עם שש אליפויות בשבע השנים האחרונות, וזכייה רביעית ברציפות באליפות, הישג חסר תקדים באנגליה, מנצ`סטר סיטי של פפ גווארדיולה היא הקבוצה הטובה ביותר בתולדות הפרמיירליג, אולי בתולדות הכדורגל האנגלי כולו. מקצועית, אין באמת דרך לחלוק על הקביעה הזאת, אבל מעל החגיגות של הסיטיזנס בשבוע האחרון מרחף ענן שחור, שלדעת רבים מטיל צל על ההישגים, אך האם זה באמת המצב? בואו ננסה להבין.
115, זה המספר שמלווה כל שיח סביב סיטי בשנה החולפת. 115 אישומים, רובם על עבירות פיננסיות שונות בהן היא מואשמת, כגון אי מתן פיננסי מדויק, הסתרת פרטים על תשלומי שחקנים, אי עמידה בכללי הפייר פליי וכללי רווח קיימות. העבירות האלו יש לציין, מתייחסות לשנים 2009-2018, ובנוסף לכך, ישנם אישומים על כך שלא שיתפה פעולה עם חקירות הפרמיירליג בין השנים 2018-2023. אחרי עונה בה גם אברטון וגם נוטינגהאם פורסט נענשו בהורדת נקודות משמעותית על עבירות כלכליות, הציפייה היא שסיטי עומדת בפני עונש חמור בקרוב. עד כמה חמור? היחסים על ירידת ליגה של האלופה בעונה הבאה, נחתכו בצורה משמעותית בשבוע החולף על ידי סוכניות ההימורים בממלכה.
אך כאן, אנחנו נכנסים לדיון על הערך הספורטיבי של האליפות, אולי כל האליפויות האחרונות באנגליה. מצד אחד יהיה מי שיטען - סיטי רימתה והתמודדה בכלים שאין לשאר המועדונים בליגה. אנחנו לא יודעים בדיוק כמה כסף היא הוציאה וכמה כספים לא מדווחים נכנסו למועדון, עזרו לו להשיג כל שחקן שהוא רוצה ולבנות שנה אחר שנה את הסגל הטוב בליגה. אם אתה יוצא למלחמה, אתה צריך נשק, ובעולם הכדורגל, הכסף הוא הנשק הכי חזק שיש, וסיטי, כך נחשד, החזיקה ב"נשק לא קונבנציונלי", לכן באופן ברור, האליפות הזאת מוכתמת.
אך כאן מגיעה שאלה חשובה. האם אנחנו צריכים להפריד בין המועדון לקבוצה? הרי גם אם היתרון הכספי היחסי של סיטי אמור היה לעזור לה לזכות באליפות, הוא בטח לא יכול להבטיח לה אחת כזאת, כי בסופו של דבר התוצאות מוכרעות על המגרש. אז שש אליפויות בשבע שנים, בעידן הטוב ביותר בתולדות הפרמיירליג, עם מועדונים שמוחזקים גם הם על ידי מיליארדרים? את זה אי אפשר באמת להסביר רק על ידי אי מתן דיווח כלכלי כלשהו מאחורי הקלעים. ומה לגבי מנצ`סטר יונייטד וצ`לסי שמבזבזות סכומי עתק כל קיץ ומתרסקות? האם הן לא ההוכחה שגם כסף גדול לא יכול להביא לך הצלחות ללא אנשי המקצוע והשחקנים הנכונים?
115, זה המספר שמלווה כל שיח סביב סיטי בשנה החולפת. 115 אישומים, רובם על עבירות פיננסיות שונות בהן היא מואשמת, כגון אי מתן פיננסי מדויק, הסתרת פרטים על תשלומי שחקנים, אי עמידה בכללי הפייר פליי וכללי רווח קיימות. העבירות האלו יש לציין, מתייחסות לשנים 2009-2018, ובנוסף לכך, ישנם אישומים על כך שלא שיתפה פעולה עם חקירות הפרמיירליג בין השנים 2018-2023. אחרי עונה בה גם אברטון וגם נוטינגהאם פורסט נענשו בהורדת נקודות משמעותית על עבירות כלכליות, הציפייה היא שסיטי עומדת בפני עונש חמור בקרוב. עד כמה חמור? היחסים על ירידת ליגה של האלופה בעונה הבאה, נחתכו בצורה משמעותית בשבוע החולף על ידי סוכניות ההימורים בממלכה.
