כולל ארבע הופעות בהרכב בחמשת המשחקים האחרונים, על רקע התקופה העמוסה של חג המולד, כאשר ווילפריד ניונטו ולארג'י רמזאני נושפים בעורפו, ניתן להרגיש את האמון הגובר של המאמן דניאל פארקה בשחקן בן ה-25. ארבעה שערים בארבעת המשחקים האחרונים בהם פתח בהרכב לא הזיקו גם הם. סולומון מודה שלא היה מגיע לאלאנד רואוד, ומשפיע בצורה שכזו, ללא עזרתה של בת זוגו, דנה וושינה.
"היא מדהימה", מספר סולומון ל"The Athletic". "היא הארוסה שלי. אנחנו מתחתנים בקיץ. אנחנו ביחד כבר שש וחצי שנים, אז זו דרך די ארוכה. היא הייתה איתי באוקראינה, בלונדון, בפולהאם, בטוטנהאם, ובמיוחד כאן", הוסיף.
"אני יכול להגיד כאן משהו שמעולם לא אמרתי בראיונות: היא דחפה אותי להגיע ללידס. בהתחלה, כששמעתי על לידס, ידעתי שמדובר במועדון גדול אבל אמרתי: 'אוקיי, זו ליגה שנייה, הצ'מפיונשיפ; אני לא יודע. אחרי פציעה ארוכה, ללכת לצ'מפיונשיפ, זה יכול להיות מסוכן; זה יכול להיות קשה כי כולם יודעים שהצ'מפיונשיפ היא ליגה ממש קשה'".
"היא דחפה אותי כי המטרה שלנו היא להישאר באנגליה, לחזור לפרמייר ליג. היא אמרה: 'אוקיי, זה לא לונדון. לא נהיה עם החברים שלנו אבל אני בטוחה שלידס זה מקום טוב'. אחרי שחתמתי, אמרתי לה: 'תודה'".
"המטרה שלנו הייתה להישאר באנגליה, אחרי ההשאלה, בשנה הבאה, ולהיות בפרמייר ליג. כולם יודעים שבפרמייר ליג כל הקבוצות מסתכלות על הצ'מפיונשיפ, במיוחד על אחת הקבוצות הטובות או המועדון הגדול ביותר בצ'מפיונשיפ, כמו לידס".
"יכולנו ללכת למקום אחר, שיהיה לנו קל יותר, שיהיה לה קל יותר לחיות, כי בלונדון היו לנו כל כך הרבה חברים. היא אמרה לי, 'אל תדאג לגביי. אני אהיה בסדר. זה הצעד הבא. זה האתגר שאנחנו צריכים ואנחנו צריכים ללכת על זה'".
לאחר מכן, התייחס סולומון למלחמה הקשה שפוקדת את ישראל. "15, 16 החודשים האחרונים היו ממש קשים עבורי, עבור המדינה שלי, עבור העם שלנו", הוא אומר. "אני מכיר הרבה אנשים, הרבה חברים, שסבלו מטרור, שאפילו נהרגו, אז זה לא מצב קל. אחי היה בצבא, אז זה היה קצת מפחיד. אתה צריך להתמודד עם זה ואנחנו מתפללים לימים טובים יותר", הוסיף.
לאחרונה, לידס גינתה שיר חדש של אוהדי הקבוצה על סולומון במהלך תקופת החגים, כפי שדווח ב"טלגרף". השיר מכיל מילים אנטי-פלסטיניות ועורר הדים רבים סביב תחילת השנה. שחקן הכנף לא רצה להתייחס לכך ישירות, אך היה לו מסר רחב יותר לאוהדים. "אני מעדיף לא להגיב על זה", הוא אומר. "אני רק רוצה להגיד שאני אסיר תודה על התמיכה של האוהדים, של כולם, ולא משנה מאיפה הם ומה הם מאמינים ומה הם תומכים. אני פשוט אסיר תודה להם ואני שמח איתם ולראות אותם באלאנד רואוד, במשחקי החוץ כאשר זו נסיעה של חמש שעות ואתה רואה אותם, הם כולם שרים על הכל. זה ממש מדהים ואני יכול להגיד שזה אולי אחד מבסיסי האוהדים הטובים ביותר שחוויתי אי פעם".
לאחר מכן, התייחס לקהילה היהודית שעוטפת אותו. "כמה אנשים מהקהילה פנו אליי וביקשו ממני לבוא", הוא אומר. "הייתי ממש שמח. זה דבר נהדר לראות את הקהילה היהודית, שרוב האנשים תומכים בלידס. היה מקסים לראות את זה. כשאתה מגיע, כשאתה רואה את כל הילדים עם חולצות של סולומון, זו באמת זכות עבורי ואני שמח שאני משמח אותם. הם גרמו לי להיות מאושר גם, שיכולתי לחגוג איתם את חנוכה כי אין לנו משפחה כאן. כשאתה רואה את כל האנשים היהודים בקהילה היהודית, זה ממש מחמם את הלב", סיפר.
