סוף סוף הגענו לשלב בו מערכות היחסים מתחילות להיות מעמיקות והזוגות מתחילים להתמודד עם האתגרים. פרקי השבוע נראו שצולמו איפשהו באמצע התהליך הביאו את חלק מבני הזוג להגביר את הקצב ולחפש תשובות יותר ודאיות שלא תמיד הצד השני יכול היה או ידע כיצד לתת. זהו שלב ביניים שצריך לעבור. כאילו גבעול קטן יצא מהאדמה והוא מאוד שברירי ורגיש וכדי לשרוד הוא צריך מים ודשן במידה הנכונה ובעיקר הרבה סבלנות. מי שיעבור את השלב הזה וייתן לו לעבור יוכל לגלות עולם חדש ועמוק יותר בזוגיות ומי שילחץ לתשובות ימצא את עצמו לבד. הנה כמה מהאתגרים שבלטו במיוחד השבוע:
-
תוכניות זוגיות עושים בזוג
נתחיל עם לירון שעשה יופי של תכנון לחיים רק לא לקח בחשבון שיש שניים בתמונה. לירון משתף עם לירון שהתוכניות שלו לעתיד כוללות בין היתר מעבר לחו"ל, חזרה למושב ו- 4 ילדים, אולם אין בתמונה הזו ירידה לפרטים, ודאי לא בהיבט הזוגי, ובתוכנית לא הושקעה הרבה תשומת לב.
נקודה למחשבה: תוכניות עתידיות לאנשים שמחפשים זוגיות צריכות לקחת בחשבון שעוד אדם (שכרגע בכלל לא נמצא בסביבה) יצטרך לרצות גם את התוכנית שלנו. אם התוכנית שלנו לא תהיה גמישה, לא יתאפשר לאדם נוסף לקחת בה חלק ושנינו נגלה שאין לנו עתיד משותף. לכן לירון יקר, להבא כשאתה מספר לבת הזוג על התוכניות העתידיות שלך נסה לשים את עצמך בנעליה לפני שאתה קובע איך יראו חייה, ושאל את עצמך האם החיים האלה יתאימו גם לה? -
עד שכבר נפתחה הבאר אל תשפוך עליה מלט
עינת משתפת עם לירון חוויות מהעבר. היא יושבת ומציגה בפניו אירועים שהיו משמעותיים עבורה כמו הופעה של אדל ואד שירן דרך התמונות מהאירועים. לירון בתגובה אומר ש"היא מאוד אינפורמטיבית". התגובה הזו כיבתה את עינת וייבשה אותה.
נקודה למחשבה: לירון, אם כבר השקעת את הזמן בלשבת ולדבר איתה, פשוט תקשיב. פשוט תתעניין. אם לא מתאים עכשיו לדבר, אפשר פשוט לומר: "שומעת, מאוד חשוב לי להקשיב לך אבל כרגע אני קצת עייף / מוטרד / לא מפוקס (מחק את המיותר) ולכן אשמח אם נוכל להמשיך את השיחה מחר בשעה ____ ? -
אל תדבר על מה אתה חושב - תדבר על מה אתה מרגיש
לירון נתן לעינת את כל התשובות הנכונות והטובות אבל משהו עדיין היה חסר. עינת מסתכלת על לירון בצימאון ומחכה לבדל של רגש, קמצוץ של רגישות, משהו קטן שיגיד: "אני בן אדם עם רגשות ופחדים". כאשר ישבו לירון ועינת אצל יעל הפסיכולוגית על הספה היא הצליחה ברגע אחד קטן לעצור את האוטומט שלירון מצוי בו ולשלוף את הלב שבתוכו. זה היה רגע מכונן ביחסים ביניהם. רגע שהראה כמה נכון וכמה חשוב פשוט להגיד מה אתה מרגיש. ועכשיו אחרי שיצאה האמת ששניהם מפחדים יש עם מה לעבוד והמסע הזוגי מתחיל באמת. פייר התרגשנו. -
