ההורות הראשונית הינה מאוד רגשית. היא מרגשת, עוצמתית, מאתגרת, שמחה, עצובה ובעיקר חדשה. ברוב המקרים, גם אם כל אחד מההורים גידל אחים ו\או אחיינים, ההורות תהיה שונה. זה סוג אחר של מחוייבות, אינטנסיביות אחרת וכמובן שמבחינה רגשית זאת תקופה מאוד מציפה לכל כיוון.
אם בתחילת הקשר לכל אחד יש את העבודה שלו והחיים שלו, פתאום יש חופשת לידה בה אחד מבני הבית מרגיש לעתים שחייו נעצרו ובכלל, כל הפערים שהיו פחות מורגשים, פתאום הופכים להיות הרבה יותר נוכחים. במצב הזה הרבה פעמים מתחיל תסכול והרגשה אישית של כל אחד שאף אחד לא יכול באמת להבין מה הוא עובר ואם תוסיפו לזה את הרצון לעשות הכל הכי טוב שיש ולפי הפנטזיה ההורית שהייתה בדמיון גורמת לא פעם לחיכוכים ואפילו לתחרות בין בני הזוג. אז איזה משפטים עולים הרבה פעמים? למה המשפטים האלה פוגעים בזוגיות ואיך אפשר לתקשר על אף כל האתגרים? לפנינו לנעמה צובל, מדריכת ההורים לגיל הרך ולבני נוער ובעלת קליניקה לליווי משפחתי.
-
גברים לא היו שורדים הריון. גבר גוסס ב37 מעלות חום
זה נכון שמי שלא חווה את הלידה על בשרו לא יכול להזדהות עם התחושה. ועדיין - אמרות כאלה מרחיקות את בן הזוג. אז לא רק שהוא לא באמת יכול להבין פיזית, פה גם מרחיקים אותו רגשית. ריחוק פיזי ורגשי בין בני זוג הוא דבר מאד גרוע לקשר זוגי ואחראי להרבה מהסיבות שקשרים כאלה לא מחזיקים. המטרה היא לנסות לקרב את בני הזוג אחד לשני, לשתף עד כמה שאפשר ולא להקטין ולהרחיק. -
לא! אנחנו לא ילדנו. מי שילדה זאת אני! הגוף שלי עבר את זה לבד
משפט זה גם הוא מרחיק פיזית ורגשית את הגבר מהנושא. חשוב להבין שגם ללוות יולדת בזמן לידה זה מצב מאד מאתגר וחשוב להדגיש שמצב "חוסר האונים" שגבר נמצא כשלבת הזוג שלו קשה - גם זה מצב לא פשוט שיש להתייחס אליו ברצינות ולא לזלזל בו. -
לך היה יום קשה? חכה שתשמע מה לי היה היום
חופשת לידה היא לא חופשה. נקודה. וגם לעבוד ולהגיע הביתה אחרי יום עבודה ארוך זה קשה. כדי שה"מפעל" הזה שנקרא משפחה יעבוד, חשוב לתת לכל אחד את המקום שלו. גם בתרומה וגם בקשיים. וחשוב מאד שבני הזוג לא יתחרו למי מהם יותר קשה אלא יהיהו המקום אחד של השני לבוא ולחלוק את הקשרים האלה. כדאי שבני הזוג יהיו מספיק רגישים כדי להבין למי יש יום קשה במיוחד ולתת אחד לשני את המענה המתאים מבלי להתחרות ובלי להרגיש שזה בא אחד על חשבון השני. -
את בחופשת לידה. זה חופש
ברור שחופשת לידה היא לא חופש. מדובר בסמנטיקה ולא בחופשה. כשבן זוג אחד מזלזל בבן הזוג שלו או בקשיים שלו זה יוצר ריחוק ומקשה מעבר לקושי הקיים. חשוב מאד שכל אחד יהיה מספיק רגיש לקושי של השני ולא יזלזל בו. המענה הרגשי בבית הוא אחד הדברים הכי חשובים לבני זוג ולמשפחה. -
רגישה שיש לי שני ילדים: בעלי והתינוק.ת
גם זה משפט מקטין. מה שעומד מאחורי הרבה פעמים זה אישה שרוצה להרגיש שיש לה יותר עזרה ותמיכה בבית. כשאישה אומרת משפט כזה על בעלה היא בעצם מקטינה ומרחיקה אותו, ומרחיקה משניהם את האופציה לעבוד ביחד. ברור שזה נובע מתסכול אך הניסוח הזה מרחיק ולא מקרב.
-
רק הגעתי הביתה, תני לנשום!