אחד הקשיים המרכזיים של סולומון מאז הגיע לאנגליה הוא ההתמודדות עם הפציעות. "ההתמודדת הראשונה הוא פיזית, אבל האלמנט השני הוא נפשי", הוא אומר. "אחרי כל כך הרבה זמן, כשאתה חוזר, אתה לא מרגיש כמו עצמך, אתה לא בטוח ואתה מפחד. אתה מפחד להיפצע שוב. אחרי ששיחקת במשך כמה חודשים, זהו זה. הכל נרגע ואז אתה מרגיש הרבה יותר טוב", הוסיף.
על האפשרות שיחזור לטוטנהאם בעונה הבאה אמר: "אני אוהב להיות כאן בלידס. אני אוהב את האוהדים. אני אוהב את המועדון. אני אוהב את השחקנים, את המאמן. במיוחד עכשיו, אני ממש נהנה מזה ואני אוהב לחיות כאן. כמובן, זה שונה מלונדון, יש פחות דברים לעשות ויש לנו פחות חברים כאן. כל הישראלים, הם גרים בלונדון, אבל מצאנו את המקום שלנו כאן. אתה לא יכול לחזות מה יקרה בעתיד, בין אם אחזור לטוטנהאם, בין אם אלך לקבוצה אחרת, או בין אם אשאר כאן בלידס, אתה לא יכול לחזות את זה, אבל, כמובן, עבורי, הדלת ממש פתוחה".
לאחרונה, לידס גינתה שיר חדש של אוהדי הקבוצה על סולומון במהלך תקופת החגים, כפי שדווח ב"טלגרף". השיר מכיל מילים אנטי-פלסטיניות ועורר הדים רבים סביב תחילת השנה. שחקן הכנף לא רצה להתייחס לכך ישירות, אך היה לו מסר רחב יותר לאוהדים. "אני מעדיף לא להגיב על זה", הוא אומר. "אני רק רוצה להגיד שאני אסיר תודה על התמיכה של האוהדים, של כולם, ולא משנה מאיפה הם ומה הם מאמינים ומה הם תומכים. אני פשוט אסיר תודה להם ואני שמח איתם ולראות אותם באלאנד רואוד, במשחקי החוץ כאשר זו נסיעה של חמש שעות ואתה רואה אותם, הם כולם שרים על הכל. זה ממש מדהים ואני יכול להגיד שזה אולי אחד מבסיסי האוהדים הטובים ביותר שחוויתי אי פעם".
לאחר מכן, התייחס לקהילה היהודית שעוטפת אותו. "כמה אנשים מהקהילה פנו אליי וביקשו ממני לבוא", הוא אומר. "הייתי ממש שמח. זה דבר נהדר לראות את הקהילה היהודית, שרוב האנשים תומכים בלידס. היה מקסים לראות את זה. כשאתה מגיע, כשאתה רואה את כל הילדים עם חולצות של סולומון, זו באמת זכות עבורי ואני שמח שאני משמח אותם. הם גרמו לי להיות מאושר גם, שיכולתי לחגוג איתם את חנוכה כי אין לנו משפחה כאן. כשאתה רואה את כל האנשים היהודים בקהילה היהודית, זה ממש מחמם את הלב", סיפר.
אחד הקשיים המרכזיים של סולומון מאז הגיע לאנגליה הוא ההתמודדות עם הפציעות. "ההתמודדת הראשונה הוא פיזית, אבל האלמנט השני הוא נפשי", הוא אומר. "אחרי כל כך הרבה זמן, כשאתה חוזר, אתה לא מרגיש כמו עצמך, אתה לא בטוח ואתה מפחד. אתה מפחד להיפצע שוב. אחרי ששיחקת במשך כמה חודשים, זהו זה. הכל נרגע ואז אתה מרגיש הרבה יותר טוב", הוסיף.
על האפשרות שיחזור לטוטנהאם בעונה הבאה אמר: "אני אוהב להיות כאן בלידס. אני אוהב את האוהדים. אני אוהב את המועדון. אני אוהב את השחקנים, את המאמן. במיוחד עכשיו, אני ממש נהנה מזה ואני אוהב לחיות כאן. כמובן, זה שונה מלונדון, יש פחות דברים לעשות ויש לנו פחות חברים כאן. כל הישראלים, הם גרים בלונדון, אבל מצאנו את המקום שלנו כאן. אתה לא יכול לחזות מה יקרה בעתיד, בין אם אחזור לטוטנהאם, בין אם אלך לקבוצה אחרת, או בין אם אשאר כאן בלידס, אתה לא יכול לחזות את זה, אבל, כמובן, עבורי, הדלת ממש פתוחה".
