיע לפתרון מוסכם עם העובד. במסגרת זו, ניתן להציע לעובד לעבוד מהבית (בהנחה שמדובר באפשרות ישימה), לצאת לחופשה (בהנחה שלעובד עומדת יתרה של ימי חופשה), להקצות חדר כשר במקום העבודה ועוד.