אמא, אבא וכל השאר
"לא גיבורים אנחנו כי מלאכתנו שחורה
תשקע השמש, תבוא העלטה
ואז ננום בבגדנו במיטה
כן אמא, זה חשוב, זה קשה וזה נורא
וכשהלילה תם והשמש מאירה
התדעי אמא מה לעינינו נראה?"
כתב סמל ראובן פוליטי ז"ל, ששירת כלוחם בסיירת "אגוז" ונהרג ב-1973, בקרבות הבלימה במלחמת יום הכיפורים. ראובן שהרבה לכתוב שירים על רגשותיו ומחשבותיו, נהרג יומיים לפני יום הולדתו ה-19. השיר של ראובן פוליטי שכב במגרה במשך 35 שנה עד שעידן רייכל החליט להלחין אותו, ולביצוע הצטרף עידן חביב.
שום דבר לא יפגע בי
"שום דבר לא יפגע בי, שום דבר
לא אישה לא כדור מחבלים, שום דבר
כי ככה נשבעתי לאחי, אחותי, להורים...
אם אתם עומדים כאן מעלי
כנראה שלא עמדתי בהבטחתי
מצטער, בחיי.."
את מילות השיר המצמרר הזה כתב סגן ארז שטרק ז"ל, קצין הקשר (קשר"ג) של רכס הבופור אשר נהרג באסון המסוקים בשנת 1997, כשהיה בן 21. בעזבונות של שטרק נמצאו מחברת שירים ויומן, ובמחברת נמצא השיר "שום דבר לא יפגע בי". את השיר הלחין יורם חזן וביצעה להקת כנסיית השכל. לדברי המלחין יורם חזן, השיר מייצג בצורה הכי מובהקת את הטרגדיה, והעובדה שהפך לנבואה שהתגשמה היא עוד יותר מכאיבה. "בחיים שלי לא שרתי טקסט ישיר כל כך. בלתי נתפס שאדם יכול לכתוב מילים כאלה", אמר יורם בריאיון. אחותו של ארז סיפרה באותו ריאיון ששירו של ארז הופיע בסוף הפנקס, ודף לפניו הייתה מצוירת מצבה שעליה כתוב 'ארז'. "אחי הגדול אילן ואני מצאנו את זה יחדיו והיינו המומים, כאילו הוא ידע".
אני אוהב אותך חזק
"אני אוהב אותך חזק גם כשאת עייפה
אני אוהב אותך גם כשאת מדוכדכת
אני אוהב אותך חזק גם כשאת עצבנית
אוהב אותך חזק גם כשאת פרועה"
את שיר האהבה המרגש הזה שהלחין יהודה פוליקר ושר גידי גוב, כתב סמל נדב הררי ז"ל, שנפל במלחמת יום כיפור. במלחמה, הצטרף הררי ליחידתו בחיל השריון וב-24 באוקטובר, כשעה לפני הפסקת האש, נפגע מאש צלפים בעיר סואץ. הררי השאיר אחריו אישה ושני ילדים, האחרון נולד חודשים ספורים לאחר מותו. בהמשך אלמנתו נישאה בשנית לעקיבא אורן, חברו של נדב ובשנת 2006 נפל בנם המשותף, בן אורן, בעת שירותו הצבאי.
המכתב האחרון
"אהובה, ביקשת שאקדיש לך שיר, אולי רק פזמון, לא מוכשר עד כדי כך, מקווה שאהבת את הניסיון..אל תבכי בגללי, אני כאן מחייך מרצון, תשמרי על עצמך בשבילי, תשמרי על ירון, היום לאבא יש יום הולדת, תמסרי לו שאוהב המון, שלך משה, הבן האבוד בלבנון.."
כתב סמ"ר משה אוחיון ז“ל לחברתו שהתגעגעה אליו בזמן שירותו בצבא, ועודדה אותו לכתוב לה מכתבים. סמ"ר משה אוחיון ז"ל נפל בלבנון בשנת 1995 והוא בן 20 במותו. עידן עמדי הרכיב שורות ממכתביו לכדי שיר אהבה יפהפה ורווי געגועים הביתה.
"אל תחשבי ששכחתי"
ארז שגיא ז"ל, לוחם גדוד שקד בחטיבת גבעתי, היה רק בן 19 כאשר נפל במהלך מבצע "צוק איתן". ביום הולדתה האחרון של אימו כתב לה:
"הכול בסדר, אף פעם לא אשכח אותך
לפעמים קצת קשה לי
לשמור על קשר
אבל תמיד אהיה שלך".
הוא לא תיאר לעצמו שמילותיו יונצחו יום אחד בשיר. לאחר נפילתו, פנו הוריו למלחין תומר הדדי ולכותב יוסי גיספאן, יוצרי השיר "ילד" אשר ליווה אותם לאחר מותו של ארז, וביקשו מהם לכתוב יצירה אשר תישא את זכרו של ארז. הדדי וגיספן התרגשו לפגוש את הוריו של ארז וכמובן נענו לבקשתם. הם קיבלו מהם חומרים שסייעו להם ללמוד את נפשו ולהכיר את עולמו של ארז. בין החומרים היה מכתב ששלח לאימו משדה הקרב לכבוד יום הולדתה. במכתב הסביר ארז שהוא לא שוכח אותה. "רציתי להגיד לך שאין בנאדם בעולם שהוא לפניך", כתב ארז במכתב, אשר מסתיים בשורה המצמררת "חייב להיפרד, הזמן נגמר...". מכתב הפרידה הולחן לשיר, אותו מבצעים גיא ורועי זוארץ.
