וואו, איזה פרק ראינו בשבת - פרק שכולו תאונת שרשרת. זה התחיל בשי והדס שהראו לנו שאי אפשר ליצור מערכת יחסים בכוח ואם אין משיכה בסיסית - חבל על הזמן. זה המשיך במפגש החברים של עינת עם לירון, מפגש חיובי ואופטימי שהשרה ביטחון אבל סימן את נקודות השבר העתידיות והסתיים במעיין ועומרי ששמו את הכל על השולחן, אבל בדרך הכי פחות טובה.
לפני שאנחנו צוללים לניתוח הפרק והוצאות תובנות מתוכו על החיים עצמם ועל חיי הזוגיות בפרט, אנחנו רוצים להכיר לכם את החברה הטובה ביותר של האדם השואף לבנות מערכות יחסים משמעותיות בעלות תקשורת איכותית וטובה. קוראים לה אפרת - ראשי התיבות של אירוע, פרשנות, רגש ותגובה. 4 מילים שיישומן מבטיח לכם שינוי מיידי ואיכותי בתקשורת עם אנשים אחרים (ואולי גם עם עצמנו).
מודל אפרת בא לתאר סיטואציה בה מתרחש אירוע שמקבל פרשנות שונה על ידי כל צד . הפרשנות השונה מובילה לרגש שונה אצל כל אחד מהצדדים וכתוצאה מאותו רגש הוא פועל. משמעות הדבר היא שמהרגע שפירשנו את הסיטואציה בדרך כלשהי, הופעל במוחנו מנגנון שיוביל לתוצאה אחת שלא נוכל לשנות (מדובר על דפוסים מאוד בסייסים במוחנו). משמעות נוספת והכי חשובה היא שאם נשנה את הפרשנות נוכל לשנות את תגובת השרשרת ואת הסוף שהיה ידוע מראש.
הפרשנות קובעת את ההמשך
תקציר האירועים: כגודל ההתרגשות כך גודל העלבון של מעיין מתהליך רכישת הספה. צפינו כיצד עומרי לוקח את מעיין לחנות הרהיטים ומתייעץ עימה לגבי הספה שירכוש לביתו כאילו זהו ביתם המשותף וכאילו על ספה זו הם יצטלמו עם ילדיהם בערבי החג הבאים. שמענו וראינו כיצד המחווה ריגשה את מעיין וגרמה לה לחשוב שבאמת הנה זה קורה ואהבה אמיתית מגיעה. בהמשך, כשעומרי קנה ספה אחרת מבלי לשתף את מעיין, היא הרגישה שהוא זרק את ליבה מראש ההר והתקשתה להתגבר. בד בבד עומרי מזמין את מעיין הפגועה ליום כיף במרפאת השיניים. אנחנו כמובן לא מבינים את הכיף במרפאת השיניים אבל זה כבר עניין שלנו ולא נתעכב על כך (לא ניתן להתווכח על סוגי הכאב הנוראיים שכל אחד בוחר לעצמו). עומרי הרואה בעצמו מומחה בתחומו, רצה להפגין בפני מעיין את כישוריו הרבים ולזכות בהערכתה.
דבר הפרשנות: לצערו של עומרי שלא ידע את לבה של מעיין, היא בכלל הייתה במקום הפגוע בעקבות פרשת הספה ולכן לא יכלה לפרגן. אילו הייתה מעיין מושיטה יד לחברה אפרת (זו מתחילת הטור) היא הייתה מבינה שהאירוע (המפגש במרפאת השיניים) נראה שונה בעיני שני הצדדים. בעוד מעיין רואה את המפגש כמקום בו עומרי יזרה מלח על פצעיה, הוא רואה זאת כהזדמנות לחיזוק התדמית וסחיפתה של מעיין אל עבר השקיעה. אילו עומרי היה משתף את מעיין בכך שהספה שבחרו לא מתאימה בסוף (הייתה יותר יקרה מהצפוי) או אם היה מתקיים שיח מוקדם בו הייתה חושפת מעיין את תסכולה מנושא הספה, היה עומרי מודע לכך שהוא מגיע לסיטואציה שונה ממה שדמיין ויכול לפעול בהתאם. אך כאשר הדברים לא ברורים, מתחילה תאונת השרשרת.
תגדירו מסגרת זמן לזוגיות
אחד הדברים היפים ש"חתונה ממבט ראשון" נתנה לזוגות זו מסגרת זמן ברורה במהלכה הזוגות פטורים מהעיסוק בשאלה האם בן הזוג יהיה כאן גם מחר ולכן הם יכולים פשוט להיות נוכחים כאן ועכשיו. לדעתנו זו עצה טובה בכלל למערכות יחסים (ששני הצדדים חושבים שיש להן פוטנציאל) בשלבים הראשונים - נסו להגדיר חודש או זמן סביר אחר שבו אתם פשוט עסוקים בלהכיר אחד את השני ומשתדלים שלא לראות את הפגמים אלא לחפש את הטוב והיפה שבצד השני. אם נוקטים בטקטיקה הזו חשוב שלא לעשות אותה לבד. חשוב לשתף את הצד השני ולרתום גם אותו.