אך כאן, אנחנו נכנסים לדיון על הערך הספורטיבי של האליפות, אולי כל האליפויות האחרונות באנגליה. מצד אחד יהיה מי שיטען - סיטי רימתה והתמודדה בכלים שאין לשאר המועדונים בליגה. אנחנו לא יודעים בדיוק כמה כסף היא הוציאה וכמה כספים לא מדווחים נכנסו למועדון, עזרו לו להשיג כל שחקן שהוא רוצה ולבנות שנה אחר שנה את הסגל הטוב בליגה. אם אתה יוצא למלחמה, אתה צריך נשק, ובעולם הכדורגל, הכסף הוא הנשק הכי חזק שיש, וסיטי, כך נחשד, החזיקה ב"נשק לא קונבנציונלי", לכן באופן ברור, האליפות הזאת מוכתמת.
אך כאן מגיעה שאלה חשובה. האם אנחנו צריכים להפריד בין המועדון לקבוצה? הרי גם אם היתרון הכספי היחסי של סיטי אמור היה לעזור לה לזכות באליפות, הוא בטח לא יכול להבטיח לה אחת כזאת, כי בסופו של דבר התוצאות מוכרעות על המגרש. אז שש אליפויות בשבע שנים, בעידן הטוב ביותר בתולדות הפרמיירליג, עם מועדונים שמוחזקים גם הם על ידי מיליארדרים? את זה אי אפשר באמת להסביר רק על ידי אי מתן דיווח כלכלי כלשהו מאחורי הקלעים. ומה לגבי מנצ`סטר יונייטד וצ`לסי שמבזבזות סכומי עתק כל קיץ ומתרסקות? האם הן לא ההוכחה שגם כסף גדול לא יכול להביא לך הצלחות ללא אנשי המקצוע והשחקנים הנכונים?
צריך להגיד בכנות - בעוד העניין המוסרי סביב הבעלות בסיטי והאישומים סביבה צריך להפריע לכל חובב כדורגל, מההישגים שלה אי אפשר להמעיט. בסופו של דבר, מדובר ב-11 נגד 11, כאשר סיטי מתמודדת עם הקבוצות הטובות בעולם, ומצליחה עונה אחרי עונה למצוא את הרעב הזה לצאת ולזכות שוב. עבורי, זה החלק המדהים באמת בכל המסע המטורף הזה של פפ גווארדיולה באנגליה. כי את הרעב והתשוקה לנצח, אי אפשר לקנות בכסף, להפך, כסף אפילו יכול במידה מסוימת לפגוע בכך, כאשר חוזי עתק יכולים להפוך שחקנים לשבעים, אבל זה לא המקרה בסיטי.
שנה אחרי שנה, המאמן הספרדי מוצא את המוטיבציה, ומצליח להחדיר אותה לשחקניו. במובן הזה, ההתנהלות של פפ היא אפילו ג`ורדנית, הדרך הזאת למצוא בכל פעם דלק שיניע אותו מחדש להיות הכי טוב, וללכת עד הסוף. רק תסתכלו על התמונה שלו נופל במהלך ההחמצה של סון במשחק הלפני אחרון של העונה, כמי שלא זכה רק בעונה החולפת בכל תואר אפשרי, וכל המורשת שלו תלויה באליפות העונה, ופשוט לא יכול שלא לזכות בה. הווינריות הזאת והרצון לזכות כל הזמן, הופכים את פפ, עבורי, ל"לא נורמלי", ובמובן הכי טוב של המילה. את זה, אף אישום כספי לא יכול לקחת ממנו.
אם יש מישהו שחווה מקרוב את פפ גווארדיולה וסיטי כיריבים בשנים האחרונות, זה יורגן קלופ. המנג`ר שעזב את ליברפול בסיום העונה הנוכחית, היה חוגג לפחות עוד שתי אליפויות, אם לא היה מתמודד באמת עם מספרי נקודות לא הגיוניים אותם הצליחו התכולים להשיג, ואין מישהו שיכול לתת עדות טובה יותר על ההישגים של יריבו. ההתייחסות שלו לאישומים, היא אולי המעניינת ביותר. "לא משנה מה יקרה, פפ גווארדיולה הוא המאמן הטוב בעולם. אם תשים שם כל בן אדם אחר, הם לא יזכו בארבע אליפויות ברציפות. זה שלו ושל השחקנים. האם זה אומר שמותר להם לעשות כל מה שהם רוצים? לא, ואם הם אשמים, גם אני ארצה לדעת יום אחד, אבל מה שעושה את ההבדל זאת האיכות של פפ".
היום (שבת), מנצ`סטר סיטי תגיע לוומבלי, ותנסה להשלים זכייה בדאבל בדרבי מול מנצ`סטר יונייטד. בסטנדרטים של פפ גווארדיולה כמאמן ושל מה שהסיטיזנס עושים בשנים האחרונות, דאבל הפך לדרישה המינימלית, זה אפילו לא מרגש. אם הם ישלימו את הזכייה, הגביע הזה יהיה התואר ה-16 של הספרדי במועדון בשמונה שנים (פלוס 2 מגיני קהילה). מדובר במספר שקשה לתפוס, מספר שעבורי, קשה מאוד להסביר גם ביתרון כלכלי כלשהו שהושג על פי החשדות הכבדים (שגם הם, צריך לציין, מתייחסים לשנים שעד 2018).
