"חתונה ממבט ראשון" מציגה: ברוכים הבאים לשלב הקריטי שעובר כל זוג במערכת יחסים: שלב "יחסינו לאן", כשמיד אחריו - מצטרפת ה-שיחה הידועה ובה לרוב אחד הצדדים מרגיש שהקשר מספיק מבוסס מבחינתו אך אינו בטוח מהי עמדתו של הצד השני לגבי כך.
בתוכנית, זה בדיוק כזה, רק עם טוויסט: הזוג כבר "התחתן" ומיסד על פניו את הקשר, אבל בפועל הם רק מתחילים להכיר אחד את השני. וכך, אם אצל רוב הזוגות השלב הזה מגיע כחודש-חודשיים אחרי ההכרות, אצל הזוגות של "חתונה" התהליך מואץ. בפרק אתמול ראינו כיצד אצל רוב הזוגות בפרק, יזם אחד הצדדים שיחת גישוש לגבי האופן שבו רואה הצד השני את המשך הדרך המשותפת.
הפעם היו אלו עינת, שי וניצן. אחרי שבועיים - הם כבר מרגישים שהם מכירים מספיק טוב אחד את השני בשביל לבדוק, לשאול ולהבין אם הם רואים את העתיד שלהם יחד, למרות שבפועל קשה מאוד להכיר בתוך זמן כה קצר אז מה בכל זאת אפשר ללמוד ממה שראינו בפרק על מערכות יחסים בחיים האמיתיים שמגיעות לשלב "יחסינו לאן", ואיך לצלוח אותו? מסתבר שלא מעט:
-
לכל אחד מאיתנו שפת אהבה שונה
בספרו "חמש שפות לאהבה" חילק גרי צ’פמן, מנהל מרכז ייעוץ לחיי משפחה ונישואים בארצות הברית, את הדרך שבה אנשים שונים מבטאים אהבה כלפי בני זוגם ל- 5 דרכים שונות: הקדשת זמן איכות, שימוש במילים בונות ומחזקות, הענקת מתנות, הענקת עזרה ושירות ומגע גופני.
מאחר ולכל אחד מבני הזוג יכולה להיות שפת אהבה שונה, נוצרים לעתים קרובות פערים ואי הבנות בין בני הזוג כאשר אחד מהם מרגיש שהוא מרעיף אהבה על הצד השני בשפתו, ואילו הצד השני שאינו דובר את השפה אינו קולט את המסרים שמועברים אליו ומרגיש מוזנח.
ניצן היטיבה לתאר זאת בשיחתה עם יעל והגדירה היטב את הפערים בינה לבין מנו: הוא מתקרב דרך מגע ואני מתקרבת דרך מילים. כמה מקסים, כמה פשוט. ההבנה הזו מאפשרת לה להסתכל על המרחק ביניהם באופן רציונאלי, להבין אותו, להבין את עצמה, מבלי לערב את האגו בסיפור ולהיעלב מכך שהוא לא נותן לה את מה שהיא היתה רוצה. היא מבינה שהם פשוט מדברים בשפות שונות וגם עושה צעדים לקראתו כדי להתקרב אליו בשפתו. ניצן – דוז פואה מאתנו.
דני ושני אגב דווקא מדברים בשפה דומה, שניהם נותנים משקל רק למגע (זוכרים עד כמה היה לשני קשה עם כך שדני מחבק אותה אבל אומר שאין ביניהם ניצוץ?) ולאחר התקרבות שהתחילה בטיול משותף למחוזות ילדותו של דני, מה שהדליק את הניצוץ בסופו של דבר היה חיבוק אחד באמצע הלילה בעקבות חלום רע של שני. -
התחילו לייצר ביטחון, או לפחות אל תייצרו סתם אי ודאות
בשלב "יחסינו לאן" מאופיין בכך שהצד שחותר למיסוד הקשר מחפש אחר כל רמז שיעזור לו להבין היכן עומד הצד השני. להלן – פרשת עינת, לירון והאדים על החלון: לירון, אם אין לך משהו טוב להגיד, עדיף לא להגיד (או לכתוב) כלום. כל עוד אתה רוצה לתת צ'אנס לקשר, עדיף לייצר כמה שיותר ביטחון איפה שאפשר ומרגיש נוח ואותנטי, ולא לייצר סתם אי וודאות שתפחיד את הצד השני ותגרום לו להתרחק כדי להגן על עצמו.
אצל הדס ושי הסיפור היה אחר. הדס אמנם ניסתה לתת לשי ביטחון איפה שהיא יכלה, אבל שי המקסים והתמים כל כך רצה להתקדם עד שהוא לחץ את הדס לפינה והכריח אותה לקבל החלטה מוקדמת לגביהם. הדס שלא הייתה מוכנה לשיחה הזו, נאלצה להגיד שהיא לא נמשכת ולא רואה את זה מתקרב, ועל אף שאמרה זאת בצורה מאוד יפה ודיפלומטית, זו הייתה שיחה לא פשוטה וקריטית לגבי ההמשך.
