חמש פעמים בהיסטוריה הגיעה פ.ס.ז` למשחק גומלין בגביע האלופות לאחר הפסד ביתי בשער אחד. בכל החמש, ניחשתם נכון, היא מעולם לא הצליחה להפוך את התוצאה ולעבור שלב בנוקאאוט. למעשה, פריז לא היחידה. אף קבוצה צרפתית בתולדות גביע אירופה לאלופות לא השכילה לעבור שלב במצב כזה. גם באופן כללי מדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית. וכידוע רוב המהפכים האירופים מתרחשים כשהגומלין הוא בבית, ולא בחוץ. כמו שנכתב בכותרת של הלאקיפ בליל ההפסד 3:2 לברצלונה ברבע גמר הראשון בפארק דה פראנס: "פ.ס.ז` נמצאת עם הגב אל הקיר".
מאז ראשית הפרויקט הקטארי נבנתה פריז, לפחות על הנייר, כאחת המועמדות העיקריות ממנה מצפים להתמודד על זכיה בליגת האלופות בפעם הראשונה בהיסטוריה. בחלק מהמקרים לא רק שהיא לא עמדה בציפיות, אלא פשוט התרסקה. אי אפשר לשכוח את הרמונטדה של ה-6:1 מול ברצלונה בקאמפ נואו שעדיין צרובה עמוק בסיוטים של כל אוהד, אבל היו גם ההפסדים הנוראיים למנצ`סטר יונייטד, אחרי שפ.ס.ז` הובילה 0:2 במשחק חוץ, וכן המלט-דאון המפורסם בברנבאו נגד ריאל מדריד ב-2021.
הבעיה של פ.ס.ז` בעשור האחרון היתה שהיא עשתה את מה שצפו שהיא תעשה, אבל אף פעם לא מעבר. כמעט בכל פעם כשנתקלה ביריבה סופר עוצמתית וחזקה, בעלת ניסיון אירופי עשיר, וסגל שחקנים איכותי, היא קרסה. שלוש ההדחות האחרונות שלו היו לריאל מדריד, מנצ`סטר סיטי ובאיירן מינכן. למעשה, הפעם היחידה שהיא הצליחה להעפיל לגמר ליגת האלופות היתה בעונת הקורונה בפיינל 8 בליסבון, כאשר היא עברה שם את אטאלנטה ולייפציג הבלתי מנוסות (במשחק אחד) ונוצחה על ידי הבווארים בגמר, ללא קהל.
העונה, צריך לומר, פ.ס.ז` לא נבנתה כדי לזכות בליגת האלופות. נכון יש לה את השחקן הטוב בעולם - קיליאן אמבפה. אבל אחרי ניקוי האורוות ושחרור השחקנים שהיוו נטל בחדר ההלבשה, אישי, מקצועי או כלכלי, כמו ליאו מסי, ניימאר ומרקו וראטי, היה ברור שזו תהיה קבוצה אחרת, צעירה ומנוסה פחות. מצד אחד נטולת סטארים ענקיים על המגרש, אך מצד שני קבוצה שמקדשת את המשחק הקבוצתי, הנעת הכדור ומשחק הלחץ, בזכות המאמן לואיס אנריקה שלמעשה מוביל את הקו החדש ויהפוך לפנים של המועדון אחרי שאמבפה יעבור לריאל מדריד.
למעשה הבאז על פריז די ירד, גם אחרי שעלתה מבית המוות וגם לאחר ההצגה של אמבפה מול ריאל סוסיאדד בשמינית הגמר, ואפילו שעד לפני שבוע לא הפסידה אף משחק מאז נובמבר והיא קרובה לדאבל בצרפת. אלופת צרפת נמצאת בתחתית המועמדות לזכייה בליגת האלופות מבין קבוצות רבע הגמר, בטח לאחר ההפסד במשחק הראשון בברצלונה. אבל היא גם יודעת שההגרלה זימנה לה המנעות מהכוחות ממנה היא הכי חוששת - מנצ`סטר סיטי, ריאל מדריד ובאיירן מינכן - לפחות עד לגמר. כלומר היא צריכה ורואה את זה כהזדמנות, בדיוק כמו שברצלונה, אתלטיקו ודורטמונד רואות בכך.
לואיס אנריקה הצליח העונה לשלב צעירים ולהשיג תוצאות טובות יותר מקודמיו בתפקיד בפחות רעש. אבל אותו לואיס אנריקה ספג גם מקלחת של ביקורות לאחר ההפסד לבארסה בשבוע שעבר, על כך שהציב שחקנים בעמדות זרות להם וספג נוקאאוט מצ`אבי. הניסוי של מרקו אסנסיו כחלוץ מזויף, הספסול של וורן זאיר אמרי וברדלי ברקולה וההחלטה ללכת עם מרקיניוס כמגן חירום בצד ימין ביזבזה למאמן הספרדי לפחות מחצית שלמה. החילופים והשיפור הגיעו במחצית השניה, אבל פ.ס.ז` איבדה את המשחק בפרטים הקטנים ובטעויות טפשיות של השוער שלה, ג`יג`י דונארומה.
והיה גם את אמבפה. הכוכב הכי גדול איכזב במשחק הראשון, כאשר לא בעט אף כדור למסגרת, איבד 13 כדורים ונראה קצת אבוד בין ז`ול קונדה לרולנד אראוחו, ששיתקו אותו בצורה מעוררת הערכה. יש האומרים כי אמבפה לא מסוגל לשחק שני משחקים חלשים ברציפות, וברצלונה אמורה להכנס לכוננות ספיגה הערב (22:00, 5SPORT). כל צרפת מבינה שאם פריז רוצה לעבור את בארסה, היא צריכה להתלות ביום גדול של אמבפה, שכבש כבר שישה שערים במפעל העונה. עם יום גדול של אמבפה והצבת שחקנים במקומם שלא כמו במשחק הראשון, זה בהחלט אפשרי.
בביקור האחרון של אמבפה בברצלונה, הוא כבש שלושער לרשת של הקטאלונים אבל זה היה בכלל בקאמפ נואו וללא קהל. זכורה גם הופעתו הפנומנלית באליאנץ ארנה מול באיירן ברבע הגמר ב-2021 עם צמד מול מנואל נוייר. כן, לא היו חסרים משחקים גדולים של חלוץ נבחרת צרפת בשלבי הנוקאאוט של ליגת האלופות, אבל הוא אף פעם לא מינף את תארי ה-MVP בסיום המשחק לתואר הגדול באמת. אפילו בעונת הקורונה, הוא הגיע אחרי פציעה ולא היה דומיננטי בדרך של פ.ס.ז` בליסבון, למעט בישול דרמטי אחד מול אטאלנטה. ניימאר היה זה שסחב את הקבוצה לגמר.