כמובן שכלל חשוב בתקופה המוגדרת הזו הוא שכדי שבאמת נוכל להכיר אחד את השני צריך לקבוע שלא יוצאים עם אחרים (למקבל) תוך כדי התקופה המוגדרת. אפשר להוסיף עוד כמה כללים אך חשוב לזכור שלעיתים כל המוסיף גורע ודווקא גישת הצמצום של מארי קונדו יכולה להועיל יותר.
לא להגיב מהבטן
אחרי יום מלא ספות והלבנת שיניים, נפגשו מעיין ועומרי על הספה בקליניקה של דני. בסשן שהתחיל מעולה והסתיים בטיל מונחה מטרה ששלח דני (בטעות?) אל עבר הזוג, כאילו הוא היה ליברמן, החבר של איתמר. בתחילת המפגש ביקשה מעיין מעומרי שפשוט יגיד לה מה מפריע לו ולא יילך סחור סחור. עדיפה אמת מרה מהסתרה וחוסר אמון, כך היא אמרה. באותו רגע רצינו לחבק את מעיין ולומר לה - שאפו ילדה. עומרי מצדו שידר הבנה והסכים שכך יעשה. באותו רגע שאל דני שאלה פשוטה – "מה התוכניות שלכם לסופ"ש?" וכאן התחילה התסבוכת. הסתבר שעומרי מתכנן זמן מה ללכת למסיבת הפתעה לחבר ולא תכנן להזמין את מעיין, אך לאחר שדני שאל מה התוכנית ולאחר שעומרי סיפר על המסיבה הצפויה, החליט דני לאתגר עוד יותר ולשאול את עומרי – "האם גם מעיין מוזמנת?". עומרי שלא היה מודע לכלל מספר 1 במו"מ – לא להגיב מהבטן, לא הייתה ברירה והוא הסכים תוך שידור אי נוחות ברורה.
דבר דוגרי
כשהגיעו מעיין ועומרי הביתה אמר עומרי למעיין בדרך עקיפה שהוא צריך לדבר עם עידו החבר. הכוונה של עומרי בין השורות הייתה שהוא רוצה ללכת לבד למסיבה למרות שרק לפני שעה הזמין את מעיין לבוא. מעיין, שרק לפני שעה קלה ביקשה מעומרי שיפסיק ללכת סחור סחור ויגיד מה מפריע לו, נעלבה על עמקי נשמתה מהמניפולציה הזולה, מה שהסתיים בסופו של דבר בעזיבתה הדרמטית את הבית.
כל זה היה נפתר אילו היה עומרי מבקש מאפרת לשבת לצידו ופשוט לומר למעיין כך: "מעיין אני יודע שהזמנתי אותך לבוא איתי אבל היה לי יום מאוד קשה ואני מבקש ללכת לבד כדי שאוכל לדבר קצת עם החברים ולהשתחרר. את חשובה לי מאוד והקשר בינינו חשוב לי, אני פשוט מרגיש מוצף וזקוק למרחב האישי".
אילו אלו היו המילים של עומרי יש סיכוי סביר יותר שהסאגה הייתה נמנעת.
חשוב לדבר על הכל, אבל לא לשכוח לתעדף
בסופו של דבר המחלוקת והפיצוץ בין עומרי ומעיין שעד כה הראו שהם הולכים יד ביד בדרך טובה, סבבו סביב ספה, הלבנת שיניים ומסיבה עם חברים. במבט מלמעלה ברור הרי שאלו לא דברים גדולים ומהותיים שאינם ניתנים לפתרון. טוב היו עושים כל המעורבים אילו פשוט היו מורידים כמה קילוגרמים מכל בעיה קטנה ולא עושים הר מכל עכבר. אם הבעיה אמיתית היא תהיה פה גם מחר. נכון להיום כשאנחנו מכירים רק שבועיים אנחנו לא באמת חייבים לתת לכל דבר משקל קיומי.
***
ולסיכום מילה על החברות של עינת – אם הדברים שאמרתן באו מהלב ולא נאמרו בציניות אז אנחנו אוהבים אתכן מאוד. החיוביות שלכן והפירגון היו פשוט נפלאים. ואם הדברים נאמרו בציניות – אז חבל. ציניות הורגת את התמימות ומונעת מהזוגיות לצמוח וטוב יעשו החברות אם יימנעו משימוש בציניות בכל הקשור לעיסוק במערכות יחסים. שמחנו גם לראות שלקחתן על עצמכם להאיר בפני לירון את הטעות הגדולה שעשה כשלקח נסיכה עם חדר ארונות גדוש והשאיר אותה עם קולב תצוגת בגדים בתצוגת תלבושות בקיבוץ.
**נגה זיו ונדב נישרי הם בני זוג שעובדים יחד במשרד הגישור המשפחתי והזוגי נישרי מגשרים. נגה בעלת תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה ונדב בעל תואר ראשון במשפטים, תואר שני ביישוב סכסוכים והוא גם מחבר הספרים "שותפות חדשה" ו-"להתגרש בשלום".