בשורה התחתונה, ברצלונה מוצאת את עצמה אחרי רצף ניצחונות די אדיר - סופרת כבר משחק שני ללא ניצחון, אחרי ההפסד שספגה מול סוסיאדד לפני הפגרה. בארסה כבר החזיקה ביתרון כפול וחשבה שהיא די בטוחה, אבל כמה רגעים של חוסר ריכוז - מנעו ממנה לנצח. עכשיו, היא מסתכלת בדאגה אל הטבלה - כי אם ריאל מדריד תנצח את שני המשחקים החסרים שיש לה, הפער יירד לנקודה אחת בלבד.
וזה היה ערב הפכפך לשתי הקבוצות: כי אם בארסה כבר הובילה בבטחה, וחשבה שהנקודות אצלה בכיס - סלטה ויגו, שבאה שאפתנית כמו תמיד במגרשה הביתי, הרגישה החמצה - היא נראתה כמי שמפסידה משחק שבו היא היתה מאתגרת ואפילו טובה יותר לפרקים, עד לשלוש הדקות שבהן הכל התהפך.
וסלטה אמנם נשארת אחרי המשחק רק במקום ה-11 בטבלה, אבל דבר אחד היא כן השיגה: מוניטין של קבוצה שלא מפחדת מהקבוצות הגדולות. גם ריאל מדריד הזיעה כדי לנצח בחודש שעבר, ובארסה יוצאת ממנה רק עם נקודה אחת - משהו בשאפתנות של ויגו די משתלם לה, ואת זה היא תנסה להמשיך גם הלאה.
וכן, שוב גם השיפוט עמד במוקד המחלוקת - סלטה תטען שהכרטיס האדום היה צריך להישלף למגן השמאלי של בארסה, ג'רארד מרטין, שכבר היה עם כרטיס צהוב כשביצע עבירה על יאגו אספאס. בדקה ה-82 בארסה כן ספגה צהוב שני, אז הורחק מארק קסאדו - ושם ניתן האות לקאמבק הגדול שקבע את תוצאת המשחק.
דרמה ענקית קיבלנו בבלאידוס. דרמה של שתי קבוצות שבאו לשחק כדורגל יוזם ויצירתי, כבשו ארבעה שערים ועשו טיפה גוד טיים בתקופה מבאסת. מה עוד אפשר לבקש מכדורגל? כנראה שאי אפשר.
