הכדורגל השבדי, בדרך כלל, לא תופס כותרות באירופה. הליגה המקומית היא לא מאוד מעניינת, וגם באירופה הקבוצות מהמדינה הסקנדינבית לא בדיוק עושות חיל. אבל השבוע, הליגה השבדית הצליחה לפרוץ אל הכותרות - כשסיפקה הודעה שהעלתה דיון רב. היא החליטה, גם השנה, לא להשתמש במערכת ה-VAR במשחקי הליגה שלה.
יו"ר ההתאחדות השבדית, פרדריק ריינפלדט, הסביר ש-18 קבוצות מקצועניות במדינה, ושתי מחוזות שונים, הודיעו שהם לא מעוניינים ב-VAR. ריינפלדט הוסיף: "אנחנו מכבדים את ההחלטה שלהם. זו הסיבה שלא הבאנו הצעה לקיים את ה-VAR בעבר, ואני גם לא רואה את זה קורה בעתיד הקרוב. אני מכבד את הכללים הדמוקרטיים של הכדורגל".
ולא רק בשבדיה יש מי שמתקומם נגד מערכת שיפוט הווידאו. אנג` פוסטקוגלו, מאמן טוטנהאם, ענה בבדיחות הדעת כשנשאל על ההחלטה השבדית, ש"הוא מעוניין לעבור לשם" - בעקבות טעויות חוזרות ונשנות שבוצעו ע"י השיפוט באנגליה, בעיקר - כמובן - נגד הקבוצה שלו. ובכלל, שש שנים אחרי שהוא פרץ לחיינו במונדיאל שנערך ברוסיה - יש לא מעט אנשים שעדיין מתנגדים לשיפוט הווידאו.
טוענים שה-VAR "הרס את האותנטיות של המשחק", מתלוננים נגד משך הזמן של הבדיקות, ובעיקר באים בטענות לכך שגם עם שיפוט הווידאו - עדיין יש טעויות שיפוט, לפעמים מביכות ממש. אז אם באנו לתקן את השיפוט, במטרה לאיין את הטעויות, ועדיין שופטים טועים - בשביל מה צריך את כל הבלגן הזה?
אני, ברשותכם, בכל זאת אקח את הצד שבעד המערכת. רק בפברואר השנה, הפרמייר ליג (שם ה-VAR זוכה תכופות להשמצות) פרסם כי 96% מההחלטות שהתקבלו באמצעות ה-VAR היו נכונות, והיתה עלייה של 14% בהחלטות השיפוט הנכונות בעקבות השימוש במערכת הווידאו. כלומר, כמות הטעויות הצטמצמה משמעותית - לשופטים יש יותר כלים, וברוב המוחץ של המקרים הם גם מצליחים לקבל החלטות יותר טובות.
כן, יש בעיה עם משך הזמן של הבדיקות. לשופטים, פעמים רבות, לוקח המון זמן לקבל את ההחלטה הנכונה. אבל כאן צריך להזכיר שתי מושכלות יסוד: אחת - עדיף שיחכו קצת ויקבלו החלטה טובה ושקולה, במקום המציאות המבולגנת שהיתה מנת חלקנו עד לא מזמן. ושנייה - היא שגם לזה יש פתרונות.
במקרה של הנבדל, הולכת להיכנס מערכת אוטומטית שתקבע האם יש או אין אופסייד; במקרים של כדורים שחצו את קו השער, יש את מערכת עין הנץ; וגם בקשר לעבירות, ברור שככל הזמן שיעבור, יימצא המכניזם הנכון שיאפשר החלטות יותר מהירות. כבר היום, ההחלטות יותר מהירות ממה שהיו בתחילת התהליך - וזה יילך וישתפר עם הזמן.
וכן, עדיין יש טעויות שיפוט. וזה מאוד מעצבן שהחלטת שיפוט דופקת אותך (בטח כשלכאורה יש את כל התנאים להחליט נכון), אבל גם במקרה הזה חשוב שנשמור על פרופורציות - ונזכור את תמונת המצב המלאה.
ואם כבר טעויות שיפוט, תרשו לי להזכיר למתנגדי ה-VAR באיזה עולם חיינו רק לפני שש שנים: עולם שבו שופט כדורגל היה צריך להחליט, רק על סמך שתי עיניו (ואולי עזרה מקוון שעומד, בדרך כלל, רחוק מהרחבה) האם יש פאול או אין פאול, האם זה נבדל או לא נבדל, האם הכדור חצה את הקו או לא.
כל מי שהתעצבן פעם מטעות שיפוט נגדו, טעות שלפעמים חרצה גורלות ממש, כל מי שלא יכול היה לישון בלילה אחרי הפסד כואב שקרה בגלל ששופט אנושי החליט לא נכון - צריך לברך על כך שלשופט יש היום יותר כלים לקבל החלטה נכונה. גם אם זה לוקח טיפה יותר זמן.
