שבוע לפני פתיחת הליגה הצרפתית ערכה אמזון פריים ניסוי משעשע ושאלה את צ`אט GPT איך תראה הטבלה של הליגה הצרפתית בסיום עונת 2024/25. לא תופתעו לשמוע שהתוכנה קבעה כי פ.ס.ז` תזכה שוב באליפות צרפת, ובפער דו ספרתי על פני סגניתה מונאקו. לכאורה, האלופה אמורה לשמור על התואר גם בעונה שבפתח, אבל היא תצטרך לעשות את זה ללא הכוכב הגדול והפנים של הליגה בשנים האחרונות קיליאן אמבפה וביננו, שום מערכת של בינה מלאכותית לא תוכל לנבא איך זה ייגמר.
כמו בכל סיטואציה קיצונית בחיים, נראה שהדברים יכולים ללכת לכאן או לכאן. פריז של לואיס אנריקה תוכל להרגיש הרבה יותר נינוחה ולהתנתק מהתלות ואפילו העול של אמבפה, הסיפורים מאחורי הקלעים, הסכסוכים עם המאמן וההנהלה והשמועות על עתידו, ולהתרכז סוף סוף בכדורגל. חדר ההלבשה אמור להיות משוחרר יותר וכל שחקן יכול להביא את עצמו יותר לביטוי, על אחת כמה וכמה בהתקפה. מצד שני, פריז מאבדת את הנכס הכי יקר שלה, את גורם ההרתעה ואימת ההגנות בליג 1 אחרי שכבש 175 שערים ב-205 הופעות רק במסגרת הליגה. בעונה שעברה רנדל קולו מואני וגונסאלו ראמוס נותרו בצל הגדול של אמבפה ולא סיפקו את הסחורה.
נזכיר כי מאז קיליאן אמבפה עלה לבוגרים, רק פעמיים בשמונה השנים האחרונות פ.ס.ז` לא סיימה את העונה עם כתר האליפות. הראשונה היתה בעונת הבכורה של אמבפה` שסחף את מונאקו המדהימה של לאונרדו ז`ארדים לאליפות נדירה כשהוא בקושי בן 17 על חשבון הקבוצה שהוא עתיד היה להצטרף אליה בקיץ הבא. השניה היתה ב-2021, כאשר ליל הקדים בצורה דרמטית את האימפריה הקטארית שנבנתה בפריז, ולקחה את התואר על הראש של אמבפה, ניימאר ויתר הכוכבים הנוצצים. מה שרק מחזק את התחושה שקבוצה אחרת יכולה לזכות.
ואם יש סיבה לחשוב שהעונה נראה אלופה חדשה, זה קודם כל בגלל פריז סן ז`רמן עצמה. הדאבליסטית השקיעה כבר למעלה מ-100 מיליון יורו על שחקנים, והתחזקה בקשר המוכשר של בנפיקה ז`ואאו נבש, הבלם המעניין וויליאן פאצ`ו מפרנקפורט, ובנוסף קרובה להחתים את דזירה דואה מראן, ילד הפלא הבא של הכדורגל הצרפתי. אך בכל הקשור למחליף אולטימטיבי לאמבפה, הדברים הולכים קצת יותר קשה. ויקטור אוסימן נראה כמו היורש המדובר, אבל נכון לרגע זה המו"מ עם נאפולי לא מבשיל, ופריז תנסה לתת גז וכנראה לשלם קצת יותר עד סיום חלון ההעברות כדי להביא כוכב על באמת. עם או בלי אוסימן, לפריז עדיין יש את הסגל היקר, הנוצץ והאיכותי בליגה, אך כזה שאינו חף מבעיות.
כמו בכל סיטואציה קיצונית בחיים, נראה שהדברים יכולים ללכת לכאן או לכאן. פריז של לואיס אנריקה תוכל להרגיש הרבה יותר נינוחה ולהתנתק מהתלות ואפילו העול של אמבפה, הסיפורים מאחורי הקלעים, הסכסוכים עם המאמן וההנהלה והשמועות על עתידו, ולהתרכז סוף סוף בכדורגל. חדר ההלבשה אמור להיות משוחרר יותר וכל שחקן יכול להביא את עצמו יותר לביטוי, על אחת כמה וכמה בהתקפה. מצד שני, פריז מאבדת את הנכס הכי יקר שלה, את גורם ההרתעה ואימת ההגנות בליג 1 אחרי שכבש 175 שערים ב-205 הופעות רק במסגרת הליגה. בעונה שעברה רנדל קולו מואני וגונסאלו ראמוס נותרו בצל הגדול של אמבפה ולא סיפקו את הסחורה.
