בשנת 2002, הקאן שוקור היה גיבור לאומי בטורקיה. הנבחרת הלאומית זכתה במדליית הארד בגביע העולמי שנערך ביפן וקוריאה, כאשר שוקור כובש את אחד השערים בניצחון על המארחת דרום קוריאה 2:3. שנתיים קודם, שוקור זכה עם גלאטסראיי בגביע אופ"א, על חשבונה של ארסנל. החלוץ הפך ברבות השנים לגדול הכובשים בליגה הטורקית, וגם לגדול הכובשים במדי הנבחרת.
אבל היום, אין לו זכר בכדורגל הטורקי. במוזיאון של גלאטסראיי אפילו ערכו החוצה את הבעיטה שלו מאותו דו קרב פנדלים, שבסיומו "גאלא" ניצחה את ארסנל. במונדיאל האחרון, כשחאכים זייש כבש בדקה הרביעית במשחקה של מרוקו, השדר הטורקי ציין שזהו "השער הכי מהיר בתולדות המונדיאל". מחק לחלוטין את השער שנכבש עבור המדינה שלו, מרגליו של שוקור, באותו גביע עולמי ב-2002.
אז איך נמחק גדול כדורגלני טורקיה? בכתבה גדולה שהתפרסמה ב"אתלטיק", סופר הסיפור המדהים. הכל מתחיל בקשר שלו עם שני אנשים, שהגיעו לחתונה שלו ב-1995. אחד, היה מי שיהפוך לימים לנשיא טורקיה - רג`פ טאיפ ארדואן. השני היה פוליטיקאי אחר, מתחרה, בשם פתחולה גולן. במשך שנים, שוקור שמר על קשר טוב עם שניהם - עד שנאלץ לבחור.
כי ב-2013, גולן וארדואן הפכו ליריבים - ושוקור הפך ליותר ויותר מעורב. הוא התפטר מהפרלמנט שאליו נבחר, בעקבות סגירת בתי ספר שמזוהים עם הפלג ה"גולניסטי". שלטונו של ארדואן הציב ברירה בפני שוקור: התנער מגולן - או שלא תוכל לחזור למדינה. שוקור סירב, ובתגובה נמחק לחלוטין מההיסטוריה - והפך לגולה.
אך משטר ארדואן לא הסתפק בכך; חשבונות הבנק שלו הוקפאו, הרכוש שלו עוקל, ואפילו אביו נעצר על ידי כוחות המשטרה. לכדורגלן העבר היתה הגדרה אחרת - "הוא לא נעצר, הוא נחטף. כשלקחו את אבא שלי, אמרו לי: אם תחזור, נשחרר את אבא שלך ונחזיר לך את כל הרכוש".
עצם אמירת שמו הפכה למגונה. בסרט תיעודי שנוצר על המאמן פתיח טרים, שאימן את שוקור בנבחרת טורקיה ובגלאטסראיי, שוקור לא מוזכר. כשפרשן כדורגל מקומי ביקר את הנבחרת הטורקית, הוא הסכים לומר רק: "היה פעם חלוץ, היום הוא באמריקה - החלוצים של היום לא יכולים לצחצח לו את הנעליים".
שוקור גר היום בקליפורניה. כמו מתנגד משטר אחר, אנס קאנטר, גם הוא מצא את מפלטו בארצות הברית. אבל גם לאחר שאיבד את הכל, הוא נשאר איתן בעמדתו: "אני מרגיש טוב", הוא אמר בראיון ל"אתלטיק". "לא ביצעתי פשע, לא עברתי על החוק. אני אעביר את החוויות שלי לדור הבא. יש לי את האושר, את הכאב ואת החוויות - חרטות", הוא אמר לסיום, "אין לי".
אבל היום, אין לו זכר בכדורגל הטורקי. במוזיאון של גלאטסראיי אפילו ערכו החוצה את הבעיטה שלו מאותו דו קרב פנדלים, שבסיומו "גאלא" ניצחה את ארסנל. במונדיאל האחרון, כשחאכים זייש כבש בדקה הרביעית במשחקה של מרוקו, השדר הטורקי ציין שזהו "השער הכי מהיר בתולדות המונדיאל". מחק לחלוטין את השער שנכבש עבור המדינה שלו, מרגליו של שוקור, באותו גביע עולמי ב-2002.
אז איך נמחק גדול כדורגלני טורקיה? בכתבה גדולה שהתפרסמה ב"אתלטיק", סופר הסיפור המדהים. הכל מתחיל בקשר שלו עם שני אנשים, שהגיעו לחתונה שלו ב-1995. אחד, היה מי שיהפוך לימים לנשיא טורקיה - רג`פ טאיפ ארדואן. השני היה פוליטיקאי אחר, מתחרה, בשם פתחולה גולן. במשך שנים, שוקור שמר על קשר טוב עם שניהם - עד שנאלץ לבחור.
כי ב-2013, גולן וארדואן הפכו ליריבים - ושוקור הפך ליותר ויותר מעורב. הוא התפטר מהפרלמנט שאליו נבחר, בעקבות סגירת בתי ספר שמזוהים עם הפלג ה"גולניסטי". שלטונו של ארדואן הציב ברירה בפני שוקור: התנער מגולן - או שלא תוכל לחזור למדינה. שוקור סירב, ובתגובה נמחק לחלוטין מההיסטוריה - והפך לגולה.
אך משטר ארדואן לא הסתפק בכך; חשבונות הבנק שלו הוקפאו, הרכוש שלו עוקל, ואפילו אביו נעצר על ידי כוחות המשטרה. לכדורגלן העבר היתה הגדרה אחרת - "הוא לא נעצר, הוא נחטף. כשלקחו את אבא שלי, אמרו לי: אם תחזור, נשחרר את אבא שלך ונחזיר לך את כל הרכוש".
עצם אמירת שמו הפכה למגונה. בסרט תיעודי שנוצר על המאמן פתיח טרים, שאימן את שוקור בנבחרת טורקיה ובגלאטסראיי, שוקור לא מוזכר. כשפרשן כדורגל מקומי ביקר את הנבחרת הטורקית, הוא הסכים לומר רק: "היה פעם חלוץ, היום הוא באמריקה - החלוצים של היום לא יכולים לצחצח לו את הנעליים".
שוקור גר היום בקליפורניה. כמו מתנגד משטר אחר, אנס קאנטר, גם הוא מצא את מפלטו בארצות הברית. אבל גם לאחר שאיבד את הכל, הוא נשאר איתן בעמדתו: "אני מרגיש טוב", הוא אמר בראיון ל"אתלטיק". "לא ביצעתי פשע, לא עברתי על החוק. אני אעביר את החוויות שלי לדור הבא. יש לי את האושר, את הכאב ואת החוויות - חרטות", הוא אמר לסיום, "אין לי".
