ראובן עובד הוא אולי גדול שחקני הכמעט. אחד הכדורגלנים המוכשרים ביותר שהדורות האחרונים ראו מצד אחד, אבל שחקן שלא הצליח להישאר יותר מדי במקום אחד וכיום מתמודד עם שדים אישיים. ביקום אחר, פול גאסקוין הישראלי היה יכול להיות אחד השחקנים הגדולים ביותר שראינו, אך השילוב בין יצר הרס עצמי, מזל רע ונטייה להעלמויות הובילו לקריירה מפוספסת והווה עצוב.
אותה קריירה מפוספסת הייתה נכונה גם ברמה המקומית, כשעובד הספיק לשחק במכבי והפועל תל אביב, הפועל חיפה, מכבי נתניה, סכנין ונבחרת ישראל הצעירה, ובעיקר ברמה הבינלאומית. בנוסף, בעודו שחקן צעיר במכבי תל אביב, כמעט וחתם בפנברחצ`ה. חיים רביבו המליץ על עובד אחרי הקמפיין המוצלח של נבחרת הנערים ביורו 2000, אך מכבי ת"א תבעה את אביו של עובד בטענה שהמגעים התנהלו מאחורי גבה. חודשיים לאחר מכן פרצה האינתיפאדה, והקבוצה ויתרה על הכישרון הצעיר שאיבד את מקומו בצהוב-כחול בגיל 21.
שנים לאחר מכן, ראובן עובד הדיח קבוצה מאירופה. הוא פתח בהרכב של הפועל תל אביב מול AIK השבדית והבקיע בעיטה חופשית נהדרת בדקה ה-64 במה שהיה השער היחיד בסיבוב המוקדמות של אופ"א, כשלצידו וינסנט אניימה, ואליד באדיר, ליאור אסולין ז"ל, ברוך דגו וביברס נאתכו הצעיר. "ראובן עובד סחט עבירה סמוך לרחבה והבקיע. אסור לנו לעשות טעויות כאלה מול שחקנים כמוהו. הפסדנו בגללו את המשחק", אמר מאמן הקבוצה השבדית בסיום.
גם הקדנציה של עובד בהפועל, כידוע, לא הלכה כמתוכנן. השילוב בין הגישה שלו ובעיות תקציביות הובילו לכך שהקשר שוחרר אחרי עונה אחת בלבד, למרות שהיה חתום על חוזה ל-4 שנים. "הפועל הייתה לראובן בית. אם עזיבתו תעזור לה, הוא מוכן לעזוב כבר עכשיו", אמר בזמנו סוכנו אייל מלול. עובד המשיך לנדוד, ומצא את עצמו עובר בין מספר מועדונים, עד שהחליט לעבור בחו"ל. "רציתי לברוח. זאת הייתה המטרה", אמר אז. הוא יצר קשר עם גדעון הרמן, שהפך לסוכנו באוסטריה, והחליט לנסות למצוא לו קבוצה בניסיון להחזיר את הקריירה למסלול, רחוק מאור הזרקורים. הצדדים חיפשו "עיר גדולה עם קהילה ישראלית חזקה".
עובד ומייצגו מראש לא חיפשו קבוצה בליגה הראשונה. לטענתם מחשש מכך שהתדמית הרעה שלו בישראל תמנע את צירופו, ומצאו את היעד המושלם בדמות גראצר AK, הקבוצה השנייה של גראץ, עם לוגו בצורת מגן דוד. גראצר, הידועה גם כ"ג.א.ק", הייתה מועדון פאר. הם הגיעו לשמינית גמר גביע אופ"א, זכו בדאבל האוסטרי ב-2003/04, בשיאם משכו 9,234 אוהדים למגרשים אך התמודדו עם קשיים כלכליים שהורידו אותם לליגה השלישית.
השילוב בין כוכב שמעולם לא זהר ומחפש התחלה חדשה לבין מועדון שרוצה לשחזר את ימי התהילה של עצמו נראה כמו הימור מעניין לשני הצדדים. עובד יכול לזכות לאהבה ולתחרות נוחה בליגה השלישית באוסטריה, בה הוא כנראה היה השחקן המוכשר ביותר. זה נראה כמו השידוך הראשון מבחינת כל המעורבים, אבל הדרך לא הייתה קלה.
עובד אמנם הצליח לחתום בקבוצה אחרי דקות ספורות במבחנים, לפחות לפי סוכניו, כשהוא עצמו עבר הליך שיקום ארוך. הוא הגיע לקבוצה אחרי שנה שלמה בלי כדורגל, יצא מביתו לריצות בקור של מינוס 10 מעלות והיה מנותק מהסביבה. "ראיתי שיש לו מטרה מול העיניים", אמר הרמן. "ידעתי שהוא מספיק חזק מנטלית וידעתי שיהיה בסדר". נשמע מנותק מהדמות, במקרה של ראובן עובד, אבל הוא באמת ניסה. בסופו של דבר הוא עלה למשחקו הראשון בגראצר ב-11 במרץ 2012, מול ורווטאס.
בהתחשב בכך שעובד הגיע לקבוצה אחרי תקופה ארוכה ללא כדורגל ובאמצע העונה כשחקן חופשי, לקח לו זמן להשתלב בהרכב. הוא זכה למחמאות על המשחק, אבל עלה בעיקר מהספסל במשחקיו הראשונים, בהתחשב ביכולת הטובה של הקבוצה קודם לכן.