נזכיר כי מאז קיליאן אמבפה עלה לבוגרים, רק פעמיים בשמונה השנים האחרונות פ.ס.ז` לא סיימה את העונה עם כתר האליפות. הראשונה היתה בעונת הבכורה של אמבפה` שסחף את מונאקו המדהימה של לאונרדו ז`ארדים לאליפות נדירה כשהוא בקושי בן 17 על חשבון הקבוצה שהוא עתיד היה להצטרף אליה בקיץ הבא. השניה היתה ב-2021, כאשר ליל הקדים בצורה דרמטית את האימפריה הקטארית שנבנתה בפריז, ולקחה את התואר על הראש של אמבפה, ניימאר ויתר הכוכבים הנוצצים. מה שרק מחזק את התחושה שקבוצה אחרת יכולה לזכות.
ואם יש סיבה לחשוב שהעונה נראה אלופה חדשה, זה קודם כל בגלל פריז סן ז`רמן עצמה. הדאבליסטית השקיעה כבר למעלה מ-100 מיליון יורו על שחקנים, והתחזקה בקשר המוכשר של בנפיקה ז`ואאו נבש, הבלם המעניין וויליאן פאצ`ו מפרנקפורט, ובנוסף קרובה להחתים את דזירה דואה מראן, ילד הפלא הבא של הכדורגל הצרפתי. אך בכל הקשור למחליף אולטימטיבי לאמבפה, הדברים הולכים קצת יותר קשה. ויקטור אוסימן נראה כמו היורש המדובר, אבל נכון לרגע זה המו"מ עם נאפולי לא מבשיל, ופריז תנסה לתת גז וכנראה לשלם קצת יותר עד סיום חלון ההעברות כדי להביא כוכב על באמת. עם או בלי אוסימן, לפריז עדיין יש את הסגל היקר, הנוצץ והאיכותי בליגה, אך כזה שאינו חף מבעיות.
לפי סוכנויות ההימורים, מארסיי מסומנת כאלטרנטיבה שהכי קרובה לשבור את המונופול הפריזאי ולא רק בגלל שמה, קהל האוהדים האדיר שלה והתרפקות על ההיסטוריה. מארסיי השקיעה הרבה מאוד כסף וצירפה לא מעט שחקנים חדשים, ולא בפעם הראשונה בשנים האחרונות, והפעם היא גם מינתה מאמן רציני בדמות רוברטו דה זרבי. המאמן האיטלקי מגיע אחרי שנתיים מוצלחות בברייטון ומוניטין של מאמן נוצץ שאפילו היה מועמד לבאיירן מינכן, מנצ`סטר יונייטד וצ`לסי בקיץ, לאור שיטת המשחק הייחודית שלו והתשוקה לכדורגל טוטאלי וסופר התקפי. היתרון הגדול של דה זרבי: קבוצתו לא תשחק העונה באירופה ותוכל להתמקד בליגה.
בניגוד לשנים האחרונות, בהן הפכה לתחנת רכבת של מאמנים ושחקנים וקרסה תחת לחץ הקהל בוולודרום, מארסיי השקיעה הפעם טיפה יותר בתבונה ובשחקנים צעירים כמו מייסון גרינווד, שמגיע אחרי שיקום מוצלח בחטאפה ואלי ווהאי, החלוץ המצויין של לאנס, שאמור לפצות על העזיבה של פייר אמריק אובמיאנג. עוד ברשימה הצעירה: איסמעל קונה, הבלם באמו מייטה והקשר ולנטין קרבוני הם שחקנים חדשים שהגיעו ומתחת לגיל 25. מי שיכולים לאזן את זה הם פייל אמיל הויברג, הקשר הדני שמגיע מטוטנהאם, והשוער גיירמו רולי מאייאקס.
הבעלים הצבעוני של ליון, ג`ון טקסטור, הצהיר בתחילת הקיץ שהוא "הולך לבעוט בישבן של פ.ס.ז`" ולשם כך שפך למעלה מ-130 מיליון יורו על שחקני רכש חדשים. ליון תציג השנה את שני שחקני ההתקפה הכי פוריים שיש, כאשר לצד אלכסנדר לקאזט, מדליסט הכסף מהאולימפיאדה, יחבור ג`ורג` מיקוטאדזה, שהצטיין ביורו עם נבחרת גאורגיה ומגיע ממץ תמורת 18.5 מיליון יורו. הקבוצה מאצטדיון הגרופאמה שמרה על נכסים כמו אוריול מנגלה, דוג`ה צ`לטה צ`אר, ארנסט נומה וסאיד בנרחמה, וצירפה את הבלם של נוטינגהאם פורסט מוסה ניקאטה בסכום אדיר של 31 מיליון יורו.
למרות שפתחה את העונה שעברה בצורה מזעזעת והיתה קרובה ממש לקו האדום, ליון הצליחה להשתקם וב-2024 צברה הכי הרבה נקודות בליגה והעפילה גם לגמר הגביע. רבות הודות למספר רכישות מוצלחות שהוזכרו כאן בחודש ינואר ולמאמן פייר סאג`, שהגיע כמאמן חירום מהאקדמיה ושינה את הגורל של הקבוצה ב-180 מעלות. בניגוד למארסיי, ליון תשחק העונה באירופה לאחר שסיימה במקום השישי, ותשובץ בשלב הליגה של הליגה האירופית. זה עדיין לא תובעני כמו ליגת האלופות, כך שהיא תוכל למקד את עצמה בליגה הצרפתית ואולי לחלום על אליפות ראשונה מאז 2008.