שיר החייל
"אהבתי - רגעי זכרונות וגעגועים טרופים
על השולחן סיפורים של צ'כוב
כאבן שאין לה הופכין
כי אני הוא אדם המחופש לחייל
כפות בכתונת משוגעים.."
כתב סרן נמרוד גאון לחברתו לפני שנהרג במלחמת יום הכיפורים. גאון נפל בקרב על גדות תעלת סואץ, בגזרה המרכזית באותה מלחמה. בשיר מתואר עולמו התרבותי, הכולל האזנה למוזיקה של ג'ניס ג'ופלין ונגינת רביעייה קאמרית, סיפורים של צ'כוב ועוד. אותו אדם לא מרגיש שהוא חלק מהמלחמה אלא "מחופש" לחייל, ו"כפוּת בכתונת משוגעים" בודד ומתגעגע. השיר הולחן על ידי שלמה ארצי ובוצע על ידו והפך להיות אחד מלהיטי האלבום "דרכים" של שלמה ארצי.
את לבדך
כשאבנר דיטל היה בן 27 הוא כתב שיר מנקודת מבט של אישה אלמנה. שלוש שנים לאחר כתיבת השיר, שעתיים לפני הפסקת האש של מלחמת יום הכיפורים, אבנר נהרג והשאיר את אשתו אלמנה עם שני ילדים. לימים, יהודה פוליקר הלחין את השיר הנבואי שכתב אבנר דיטל.
"את לבדך בביתך הבודד המשמים במורד
זה הזר
הנפלא האכזר שלביתך לא חזר
אך אל אלמנתו מי בלילה חוזר?
מביט ומביט ודבר לא אומר"
את השיר גילתה אלמנתו רחל שבוע לאחר שנהרג, באחת ממגירותיו.
ריבונו של עולם
לצד הקריירה הצבאית שלו, בארי חזק ז"ל עסק כל הזמן בשירה. אחיו הבכור יחיאל הוא משורר ידוע. בחייו הקצרים הספיק בארי לכתוב חמישה שירים שנותרו אחרי נפילתו במלחמת יום כיפור. כשיצא לכבוש תחנת רכבת בגזרת תעלת סואץ, נותק בארי מהכח העיקרי וכותר על ידי חיילים מצריים. הוא נפגע בחזהו ונהרג במקום.
"אנא עצום את עיניך,
עכשיו אני שומע, רות
אתה יכול סופית למות
אב שכול אני כבר לא מרגיש
דמעות החורף עליך יגידו קדיש",
כתב סרן בארי חזק ז"ל. כשפנו לברי סחרוף על מנת שילחין את אחד משירי הנופלים, בחר בשיר של בארי.
שלחי אותו
"תני לו לחלוץ את נעליו, לרוץ להשתובב עם הרוח
תני לו לשרוק ולזמר, לדלג על אבני דרך
תני לו לחיות כפי שחי
אל תתעצבי עוד כי הוא הלך
כציפור לדרור, שובי לימי החול
כי את יודעת, אהובך לא יחזור אלייך"
רונית שחר ולאחר מכן רוני דלומי שרו את מילות השיר שכתב טוראי בנימין פרנק מחיל הקשר, שנפל ב-1974. על אף שהיה לו פרופיל רפואי נמוך, התעקש בנימין לשרת בצה"ל וגויס לחיל הקשר, שם עבר קורס צפנים. חודשיים לאחר גיוסו נהרג בתאונת אימונים והוא רק בן 19. בעזבונו, נמצאו לאחר מותו עשרות שירים. שלחי אותו היה אחד מהשירים הללו, שהולחן 37 שנים לאחר מותו על ידי רונית שחר ועובד על ידי אורי זך.
את
"אולי
בגלל זה
כואב ויפה
ועצוב
ושחור ולבן
והכל מתערבב
והופך לאחד"
צבי עמית ז"ל היה רק בן 21 כאשר כתב את מילות השיר הזה לחברתו איריס ב-1973. סמל צבי עמית ז"ל שירת בצבא במסגרת גרעין נח"ל לצד זה התנדב בשבט צופי אשקלון. כבר מילדותו ניכר היה שיש לו נטיות אומנותיות: הוא השתתף בהצגות תיאטרון, כתב שירים וסיפורים קצרים. כמה שעות לאחר שנפתחה התקפת הפתע של המצרים במלחמת יום הכיפורים, נפצע בקרב פצעים קשים, אך בגלל האש העזה שנורתה על המעוז, לא הועבר לטיפול. צבי נפל כשנכנעו חיילי המעוז לכוחות המצריים. תחילה הוכרז כנעדר, ובהמשך כשנמצאה גופתו, הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בקריית-שאול. צבי השאיר אחריו הורים, אח ואחות.