כקבוצה גדולה מהליגה השלישית, גראצר החזיקה בפורום שוקק, כולל דיון בתדירות גבוהה על עובד בכל תקופתו בקבוצה, עד לפציעה בירך אחרי 4 משחקים. בתווך, אגב, הוא הספיק לקבל שני צהובים תוך דקה מול אוסטריה קלגנפורט, שמשחקת כיום בליגה הראשונה במדינה. "איבדנו שליטה לגמרי. מהלך לא הכרחי של עובד", כתבו האוהדים על אותו המשחק, אבל לא מיהרו להספיד אותו.
עובד חזר מהפציעה אחרי שנה ללא כדורגל, והפך לשחקן הרכב. "הוא יכול לעלות מהספסל ולהשתלט על המשחק ל-20 דקות", כתבו בזמנו האוהדים. "הוא יכול לשפר את הקבוצה גם כאן וגם בליגות טובות יותר. אסור לתת לו לשבת על הספסל", כתבו האוהדים. עובד פתח במשחק בו לובן ניצחה 1:4, המשחק היחיד בו פתח בסיום עונת 2011/12.
"אנחנו לא יודעים אם יש לו את הגישה כדי להיות שחקן הרכב. הוא מתנהג כאילו הוא טוב מדי לכל העבודה המלוכלכת על הדשא, הוא פשוט עומד. אם הוא היה שחקן כזה טוב כמו שהוא חושב, הוא לא היה מגיע לליגה השלישית באוסטריה", כתבו האוהדים, אך ברגע שפתח בהרכב החלו לשנות את דעתם. "הוא יכול להיות טוב מאוד בתור `רוח חופשית` בקישור. המשחק ההתקפי שלו מבריק".
בסוף העונה הראשונה עובד טען שהוא מאושר. "אני מחובר לעיר ולמועדון. צריך לראות איזה כבוד אני מקבל במשחקים. אף אחד לא מחטט לי בחיים האישיים, לא עוקבים אחרי מה שאני עושה לפני אימון אחרי משחק. רזיתי ב-7 ק"ג מאז שעזבתי את ישראל, החלטתי שאני מעדיף להישאר באוסטריה. אני חי כאן כי האנשים כאן מדהימים. אני אוסטרי, כבר לא ישראלי", אמר בשיחה עם משה בוקר מהארץ ב-2012. "יש לי הצעות מהליגה השנייה בגרמניה. עם ישראל גמרתי".
את העונה השנייה שלו במדינה עובד פתח כשחקן הרכב. הקבוצה החליפה מאמן, ועובד מצא את עצמו ב-11, הפעם בתפקיד חופשי יותר. "הוא גרם לאצטדיון שלם לשיר בשבילו ולהתרגש בכל מסירה", כתבו האוהדים. "גם אם הוא לא עקבי, זאת הסיבה שאנחנו אוהבים כדורגל. יש לו איכויות שאין לאף שחקן אחר". בתחילת 2012/13, החיים בהחלט האירו פנים לראובן עובד.
הוא עלה שלב בגביע, פתח בהרכב בשלושה משחקים ואף כבש שער אחרי שנתיים וחצי, 903 ימים. הוא היה אחד השחקנים הטובים של הקבוצה, וחלק מאוהדיה אף טענו ש"הוא יכריע אם נעלה או לא". בשלב הזה, בדומה ליותר מדי פניות עצובות בקריירה המפוספסת של עובד, לחיים היו תוכניות אחרות.
גראצר א.ק, פחות מעשור אחרי הדאבל ושמינית גמר גביע אופ"א, פשטה את הרגל. באוסטריה דיווחו על כך שהוא התעמת מספר פעמים עם הנהלת המועדון, הקבוצה עצמה הודיעה שהוא שוחרר לאחר "הפרה חוזרת של תנאי החוזה", אך ככל הנראה ההפרה הייתה מהצד של גראצר, שפשטה רגל באותה עונה ופשוט לא שילמה לעובד.
עובד קיבל את משכורתו מצד שלישי, הפרה של חוקי פיפ"א, ושוחרר מהקבוצה לפני שפשטה את הרגל. לאחר מכן הוא לא הצליח לחזור לליגת העל ומצא את עצמו במכבי קריית גת, כאשר גם שם הופעת הבכורה שלו התעכבה בשל בעיות עם השחרור הבינלאומי ממועדון שהתפרק.
כך הסתיימה הקריירה הבינלאומית של עובד. חמישה חודשים, 13 משחקים, שער אחד, שני מאמנים שונים והרבה מאוד תחושת פספוס. בכל פעם בה הוא התבקש לשחק באגף או בקישור האחורי הוא נראה כמו צל של עצמו, לפחות לפי אוהדי הקבוצה, אבל הראה הרבה מאוד כישרון בנגיעות יוצאות דופן בכדור. אותו כישרון הורגש גם בהפועל ת"א, שנאלצה לשחרר אותו אחרי עונה אחת, וגם בתחנות אחרות.
אנחנו נשארנו עם תחושת החמצה, ובעיקר עם "מה אם". יקום אחד ימינה, ראובן עובד עובר בגיל 21 לפנרבחצ`ה והופך לאגדה בטורקיה. שני יקומים שמאלה, הוא עובר לליגה הגרמנית השנייה ומטפס למעלה עם אוניון ברלין או בוכום. שילוב של החלטות רעות, חוסר מזל והרס עצמי הובילו אותנו לסיפור עצוב שממשיך להיכתב, בצער, מול עינינו. גם באוסטריה, הנווד הנצחי ראובן עובד היה רק אורח לרגע.