דבר אלי בשירים אהובי
דני ושני מצאו דרך נפלאה לומר לניצן ודני את מה שהם מרגישים. אומנות, תרבות ובעיקר שירה הם דרך מופלאה להעביר מסרים שחבל שאנחנו לא משתמשים בה יותר. כמו שאנחנו נעזרים ביועצים במקומות שאנו לא בקיעים בהם, כך נכון להיעזר גם בתרבות ושירה כדי להעביר מסר. שני השתמשה בשיר המופתי "אהבה כזאת" שכתב עידן רייכל ושרה זהבה בן ודני בשיר "אהבה ראשונה" שכתב ושר אריק איינשטיין יחד עם שם טוב לוי. המילים המדויקות של השירים עם ההגשה המופלאה של היוצרים האגדיים האלה הם כל מה שהיה צריך כדי לפתוח את הלב ולאפשר גישה לנשמה. -
להאכיל בכפית
שני מסבירה לדני בטיולם במדבר במילים פשוטות וברורות מה היא מצפה ממנו ומה היא צריכה. השיח הזה דורש משני ויתור גדול על ההגנות שלה וחושף אותה לפגיעה. אבל זה בדיוק מה שדני היה צריך כדי להיפתח בפניה. נראה שעד כה דני היה אבוד וחיפש את הדרך לשני וכעת כשני סימנה לו את המסלול אליה הוא נרגע ועלה על המסלול. הפעם זה עבד לשני ואנחנו שמחים על כך מאוד אבל חשוב לזכור שגם בנושא הזה ההצלחה תלויה הרבה בטיימינג. בתחילת הקשר דני עדיין לא סמך על שני כי עוד לא הכיר את טוב הלב שלה. ועכשיו אחרי שראה שמדובר באישה טובה עם הרבה יתרונות שאין בה שום רצון לפגוע בו, הוא יכול היה להוריד קצת את ההגנות ולתת לה להוביל אותו. -
רוצה תשובה טובה? תשאלי שאלה מצוינת
ניצן, איזו אלופה את. אחרי השיחה המבלבלת עם מנו אצל יעל, לא ויתרת ולא הלכת לפינה, המשכת לשאול שאלות כנות ולא שיפוטיות והצלחת להוציא ממנו פרץ של רגישות שהשאירה אותנו עם הלסת פעורה. סוף סוף ראינו את מנו לא כדמות שטחית, לראשונה ראינו בחור רגיש שאם רק נותנים לו את ההזדמנות והסביבה הבטוחה הוא יכול להוציא מתוכו רגש אמיתי ומרגש. ההצלחה של ניצן בשאילת השאלות בולטת אל מול התקיעות של עינת שמתקשה לדברר את לירון ומחכה שהוא יענה על השאלות לפני ששאלה אותן. -
גבולות ברורים ומוסכמים עושים שקט
"דיאטת המגע" שהציע דני להדס ושי הוכיח את עצמה. ההגדרה שאסור לגעת אפשרה להדס לא להרגיש שהיא צריכה להתגונן ולהדוף וכתוצאה מכך להתשחרר ולייצר דיאלוג חברי שמאפשר פתיחות. ניתן ללמוד מכך הרבה על הצורך של אנשים שמדברים במגע והקושי ששיח שמתבטא בעיקר במגע גורם לאנשים שזקוקים לתקשורת יותר מילולית. יש כאן שיעור גדול מאוד שמראה שכאשר שמים גבולות במגע ניתן לייצר אינטימיות מעמיקה ואמיתית. -
אבות תקשיבו למנו
הברכה שמנו הקליט לאביו צריכה להיחקק בספר האבות הגדולים. אם הבן שלך מדבר עלייך בכזו הערכה כנראה שעשית משהו מאוד נכון בחייך. שאפו לאבא של מנו וחיבוק ענק למנו.
