14 פעמים זכתה ריאל מדריד בליגת האלופות, פי 2 מהקבוצה הבאה אחריה ברשימה, ויותר פעמים מליברפול ובאיירן מינכן יחד. בורוסיה דורטמונד זכתה בתואר פעם אחת, ועוד פעם אחת הגיעה לגמר. אבל ביום שבת (22:00, אצטדיון וומבלי, לונדון) השתיים ייפגשו למשחק אחד של 90 דקות (או 120) בו הכל, אבל הכל, יכול לקרות – כמו שאנחנו יודעים ורגילים מליגת האלופות. זה הזמן להיזכר במפגשים הגדולים בין השתיים, כולל המשחק הגדול מכולם – בו דווקא דורטמונד יצאה עם ידה על העליונה.
24.3.2013, חצי גמר ליגת האלופות 2012-13, אצטדיון זיגנאל אידונה פארק של דורטמונד, הקבוצה המקומית מארחת את ריאל מדריד שמחפשת באותם ימים את הזכייה ה-10 שלה בתואר, ה"דסימה". בהרכב הכוכבים של ריאל משחקים סרחיו ראמוס, צ'אב אלונסו, לוקה מודריץ', מסוט אוזיל וכמובן כריסטיאנו רונאלדו. מנגד הרכב "אלמוני" לעומתם, עם התקפה בראשות מרקו רויס, מריו גצה (שממש בקרוב יבקיע את שער הניצחון של גרמניה בגמר מונדיאל 2014) ורוברט לבנדובסקי.
כולם ציפו לקרב מרתק בין שניים ממוחות הכדורגל הגדולים של זמננו, יורגן קלופ מצד אחד וז'וזה מוריניו מצד שני, אבל אף אחד לא ציפה למה שהולך לקרות, או יותר נכון, להרבה דברים שהולכים לקרות. לבנדובסקי, שעבורו זו הייתה העונה השלישית בדורטמונד, נחשב עוד לפני המשחק הזה לאחד החלוצים הטובים באירופה, אבל במשחק הזה הזניק את תג המחיר שלו. עם רביעייה בלתי נשכחת לרשת של דייגו לופז ששיחק על חשבונו של איקר קסיאס, הוא הביא לניצחון 1:4, שהספיק גם לאחר שדורטמונד הפסידה 2:0 בגומלין. בגמר, האחרון של הקבוצה עד שבת, דורטמונד הפסידה לבאיירן מינכן.
השתיים נפגשו שוב בעונה שלאחר מכן, הפעם ברבע הגמר. אומנם עברה פחות משנה, אבל לא מעט שינויים היו בסגלים ובהרכבים של שתי הקבוצות, אבל השינוי המשמעותי ביותר היה כנראה על הקווים. יורגן קלופ אומנם היה עדיין על הקווים של דורטמונד, אבל מנגד עמד אותו מאמן שעומד שם כיום – קרלו אנצ'לוטי. שינוי משמעותי נוסף הוא שהמשחק הראשון התקיים בסנטיאגו ברנבאו, ושערים של גארת' בייל, איסקו ורונאלדו נתנו לריאל 0:3, שהפעם הספיק להם למרות הפסד 2:0 בגומלין בגרמניה. זו העונה בה ריאל המשיכה עד הסוף וזכתה ב"דסימה", על חשבון היריבה העירוני אתלטיקו מדריד בגמר.
נחזור למפגשים הראשונים בין הקבוצות בליגת האלופות. התואר היחיד של דורטמונד הגיע ב-1997, כך שבעונה לאחר מכן הם שיחקו כאלופי אירופה. יצא שהשתיים נפגשו בחצי הגמר, המפגש הראשון התקיים בסנטיאגו ברנבאו, ושני שערים של שמות גדולים כמו פרננדו מוריינטס ואלוף העולם הקשר האחורי כריסטיאן קרמבאו הצרפתי, הספיקו גם לגומלין שהסתיים ב-0:0. גם באותה עונה ריאל זכתה בתואר, כך שבדיעבד זה היה מפגש בין אלופת אירופה היוצאת, לזאת הנכנסת.
לאורך השנים התקיימו בין הקבוצות גם עוד מספר מפגשים בשלב הבתים, כשמתוך 8 משחקים לדורטמונד יש ניצחון בודד, ריאל ניצחה 3 פעמים ועוד 4 משחקים הסתיימו בתיקו. המפגשים האחרונים בין הקבוצות התקיימו בשלב הבתים של 2017-18. אלה היו הימים של השושלת הגדולה של זינדין זידאן שזכה 3 פעמים ברציפות באלופות, ריאל מדריד ניצחה 1:3 בגרמניה (צמד לרונאלדו) ו-2:3 בברנבאו. ריאל אומנם סיימה רק במקום ה-2 בבית אחרי טוטנהאם, אבל בכל זאת המשיכה עד לזכייה.
גם כיום הבדלי הכוח בין הקבוצות נראים בלתי ניתנים לגישור. ריאל מדריד היא אומנם לא אלופת אירופה המכהנת ואף נראתה עומדת בפני הדחה מהמפעל גם ברבע הגמר נגד אלופת אירופה היוצאת מנצ'סטר סיטי (ניצחה בפנדלים) וגם בחצי הגמר נגד באיירן מינכן (ניצחה בזכות שני שערים בדקות הסיום של הגומלין), אבל כאן בדיוק נכנסת לפעולה המסורת. כל שחקן בריאל מדריד, גם אם זו שנתו הראשונה כמו ג'וד בלינגהאם וגם אם זו שנתו ה-12 כמו לוקה מודריץ', יודעים שבמדי הבלאנקוס שום דבר לא נגמר, עד שהשופט שורק לסיום.
מנגד, בורוסיה דורטמונד אומנם מציגה סגל "חסר ניסיון" במעמדים הללו, כולל על הקווים – שם אדין טרזיץ' בעונתו השנייה המלאה בלבד כמאמן ראשי פוגש את קרלו אנצ'לוטי שכבר זכה בהכול, אבל כישרון מתפוצץ ורעב כמו ג'יידון סאנצ'ו, כארים איידמי וניקלאס פולקרוג. דווקא בצד ההגנתי, החלש יחסית של ריאל, דורטמונד מציגה את מאטס הומלס, מרקו רויס בעונת הפרידה שלו והקפטן אמרה צ'אן.
אז נכון, ההיסטוריה הולכת באופן כמעט חד משמעי עם ריאל מדריד. ההווה גם כן מיישר קו, כשההרכב של ריאל מדריד מציג את הכישרונות הגדולים בעולם היום כמו ויניסיוס ג'וניור וג'וד בלינגהאם. אבל דורטמונד, בעונה בה סיימה במקום ה-5 בלבד בטבלה, רעבה לתואר וכבר הוכיחה שהיא יודעת לנצח את גדולות היבשת, כמו שעשתה לאתלטיקו מדריד ברבע הגמר ופריז סן ז'רמן בחצי.