נראה שהשיחה המוקדמת הזו הקטינה את הסיכוי לכך שבכל זאת תתפתח משיכה עתידית. אנחנו נותרנו עם תחושה אמביוולנטית לגבי השיחה הזו. האם היה נכון ללחוץ על הדס לתת תשובות לפני שהסתיים התהליך? אולי היה עדיף לחכות ולתת צ'אנס למשיכה להתפתח? או שכאשר אין משיכה עדיף לחתוך כמה שיותר מהר כדי לא לבזבז זמן? נשמח לשמוע מה דעתכם. -
סבלנות, סבלנות ועוד הפעם סבלנות
על אף מה שכתבנו בסעיף הקודם, אחד המפתחות החשובים ביותר להצלחת קשר הוא שמירה על סבלנות בשלב הקריטי הזה של שיחות "יחסינו לאן". ופה אנחנו פונים אל עינת: הצורך והחיפוש אחר הביטחון הוא מובן וטבעי. אבל זה גם לגיטימי ששניכם לא תהיו בדיוק באותו מקום על רצף הביטחון בקשר ולכן לא כדאי לחפש רמז בכל פסיק, אות, מילה, טון, אימוג'י או סימן מתמטי על אדי החלון. כשמחפשים רמזים בכל מקום – מוצאים, וכשההיכרות עדיין בשלביה הראשוניים לא תמיד יודעים איך לפרש אותם בצורה הנכונה. לכן כדאי לנשום עמוק, ללמוד להכיל במידה מסוימת את אי הוודאות ולדבר על הדברים באופן הכי פתוח שאפשר, כמו שעשו עינת ולירון בשיחה הנפלאה אצל יעל (שנתנה להם טיפ נהדר – תמשיכו להעמיק את ההכרות, נהלו שיחות עומק וצאו מהבועה של ההתאהבות הראשונית, כדי שתוכלו לקבל החלטות מושכלות לגבי המשך הדרך). -
אפשר להעביר את המסר דרך סיפור
שני ודני התקרבו והתקרבו. זה לא קרה בבת אחת, בהתחלה לא היה ניצוץ, אבל הם יישמו את העצה של יעל ללירון ועינת והשקיעו זמן בהעמקת ההיכרות ביניהם: דיברו על ועם המשפחה של שני, נסעו לבקר באזור שבו דני גדל, הסתכלו באלבום התמונות וגילו רבדים נוספים אחד אצל השני. כשהמחסום נפרץ אצל שני היא העבירה לדני את המסר בצורה מקסימה – נכנסה לחדרו באמצע הלילה וסיפרה לו על החלום הרע שחלמה, חלום שבו שידכו לה חתן אחר בתכנית. איזו דרך רומנטית להגיד לו "אני רוצה אותך". -
שמרו על קשר טוב עם המשפחה המורחבת
השיחה של דני ושני עם אמה של שני הזכירה לנו את שאחד הדברים החשובים ביותר להצלחת ושימור קשר זוגי הוא הקשר של בני הזוג עם בני המשפחה של הצד השני. כמגשרים אנחנו רואים שוב ושוב איך מערכת יחסים קלוקלת של אחד מבני הזוג עם המשפחה של הצד השני, מובילה לא אחת לקונפליקטים עמוקים ביותר בזוגיות ולא אחת אף לפירוקה. אחד הטיפים החשובים ביותר שלנו הוא להחזיק בראש שדם סמיך ממים. ולכן כשמייצרים מערכת יחסים עם המשפחה המורחבת (וכן גם איתם בונים מערכת יחסים) חשוב להגיע עם גישה חיובית, לא ביקורתית ולא שיפוטית . זה נכון לשלב ההכרות ונכון ביתר שאת להמשך החיים המשותפים. נכון שהם יכולים להיות מעצבנים, מתערבים, לא כוס התה שלכם ועוד ועוד. אבל אם בני הזוג שלכם חשובים לכם והזוגיות חשובה לכם – צאו מנקודת הנחה שאתם חייבים להסתדר עם בני המשפחה שלהם, כי הם העוגן של האנשים החשובים לכם ביותר.
**נגה זיו ונדב נישרי הם מגשרים ובני זוג שעובדים וחיים יחד ומתמחים בגישור זוגי ובגירושין בהסכמה. נגה בעלת תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה ונדב בעל תואר ראשון במשפטים, תואר שני ביישוב סכסוכים והוא גם מחבר הספרים "שותפות חדשה" ו-"להתגרש בשלום".