הבעיה המרכזית שיש עם ה-VAR היום - לדעתי - לא נוגעת למערכת הווידאו עצמה, אלא לחוקה. חוקת הכדורגל עדיין לא התאימה את עצמה למציאות של שיפוט הווידאו - את זה אפשר לראות, למשל, בסוגיית הנבדל. כולנו ראינו בזמן האחרון איך כתף, או בוהן, או אף שנמצא בנבדל גרמו לביטול שער.
ושוב, זה מאוד מרגיז, אבל לא בגלל ה-VAR השער נפסל, אלא בגלל שהחוקה עדיין לא התעדכנה כדי לקבוע מהו נבדל מהותי. בשביל זה צריך לשנות את החוקה - אבל זה כבר מהלך קצת יותר מדי מסובך, שדורש מאמץ והשקעה וניסיונות למצוא פתרונות. הרבה יותר קל להתעצבן על ה-VAR הארור (או, כמו שעושים לא מעט מאמנים לאחרונה, לטעון ש"ה-VAR נגדנו", כאילו למסך טלוויזיה יכול להיות רגש אנושי).
בסוף, לכל הטענות נגד ה-VAR יש את אותו שורש: נוסטלגיה. רצון לחזור ל"תקופה היפה והתמימה", שבהם דברים היו הרבה יותר פשוטים. העולם שבו היינו ילדים, וחיינו בשחור ולבן, טוב ורע ברורים, ולא היינו צריך להסתבך עם המציאות - זו שבה יש פחות שחור ולבן, והרבה יותר אפור. אוהדי כדורגל הם יצורים נוסטלגיים מטיבם, כאלה שאוהבים להתגעגע לפעם - לתקופה ש"לפני הכדורגל המודרני".
אז הנה האמת, חברים: הכדורגל של פעם לא היה יותר טוב מהיום, כמו שהמוזיקה או הקולנוע לא היו בהכרח יותר טובים. אתם פשוט הייתם צעירים יותר. כן, היו גם דברים טובים פעם, אבל בתוך העולם הישן היו לא מעט דברים דפוקים (בכדורגל ומחוץ לכדורגל), שפשוט העלמנו מהם עין, כי לא ראינו את זה. את טעויות השיפוט המשוועות, את העצבים, את הקללות, את הכעס שנצבר לנו בבטן בעולם שבו החלטות של עונה נקבעו רק על ידי בן אדם אחד.
הליגה השבדית היא היחידה מבין 30 הליגות הבכירות באירופה שלא מציגה את מערכת ה-VAR. ובינתיים, זה מעורר אצלה אהדה בקרב "הנוסטלגיסטים". אבל, להערכתי הסבירה, בשלב מסוים גם היא תצטרך לקבל את העובדה שהעולם השתנה. ששופטים לא באמת יכולים לקבל החלטות גורליות על סמך אינסטינקט.
כבר היום, מי שחי במציאות שבה אין שיפוט וידאו (למשל, בליגות הנמוכות בישראל) רואה מול עיניו את העיוות בכל שבוע. לא בהכרח בגלל שהשופטים בליגה הלאומית הם פחות טובים; הם פשוט חיו בעידן הישן. ב"כדורגל של פעם". וככה קיבלנו החלטות פעם. כולנו. בלי לשים לב כמה זה אווילי.
ה-VAR הוא ידיד שלנו, ולא אויב. המטרה של המערכת, בסופו של דבר, היא לשפר את המשחק - להפוך אותו ליעיל יותר, ולהזיז את טעויות השיפוט שפעם כל כך העסיקו אותנו הצידה. אם צריך לשפר את השופטים, שפרו אותם. אם צריך לתקן את החוקה, בהחלט אפשר ואף נדרש לתקן. ההתנגדות לטכנולוגיה לא מקדמת את המשחק בשום צורה. היא רק מחזירה אותנו אחורה.
הכדורגל העולמי נמצא בתוך תהליך שבסופו, הוא ישתפר. בתהליך הזה יש גם עליות ומורדות, והמכשול העיקרי הוא הכוחות הישנים והשמרניים. הכוחות שבמשך שנים בלמו את שיפוט הווידאו, עד שבסופו של דבר אפילו פיפ"א האנכרוניסטית נכנעה לרוחות הזמן. אלה שתמיד יעדיפו את מה שהיה פעם, את הזמנים הטובים שבהם הכל היה פשוט ומקובע. אבל כאנושות בכלל, וכאוהדי כדורגל בפרט, כדאי לא לתת להם יותר מדי חשיבות. ולהתקדם. כי הזמנים משתנים.