מונאקו עברה עונה סולידית לחלוטין והיתה היחידה שעוד דגדגה את פ.ס.ז` בדרך לסיים במקום השני בעונה שעברה, מה שהופך אותה לאחת הקנדידטיות, אם לא לתואר, אז לפחות לשחזר את העונה שעברה. המאמן אדי הוטר יגיע לעונה אחרי 0:3 משכנע בהכנה על ברצלונה ועם סגל מאוד מגובש בתוספת לרכישות של צעירים מוכשרים בדמות לאמין קמארה וכריסטיאן מאוויסה. טילו קהרר נרכש לצמיתות מווסטהאם והחיסרון הגדול יהיה וויסאם בן יידר, עליו ינסו בריל אמבולו ופלורן באלגון להתגבר. בניגוד למארסיי וליון, במונאקו יש הרבה פחות לחץ ולכן התוצאות הרבה פעמים טובות יותר.
בניגוד לשנים האחרונות, בהן הפכה לתחנת רכבת של מאמנים ושחקנים וקרסה תחת לחץ הקהל בוולודרום, מארסיי השקיעה הפעם טיפה יותר בתבונה ובשחקנים צעירים כמו מייסון גרינווד, שמגיע אחרי שיקום מוצלח בחטאפה ואלי ווהאי, החלוץ המצויין של לאנס, שאמור לפצות על העזיבה של פייר אמריק אובמיאנג. עוד ברשימה הצעירה: איסמעל קונה, הבלם באמו מייטה והקשר ולנטין קרבוני הם שחקנים חדשים שהגיעו ומתחת לגיל 25. מי שיכולים לאזן את זה הם פייל אמיל הויברג, הקשר הדני שמגיע מטוטנהאם, והשוער גיירמו רולי מאייאקס.
הבעלים הצבעוני של ליון, ג`ון טקסטור, הצהיר בתחילת הקיץ שהוא "הולך לבעוט בישבן של פ.ס.ז`" ולשם כך שפך למעלה מ-130 מיליון יורו על שחקני רכש חדשים. ליון תציג השנה את שני שחקני ההתקפה הכי פוריים שיש, כאשר לצד אלכסנדר לקאזט, מדליסט הכסף מהאולימפיאדה, יחבור ג`ורג` מיקוטאדזה, שהצטיין ביורו עם נבחרת גאורגיה ומגיע ממץ תמורת 18.5 מיליון יורו. הקבוצה מאצטדיון הגרופאמה שמרה על נכסים כמו אוריול מנגלה, דוג`ה צ`לטה צ`אר, ארנסט נומה וסאיד בנרחמה, וצירפה את הבלם של נוטינגהאם פורסט מוסה ניקאטה בסכום אדיר של 31 מיליון יורו.
למרות שפתחה את העונה שעברה בצורה מזעזעת והיתה קרובה ממש לקו האדום, ליון הצליחה להשתקם וב-2024 צברה הכי הרבה נקודות בליגה והעפילה גם לגמר הגביע. רבות הודות למספר רכישות מוצלחות שהוזכרו כאן בחודש ינואר ולמאמן פייר סאג`, שהגיע כמאמן חירום מהאקדמיה ושינה את הגורל של הקבוצה ב-180 מעלות. בניגוד למארסיי, ליון תשחק העונה באירופה לאחר שסיימה במקום השישי, ותשובץ בשלב הליגה של הליגה האירופית. זה עדיין לא תובעני כמו ליגת האלופות, כך שהיא תוכל למקד את עצמה בליגה הצרפתית ואולי לחלום על אליפות ראשונה מאז 2008.
מונאקו עברה עונה סולידית לחלוטין והיתה היחידה שעוד דגדגה את פ.ס.ז` בדרך לסיים במקום השני בעונה שעברה, מה שהופך אותה לאחת הקנדידטיות, אם לא לתואר, אז לפחות לשחזר את העונה שעברה. המאמן אדי הוטר יגיע לעונה אחרי 0:3 משכנע בהכנה על ברצלונה ועם סגל מאוד מגובש בתוספת לרכישות של צעירים מוכשרים בדמות לאמין קמארה וכריסטיאן מאוויסה. טילו קהרר נרכש לצמיתות מווסטהאם והחיסרון הגדול יהיה וויסאם בן יידר, עליו ינסו בריל אמבולו ופלורן באלגון להתגבר. בניגוד למארסיי וליון, במונאקו יש הרבה פחות לחץ ולכן התוצאות הרבה פעמים טובות יותר.