אבל בין אם זה יקרה בינואר, או בקיץ - השאלה עדיין רובצת לפתחו של פרץ: מה הלאה? האם פרץ צריך להישאר בבאיירן מינכן, או לחפש לעצמו קבוצה אחרת בהשאלה? "בסימן שאלה" הפעם מתייחס לדילמה סביב עתידו של השוער מספר אחת של הכדורגל שלנו בשנים הקרובות. לפניכם, כרגיל, שני הטיעונים - וגם ההזדמנות שלכם להשפיע.
להישאר
אין ספק שהצעד הפופולרי, שלא לומר הפופוליסטי, יהיה לעזוב - לקבל את דקות המשחק שלו כאן ועכשיו, ולהמשיך במומנטום החיובי שנוצר באותם שני משחקי נבחרת נהדרים. אבל זו לאו דווקא האפשרות הנכונה - דווקא השבועות האחרונים בבאיירן מעידים שגם אם זה לקח זמן, לפרץ יש הזדמנות להשיג את מה שחלם עליו כשחתם בקיץ שעבר - להפוך לשוער הראשון של באיירן מינכן.
המציאות היא שמנואל נוייר לא נעשה יותר צעיר. משכך, הוא פציע יותר וגם חשוף לטעויות - כמו הטעות שעשה עם הכרטיס האדום נגד לברקוזן. וזה טבעי לגמרי - גם אם אורך הקריירות של שוערים הוא יותר גדול משל שחקני שדה, נוייר הוא בכל זאת בן 38 - ואחרי כל מה שתרם לבאיירן, אפשר בהחלט לראות את הסוף. וזו בדיוק ההזדמנות של פרץ - להיות במקום הנכון, לכשיגיע הסוף הזה ונוייר יתלה את הכפפות.
הבחירה בבאיירן מינכן, במידה רבה, היתה "הצעה שאי אפשר לסרב לה". אבל בכל זאת, פרץ חתם כשהוא ידע שהוא במידה רבה שלישי בשרשרת המזון - אחרי נוייר הבכיר ואולרייך המחליף. הסיטואציה, כמדומני, מעט השתנתה; אולרייך כעת פצוע, אבל גם כששיחק לא היה מאוד מרשים. ייתכן מאוד שפרץ יטפס בהיררכיה, עם עוד הופעה טובה שתקפוץ מדי פעם, ויהפוך לשוער השני - שאחרי פרישת נוייר, יהיה גם הראשון.
ההיסטוריה הוכיחה אצל לא מעט ליגיונרים בעבר שסבלנות משתלמת. ולכן, פרץ לא צריך לחפש את הצ`אנס הראשון לעזוב - אלא דווקא לנשום עמוק, להמשיך להתאמן ולחכות לרגע שלו. בכל מקרה, הוא נמצא במועדון הכי טוב שאפשר לחלום עליו ברמת האימונים, יש לו מנטור נפלא בדמותו של שוער ענק כמו נוייר, ויכול להיות שבסופו של דבר - דווקא ההחלטה לחכות ולא לקפוץ על ההזדמנות הראשונה, תהיה חכמה יותר מכל הנחות היסוד שלנו.
לעזוב
כי עם כל הכבוד לשעון המתקתק סביב נוייר, אי אפשר לסמוך על זה. דניאל פרץ כבר איבד שנה אחת כשלמעשה לא שיחק כדורגל (עם כל הכבוד להופעה ההיא נגד מונסטר) וישב על הספסל של באיירן, בעונה שעברה, גם כשנוייר היה פצוע (אז אולרייך הועדף על פניו), ובסופו של דבר גם כאשר השוער הבכיר שב מהפציעה. בסופו של דבר, באיירן החתימה אותו כפרוספקט - מישהו שיהיה טוב עוד כמה שנים, ולא כדבר החם שאמור להיכנס בין הקורות עכשיו.
ואם זו המטרה, אולי האפשרות הנכונה תהיה לצאת בהשאלה - להגיע למקום, גם אם הוא פחות נוצץ, שבו הוא יוכל לשחק באופן קבוע (או לפחות יהיה מיועד לכך), לצבור דקות משחק, ניסיון וגם חוויות (טובות או רעות), שיאפשרו לו להיות שוער טוב יותר כשיגיע הזמן הנכון. שוערים, חשוב לזכור, הם לא שחקני שדה; האופציה של חילוף שוער במהלך משחק כמעט ולא קיימת. זה נחמד לדמיין אפשרות שאולי תיפתח בעתיד, אבל בינתיים נוייר שם - אולרייך יחזור מתישהו, ופרץ שוב יהיה רק השלישי ברוטציה.
בפשטות: דניאל פרץ צריך לשחק כדורגל. הוא מספיק טוב כדי להיות שוער ראשון ב-90% מהקבוצות בעולם, וגם אם התנאים בקבוצה אלטרנטיבית - בין אם זה בגרמניה או במקום אחר - יהיו קצת פחות טובים מאשר מועדון הפאר שהוא נמצא בו עכשיו, תהיה לו הזדמנות להתפתח שם, להתחשל ולחזור טוב יותר לקבוצת האם. פרץ ירוויח מזה, נבחרת ישראל כמובן תרוויח מזה כי תקבל שוער בכושר, וגם באיירן תרוויח מזה בטווח הארוך. ירידה ברמה עכשיו, אולי תתברר כמשתלמת אחר כך.
מה דניאל פרץ צריך לעשות? הצביעו בסקר >>>