מנצ`סטר סיטי כמועדון, תהיה חייבת להיענש ובצורה חמורה אם אכן תורשע בחלק מהסעיפים, וקשה להאמין ש-115 אישומים פשוט הומצאו ללא סיבה. אך עבורי, דווקא כאוהד כדורגל, אוהד הליגה האנגלית ואוהד ליברפול ש"חווה על בשרו" את הסבל הספורטיבי של להתמודד מול הקבוצה הזאת בעידן הזה, אני כן רוצה לשים את זה רגע בצד, ולהעריך את הגדולה הספורטיבית של מה ששחקני סיטי עושים, ובעיקר מה שהמאמן שלהם עושה. עובדתית, אף אחד לא עשה את זה לפניו גם בעידן הכסף הגדול של סיטי, וברור לכולם שזה לא יימשך באותה צורה אחריו, וכשאני רואה גדולה ספורטיבית נדירה - אני מעריך אותה.
שנה אחרי שנה, המאמן הספרדי מוצא את המוטיבציה, ומצליח להחדיר אותה לשחקניו. במובן הזה, ההתנהלות של פפ היא אפילו ג`ורדנית, הדרך הזאת למצוא בכל פעם דלק שיניע אותו מחדש להיות הכי טוב, וללכת עד הסוף. רק תסתכלו על התמונה שלו נופל במהלך ההחמצה של סון במשחק הלפני אחרון של העונה, כמי שלא זכה רק בעונה החולפת בכל תואר אפשרי, וכל המורשת שלו תלויה באליפות העונה, ופשוט לא יכול שלא לזכות בה. הווינריות הזאת והרצון לזכות כל הזמן, הופכים את פפ, עבורי, ל"לא נורמלי", ובמובן הכי טוב של המילה. את זה, אף אישום כספי לא יכול לקחת ממנו.
אם יש מישהו שחווה מקרוב את פפ גווארדיולה וסיטי כיריבים בשנים האחרונות, זה יורגן קלופ. המנג`ר שעזב את ליברפול בסיום העונה הנוכחית, היה חוגג לפחות עוד שתי אליפויות, אם לא היה מתמודד באמת עם מספרי נקודות לא הגיוניים אותם הצליחו התכולים להשיג, ואין מישהו שיכול לתת עדות טובה יותר על ההישגים של יריבו. ההתייחסות שלו לאישומים, היא אולי המעניינת ביותר. "לא משנה מה יקרה, פפ גווארדיולה הוא המאמן הטוב בעולם. אם תשים שם כל בן אדם אחר, הם לא יזכו בארבע אליפויות ברציפות. זה שלו ושל השחקנים. האם זה אומר שמותר להם לעשות כל מה שהם רוצים? לא, ואם הם אשמים, גם אני ארצה לדעת יום אחד, אבל מה שעושה את ההבדל זאת האיכות של פפ".
היום (שבת), מנצ`סטר סיטי תגיע לוומבלי, ותנסה להשלים זכייה בדאבל בדרבי מול מנצ`סטר יונייטד. בסטנדרטים של פפ גווארדיולה כמאמן ושל מה שהסיטיזנס עושים בשנים האחרונות, דאבל הפך לדרישה המינימלית, זה אפילו לא מרגש. אם הם ישלימו את הזכייה, הגביע הזה יהיה התואר ה-16 של הספרדי במועדון בשמונה שנים (פלוס 2 מגיני קהילה). מדובר במספר שקשה לתפוס, מספר שעבורי, קשה מאוד להסביר גם ביתרון כלכלי כלשהו שהושג על פי החשדות הכבדים (שגם הם, צריך לציין, מתייחסים לשנים שעד 2018).
מנצ`סטר סיטי כמועדון, תהיה חייבת להיענש ובצורה חמורה אם אכן תורשע בחלק מהסעיפים, וקשה להאמין ש-115 אישומים פשוט הומצאו ללא סיבה. אך עבורי, דווקא כאוהד כדורגל, אוהד הליגה האנגלית ואוהד ליברפול ש"חווה על בשרו" את הסבל הספורטיבי של להתמודד מול הקבוצה הזאת בעידן הזה, אני כן רוצה לשים את זה רגע בצד, ולהעריך את הגדולה הספורטיבית של מה ששחקני סיטי עושים, ובעיקר מה שהמאמן שלהם עושה. עובדתית, אף אחד לא עשה את זה לפניו גם בעידן הכסף הגדול של סיטי, וברור לכולם שזה לא יימשך באותה צורה אחריו, וכשאני רואה גדולה ספורטיבית נדירה - אני מעריך אותה.