גם כשהכל טוב וקליל לא לשכוח את הנימוס – אחרי יום של כיף ופאן סיכמו מעיין ועומרי לראות סדרה משותפת בנטפליקס. רגע לפני שמתחיל הדייט על הספה מודיע עומרי למעיין שהוא עייף ושהיא תמשיך בסדרה בלעדיו. נראה שעומרי שכח שהוא לא נמצא לבד ושכללי הנימוס הבסיסיים לכביותר דורשים ממנו לשתף את מעיין שהוא עייף ולכן מבקש לדחות את הצפייה. הדרך בה הוא העביר את המסר הייתה מעליבה והתעלמה לגמרי ממעיין ומרגשותיה. -
צפייה לבד בסדרה נחשבת לבגידה
כנראה שעומרי לא קרא את המחקר שהתפרסם לאחרונה והראה שאנשים שבני זוגם צפו בסדרה שהוגדרה כסדרה משותפת, צפו בה בלעדיהם דיווחו על תחושה קשה וכואבת הדומה לתחושה שמרגיש אדם שבן זוג בגד בו. בכך שעומרי אומר למעיין שתמשיך בסדרה בלעדיו הוא בעצם גם אומר שהוא לא מרגיש מחויבות לצפייה משותפת איתה. לא פלא שמעיין חזרה מיד לתוך קונכייתה וחבל. -
פרגון לא מקבלים בכוח
ניצן ומנו משחקים משחק קלפים שמביא קשיים בלתי צפויים. משחק שמבוסס על נתינת מחמאות לבן הזוג הופך לזירה של האשמות ועלבונות אחרי ימים של אינטימיות וצמיחה. תוך כדי המשחק התברר שהמשחק מציף קשיים וציפיות שזקוקים לטיפול יותר עדין אצל ניצן ומנו. מנו מצדו אמר (ייתכן שבצורה קלילה מדי) שהוא רוצה לסיים את המשחק מיד כשהרגיש אי נוחות אך ניצן שהייתה בסערת רגשות התקשתה לעצור והתעקשה לקבל את המחמאות העמוקות ביותר שבאותו רגע מנו לא יכל לתת. כל זאת לא מוריד מהאחריות של מנו שהיה צריך לדבר עם ניצן על הקושי שחווה ולצמוח משם כבר כשראה שהיא מוצפת וזקוקה לפרגון. מאידך אילו בשלב בו מנו ביקש לעצור את המשחק, ניצן הייתה עוצרת ואומרת לו בכנות משפט כמו שהיא רוצה לשמוע ממנו מחמאות כי הוא חשוב לה והמחמאות נותנות לה ביטחון, היה גם מתפתח שיח מעצים שהיה חוסך את הכאב. אך כאשר אמרה ניצן שהיא לומדת על מנו דברים לא טובים כי הוא לא מצליח לפרגן, הוא נכנס למגננה ונאטם. הניסיון הכושל להמשיך במשחק למרות שהיה ברור שהוא לא מביא לתוצאה חיובית גרם לריב כואב. למזלם של מנו וניצן הם שני אנשים רגישים ועמוקים שיודעים לנשום, לתפוס מרחק ולצמוח מתוך הריב. -
המרחק מהסיטואציה מביא לפרספקטיבה אחרת
כמו שאמרנו בטורים הקודמים שלנו, כל ריב הוא הזדמנות לצמיחה. טוב עשו ניצן ומנו שאחרי הריב הגדול יצאו להיפגש עם חבריהם ולקחו פסק זמן קצר אחד מהשני. המרחק מהסיטואציה וזה מזו אפשר להם לנשום לראות שההר לא כל כך נוראה ולצבור כוחות חדשים להמשך. אהבנו לראות שמנו הבין זאת ואף שיתף את החבר שבא לבקר אחרי הריב שקשה לו או לניצן השני מושיט לו יד וצומח יחד איתו. וגם אהבנו לראות את ניצן חוזרת מפויסת ועם רצון לחבר מחדש. החוכמה היא לא להימנע מריבים אלא לדעת איך לצמוח מהריב ונראה שניצן ומנו יודעים לעשות זאת לא רע בכלל.
*נגה זיו ונדב נישרי הם מגשרים ובני זוג שעובדים וחיים יחד ומתמחים בגישור זוגי ובגירושין בהסכמה. נגה בעלת תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה ונדב בעל תואר ראשון במשפטים, תואר שני ביישוב סכסוכים והוא גם מחבר הספרים "שותפות חדשה" ו-"להתגרש בשלום".