קארצב עצמו סיכם את התקופה בטורקיה והעיד ש"אני חושב שהשתפרתי שם. חוויתי אימונים ברמה מאוד גבוהה" בשיחה עם מוטי פשכצקי שלנו. הקשר הצעיר אמנם התמודד עם מספר פציעות, כולל אחת שהשביתה אותו בין מרץ ליוני ולמעשה לאורך רוב 2022/23, אך פתח את העונה בהרכב. בסופו של דבר הוא רשם 17 הופעות במדי הטורקים, שמונה מתוכן כשחקן הרכב.
איסטנבול באשקשהיר, הקבוצה בעלת הקשרים לשליט טורקיה רג'יפ טאיפ ארדואן, התמודדה עם לא מעט שינויים בסגל ובזהות השחקנים מאז הגעתו של קארצב. הקבוצה החתימה לא פחות מ-9 שחקנים בקיץ האחרון (ו-8 שחקים בחורף בו הגיע הישראלי עצמו), כחלק מחוסר היציבות שמאפיינת את המועדון בשנים האחרונות.
חוסר היציבות הזה התבטא גם בזהות המאמן. אמרה בלוזגלו, המאמן שהחתים את קארצב, פוטר אחרי פתיחת העונה הרעה בספטמבר. קארצב, שהתאושש מהפציעה, פתח את העונה כשחקן הרכב ונשאר בעמדה זו גם אצל המאמן החדש, צ'אדאש אטאן, עד שרצף המשחקים הרע הוביל אותו לספסל.
במשחק בו קארצב לא פתח ב-11 הקבוצה ניצחה, ומאז הוא איבד את מקומו ברוטציה. הקשר לא פתח בהרכב מאז ה-2 באוקטובר, כאשר התוצאות מצד אחד והמלחמה מצד שני השפיעו. קארצב, במצטבר, שיחק 29 דקות בליגה בחצי השנה האחרונה.
הסיבה האפשרית לכך, אגב, עשויה להיות התרומה להתקפה. קארצב קשר הגנתי טוב מאוד, כפי שניתן לראות ממספריו בטורקיה (3.5 שחזורי כדור למשחק, תיקול מוצלח ו-0.9 חטיפות בממוצע של פחות ממחצית), אך עם 6 מסירות בלבד במשחק בחצי הכדור של היריב, 0 מצבים מסוכנים אותם ייצר ו-5 בעיטות לשער, כולן מחוץ לרחבה. ייתכן שהוא נתפס בטורקיה כמספר 4, קשר אחורי של פעם ולא כזה שמשחק בכדורגל המודרני של היום, ולא כמספר 6.
הליגה הטורקית פיזית יותר מהישראלית, וההצלחה של קארצב במאבקים האלה יכולה להיות סימן טוב מאוד להמשך. במשחקיו הטובים ביותר בליגה, כמו ה-0:2 על איסטנבולספור בספטמבר, הוא ניצח בכל מאבקיו על הכדור והוסיף 3 תיקולים ו-3 חטיפות מוצלחות.
באותו משחק, אגב, הוא פתח כמגן ימני. קארצב פתח בעמדה הזאת פעמיים העונה, בניצחון על איסטנבולספור ובהפסד לפנרבחצ'ה בו התמודד עם דושאן טאדיץ'. קארצב קיבל לא מעט דקות בעמדה הזאת במסגרת הקבוצה הטורקית, משהו שלא קרה במכבי נתניה ויכול להעיד על ההתפתחות של השחקן.
כשקארצב שיחק בנתניה הכיפית של בני לם ב-2021/22, או בנבחרת ישראל, הכוח הפיזי היה סימן ההיכר שלו. היכולת להקשות על יריבים עבדה במנות קטנות גם בליגה הטורקית, אבל בכדורגל של היום לא בטוח שזה מספיק. ברמה מסוימת הוא ימדד בהנעת הכדור.
כאן נכנסת שאלת ההתאמה למכבי ת"א, קבוצה ששולטת בכדור ומניעה אותו מספיק טוב גם עכשיו. לא בטוח שקארצב מגיע לקבוצה הזאת בהכרח כשחקן הרכב, בהתחשב בשילוב המוצלח של דור פרץ, יוריס ואן אובריים וגבי קניקובסקי, אבל יתחרה עם ואן אובריים ויוכל להעניק לו מנוחה.
ואן אובריים, בשונה מקארצב, יותר 8 מ-6 (או 4). הוא קשר אחורי מהסוג שמניע כדור ולא מהסוג הפיזי שידחוף שחקנים בדרך לכדור, מה שמעניק למכבי מימד נוסף עם הצירוף של קארצב. כקבוצה ששולטת בכדור ולוחצת גבוה, יכול להיות שהנוכחות של קשר אחורי "גרזן" מהסוג שמנקה התקפות בשלב החצי ומתפקד כבלם שלישי בפועל יעשה טוב לצהובים, בשיטה דומה לזאת של ליברפול בתקופת פאביניו ששימש כקשר אחורי וכמעין בלם שלישי דה פקטו.
לכן לא מן הנמנע שמול יריבות מסוכנות יותר במעברים אנחנו נראה דווקא את קארצב פותח, גם כרוטציה לוואן אובריים וגם מבחינת שיקולים טקטיים בגישה דיפנסיבית יותר של רובי קין, מאמן שלא דוגל ברוטציה רחבה. יכול להיות שנראה אותו משחק דווקא כמגן ימני, עמדה בה אין למכבי תחרות של ממש לאבישי כהן, אחרי שנוסה והרשים בחלק מהמשחקים בטורקיה.