הרבה פעמים אנשים מגיעים הביתה אחרי יום ארוך ובאמת קשה להגיד ל"משמרת ב'" בבית. הבקשה לעשות מעבר יותר רגוע הינה בקשה לגיטימית. חשוב מאד להסביר אותה כצורך )מעבר חלק יותר( ולהבין שלא תמיד זה מתאפשר. -
את\ה כמו אמא\אבא שלך
כל אחד מבני הזוג מגיע מבית אחר. כשאנחנו "יורדים" על בן זוג ומציינים בפניו שהוא כמו אחד מההורים שלו בהקשר שלילי אנחנו נותנים ביקורת לא נעימה גם עליו וגם על ההורים שלו. היה ויש משהו בהתנהלות שברור לנו שבן הזוג הביא מבית ההורים והוא מפריע לנו, ננסח אותו בצורה הכי מכילה שניתן, אחרת אנחנו סתם מעליבים. -
אני לא זוכר שהתחתנתי עם אמא שלך. למה היא כל הזמן פה?
כשאנחנו מתחתים עם בן זוג אנחנו "מתחתנים" גם עם המשפחה שלו. הרבה פעמים המפגשים האלה יותר תכופים ממה שאחד מבני הזוג היה רוצה. חשוב לדבר על זה ולהבין מהו המינון שיהיה נכון לשני הצדדים.
-
עוד פעם את וההורמונים שלך
הורמונים הם דבר פיזיולוגי. הרגשות הם אמיתיים. כשאנחנו מטיחים במישהי שהיא מתנהגת בצורה מסוימת בגלל ההורמונים ומעבירים מסר שזה לא הגיוני או מיותר אנחנו מתעלמים מהתחושה הפיזית והרשית של האישה, דבר שמאד מסוכן לקשר ולא נעים לבן אדם שמתעלמים ממנו. חשוב להבין שיש תחושות שלא רואים את הביטוי שלהן בצורה חיצונית כמו כאב ראש, כאב בטון, בחילה או הורמונים. חשוב שכבני זוג ניתןו מענה לכלל התחושות של בן הזוג שלנו, גם פיזיות וגם רגשיות. -
למה אני צריכה להגיד לך כל דבר? מה הבעיה לדעת לבד?
כשאנחנו רוצים שמשהו ייעשה כדאי מאד שנלמד לבקש אותו. כשגבר לצורך העניין נכנס הביתה אחרי יום ארוך הוא לא יודע אם מה שהכי חשוב לי עכשיו זה לסטרל בקבוקים, לפנות את הכיור או לקחת ממני טיפה את הילד כדי שאני אוכל לנשום. חשוב שנדע לבקש מה אנחנו רוצים במקום למצוא את עצמנו מתווכחים על "למה אתה לא מבין מה אני צריכה". כל ריב כזה רק מרחיק ומקטין.
-
אתה והבדיחות שלך
משפט מאד מעליב. חשוב שנזכור שאנחנו כבני זוג מכירים אחד את השני עד לרזולוציות הכי גבוהות ונזכור שהסביבה לא. גם כשאנחנו וותיקים בקשר חשוב שנהיה רגישים אחד לשני ונמנע מעקיצות. עקיצות הן דבר מעליב ואם אנחנו נעליב אחד את השני אנחנו נתרחק אחד מהשני וניצור כעס תסכול ועלבון, וזה חבל. -
אתה לא יודע לקלח. תן לי. אני אעשה את זה
לכל אחד מבני הזוג יש דרך מסוימת לעשות את המטלות היומיומיות בבית. הרבה פעמים הדרך לא תהיה זהה. חשוב מאד שכל אחד יחשוב מה הדברים שהכי חשובים לו ונתעקש רק על הדברים שמאד חשובים לנו. שאר הדברים - זה בסדר שכל אחד יעשה בדרך שלו. כדאי שנמנע ממצב שבו אנחנו מבקרים אחד את השני כן, גם אם זה אומר שבסופו של דבר הילדה תצא מהמקלחת בלי שמן תינוקות ועם בגדים לא תואמים. -
ביקשתי ממך מיליון פעם
כמו מול ילדים, אם אנחנו נאלצים להגיד משהו מיליון פעם, כנראה משהו בניסוח שלנו היה לא מדויק. יכול להיות גם שאנחנו מבקשים משהו שלא יכול להתבצע ע"י הצד השני. חשוב שנמצא את הדרך להסביר את עצמו לבן הזוג ונגיע למסקנה מה הכי נכון לנו כזוג ואיך אנחנו מתנהלים איתו. -
אני לא אמורה לנחש איך את\ה מרגיש\ה
חשוב שגם אם אנחנו כבר בזוגיות ארוכה נדע להסביר מה אנחנו מרגישים ומה אנחנו צריכים. לא תמיד בן הזוג יידע מה אנחנו צריכים ולפעמים אפילו הצרכים הם שונים. לדוגמה יכול להיות מצב שבזמן ריב אחד מהצדדים צריך לדבר הרבה עד שמגיעים לפתרון והצד השני ירצה קצת שקט כדי להרגע. בדרך כלל כל אחד מהצדדים יעזור כמו שהוא היה רוצה שיעזרו לו ואז נוצר תסכול. כדאי שכל אחד ישאל את עצמו מה הוא רוצה וצריך כרגע ויסביר את זה לבן הזוג שלו.