כזכור, בפעם הקודמת, באביב של 2021, לא פחות מ-12 מועדונים גדולים ביבשת - ביניהם השלישייה המייסדת, אבל גם אינטר, ליברפול, טוטנהאם, מילאן ומנצ`סטר יונייטד (בין היתר) - החליטו באישון לילה על הפרישה מאופ"א ועל המעבר לליגה החדשה. היוזמה החזיקה מעמד ימים ספורים בלבד, אחרי לחצים גדולים מצד אופ"א ופיפ"א - אבל גם מצד האוהדים, שהשמיעו את קולם נגד והרגו את היוזמה באיבה.
השבוע, כבר היו דיבורים על הקמה מחדש - הפעם, עם לא פחות מ-96 קבוצות שיחולקו לארבע ליגות שונות, ואפילו דובר על כך שזכויות השידור יהיו שייכות לאפליקציה עצמאית, שתשודר באינטרנט בחינם. לא ברור האם יש 96 קבוצות שמוכנות למהלך מיידית, מה שכן ברור הוא שאופ"א צפויה להתנגד - ואנחנו צפויים לסיבוב נוסף, בקרב שבין הממסד הישן לבעלי המועדונים הגדולים.
אז מה עדיף - האם הסופר ליג היא רעיון טוב שמחדש את הכדורגל, או יוזמה קפיטליסטית רעה שרק תנתק אותו מהשורשים? "בסימן שאלה" הפעם נוגעת בוויכוח הגדול על עתיד הענף. הטיעונים לפניכם, וגם ההזדמנות שלכם להביע את דעתכם. תבלו.
בעד - זמן לדרך חדשה
האמת הפשוטה היא שהכדורגל זקוק לשינוי. מבנה הליגות הקיים, שאנחנו חווים בשנים האחרונות, אולי היה טוב בעבר - אבל היום פשט את הרגל. רוב הליגות המקומיות בעולם הן חסרות עניין לציבור, וגם ליגת האלופות - שאמנם השתנתה, בהשפעה ישירה של יוזמת ה"סופר ליג" - מכילה בתוכה יותר מדי אירועים ומשחקים שפשוט לא שווים את הצפייה של האוהד הפשוט. והכדורגל הולך ומאבד מערכו. לאט לאט. בלי שנרגיש.
אנחנו מוצפים בכמויות בלתי רגילות של משחקים, יותר מאי פעם (אפרופו מונדיאל הקבוצות המתקרב) - אבל כמה מאיתנו ממש יושבים לראות את המשחקים האלה? מעבר לעובדה ש-90 דקות של משחק איטי עם מעט קליימקסים הוא לא משהו שהנפש מופרעת הקשב שלנו יכולה להכיל, רוב הכדורגל שקיים היום בעולם פשוט משעמם מדי. לא רלוונטי לקהל הרחב, מעבר לאוהדים הישירים של הקבוצות.
וצריך להודות על האמת - ה"סופר ליג" המקורית נכשלה, כי היא עלתה מהר מדי. פורמט הליגה הסגורה לא היה נכון, והקרקע כנראה עוד לא היתה בשלה לכזה מהפך. אבל הרעיון הנוכחי - של שלוש ליגות מבוססות הישגים, יחיה מחדש את הענף. הוא ימנע פערי רמות מגוחכים (כמו שאנחנו רואים לפעמים במפעלים האלה), יאפשר יותר תחרותיות - ובעיקר יהפוך את הענף ליוקרתי שוב.
קצת שכחנו, אבל כדורגל אמור להיות בידור - הוא אמור להיות המשחק שמושך אליו את הקהל, שמייצר הכנסות, "המשחק של העם". והוא די התנתק מרוב הציבור - הפך להיות נישה של משוגעים לדבר, אבל לא משהו שמתחברים אליו באמת. ברגע שה"סופר ליג" תפגיש את המועדונים הגדולים בינם לבין עצמם - היא תייצר מוצר הרבה יותר אטרקטיבי, שיהיה מעניין לצפות בו, ותחזיר את הענף למרכז הבמה.
נגד - אין כדורגל בלי נשמה
כי בסוף, עם כל הכבוד לטיעונים הנשגבים על "טובת הענף" והרצון הנאצל "להציל את הכדורגל" - כל מה שיש כאן הוא אנשים מאוד מאוד עשירים, שמחפשים לעשות עוד כסף. הם לא אוהבים את המנגנון של אופ"א, זה שמאלץ לקחת קצת מהכסף שלהם ולתת אותו לאחרים - ורוצים לשמור את הכסף במעגל סגור ולגמרי לעצמם.
והשאלה האמיתית היא מה מקריבים בדרך למטרה הזאת. וה"סופר ליג" (גם בשמה החדש והמכובס, "ליגת האיחוד") היא רצון לקחת את המגמה שכבר קיימת - שבה הכדורגל הוא מועדון סגור של כמה מועדוני על, ולהפוך אותו למועדון סגור הרמטית. אפילו בלי האפשרות הרחוקה שכוחות חדשים יעלו.
ובסוף, זו הסיבה שאנחנו רואים ספורט - כי אנחנו לא יודעים את התוצאה הסופית. בטח במשחק כמו כדורגל, שבו המקריות היא חלק מהעניין - והיכולת של קבוצות קטנות, בעזרת מאמץ ומריטוקרטיה, להתקדם ולהפוך למועדון גדול. מה שה"סופר ליג" עושה - עם הליגות הסגורות, והפיכת הליגה הראשונה לליגה של מועדונים חזקים שמשחקים בינם לבין עצמם - מבטיחה שהיתרון היחסי שלהם יישמר.
חוץ מזה, בדבר המשמעותי ביותר - "הסופר ליג" לא עוזרת בלשון המעטה, והוא לחץ המשחקים הגבוה מדי. בסופו של דבר, אם יהיה כזה מפעל בנוסף לליגות הקיימות - כמות המשחקים רק תעלה, מה שיגביר עוד יותר את הבעיה שעליה דובר עוד רבות. שלא לדבר על הניתוק החמור מהשורשים - הקמת הליגה החזקה ייתר את הצורך בזכויות השידור של הליגות המקומיות, ובכך ירסק אותן כלכלית.
אופ"א, חשוב לזכור, כבר הלכה צעד אחד בענק לטובת מועדוני "הסופר ליג" - כששינתה את השיטה. שלב הבתים הישן נמחק, כמות הקבוצות בליגת האלופות עלתה ועברנו לשיטה של 8 משחקים ובית אחד, שאפשר הרבה יותר מפגשי ענק (כמעט בכל שבוע יש לפחות משחק אחד בעל פרופיל גבוה). כך שלמעשה, על משקל השיר של שלמה ארצי - יש לנו סופר ליג, למה עוד אחת? כנראה שהתשובה הפשוטה היא - כסף. והרבה ממנו, לטובת כיסים מאוד ספציפיים.
ומה אתם חושבים? הצביעו
