עונת הכדורגל עדיין בשיאה, ההכרעות על הדשא רחוקות מסיומן הן בליגות ובמפעלים האירופים, ואליהן אפשר להוסיף גם את הדרמה המתפתחת מאחורי הקלעים בגזרת המאמנים. כבר עכשיו אפשר להניח שקיץ 2024 יעמוד דווקא בסימן המאמנים בכדורגל האירופי. אחרי ההכרזה של יורגן קלופ שלא ימשיך בליברפול, הגיעה הבשורה הדומה של צ'אבי הרננדס שיעזוב את ברצלונה והחודש הטילה באיירן את הפצצה והודיעה על סיום הקשר עם תומאס טוכל בתום העונה, כאשר באיטליה כבר מכינים את הקרקע לעזיבת סטפאנו פיולי את מילאן.
המצאותם של לפחות שלושה מועדונים בסדר גודל כזה ללא מאמן בעונה הבאה הופכת את החודשים הקרובים לקרב של כסאות מוזיקליים שיהיה בעל השפעה גדולה על עתיד הקבוצות הנ"ל וכנראה גם על הליגות המדוברות. כמות הניים-דרופינג שהועמסה על גבי דפדפני האינטרנט ופיד ה-X גדולים ומרובים, וקשה מאוד להעריך איזה מועדון ינחית כל מאמן. הרבה גם ישארו בחוץ, או ישארו היכן שהם נמצאים (כן אפילו צ'אבי אלונסו), ובכל זאת ניסינו להעריך מה הולך לקרות.
באיירן מינכן
נתחיל עם מי שעדיין נחשבת לאלופת גרמניה ב-11 השנים האחרונות. אחרי ההודעה על טוכל, הוזכרו מועמדים לא מעטים, אבל בכלי התקשורת בגרמניה יש תמימות דעים שהרצון הוא לראות את צ'אבי אלונסו, שמבוקש כמובן גם בליברפול, מגיע לאליאנץ ארנה. העובדה שבאיירן לא מינתה מאמן קבוע כבר עכשיו נובעת משתי סיבות: 1. היא לא מצאה מחליף פנוי לטוכל ולכן כל ההשערות לגבי חזרה של האנזי פליק או הגעה של זינאדין זידאן הפנויים, נשמעת יותר ספקולטיבית. 2. הבווארים מינו רק השבוע את מקס אברל כסוג של מנהל על ספורטיבי וחבר הנהלה ותעניק לו השפעה גדולה בכל הקשור בבניית האסטרטגיה של המועדון בשנים הקרובות. המילה שלו בבחירת המאמן תהיה מכרעת.
אין ספק שאלונסו יכול להיות השיחוק הגדול של המועדון הבווארי. המאמן הבאסקי, שלקח את לברקוזן מהתחתית והוביל אותה בתוך פחות משנה וחצי לפסגת הליגה, עם פער 8 נקודות בפסגה על פני באיירן, מצדיק את ההייפ סביבו. הכדורגל של לברקוזן שוכלל לרמות אחרות: הקבוצה שלו התקפית, יוזמת, לוחצת ויצירתית. קבוצת האספירין, שמעולם לא זכתה בצלחת הבונדסליגה, טרם הפסידה העונה ב-33 משחקים וקבעה שיא גרמני חדש.
צריך לזכור שאלונסו שיחק שלוש עונות בבאיירן לפני שפרש, הוא מכיר מצויין את שדרת הניהול התובענית והלחוצה של הבווארים, וכבר שוחה מדהים במים הקרים של הליגה, כשהאתגר שלו בעונה הבאה במינכן, כפי שמסתמן, יהיה באמת גדול וכרוך בשינוי עמוק של הסגל. מבלי כמובן לנחס, אין מעשה יותר באיירני מאשר לגנוב את המאמן שלוקח לך אליפות (אם וכאשר) ומסיים את ההגמוניה שלך בבונדסליגה. השאלה הגדולה: האם ירצה להכניס את הראש למיטת המאמנים החולה של באיירן המפטרת הסדרתית?
ליברפול
המשימה המורכבת ביותר בעולם המאמנים תהיה להחליף את יורגן קלופ (ובהמשך את פפ גווארדיולה במנצ'סטר סיטי) אחרי שמונה שנים נהדרות, בהם הפך את ה-DNA של כל ליברפולי שאי פעם ישב או שיחק באנפילד מספקן למאמין. כולם גם זוכרים מה קרה אחרי שסר אלכס פרגוסון הודיע על פרישה ממנצ'סטר יונייטד. במובן הזה, אם יעדיף את ליברפול, צ'אבי אלונסו עלול לקחת סיכון ולהיכנס למקום שמצד אחד כיכב בו ונערץ על האוהדים, ומצד שני יחסה תמיד בצילו של קלופ וזו יכולה להיות מעמסה גדולה מדי בשלב כזה של הקריירה, על אחת כמה וכמה שהעונה עשויה להסתיים בזכיה בארבעה תארים ופרידה ממוחמד סלאח.
בכלי התקשורת האנגלים הריצו לא מעט שמות מרובן אמורים (ספורטינג), דרך רוברטו דה זרבי (ברייטון) ועד תומאס פרנק (ברנטפורד) שעשויים לרשת את הגרמני. לא ברור גם בדיוק מה הוועדה המקצועית של ליברפול, שהתפרקה לאט לאט מנכסיה בתקופה האחרונה, בדיוק רוצה מהמאמן הבא. אבל אם להסתמך על הכתוב, יוליאן נגלסמן, מאמן נבחרת גרמניה הנוכחי, יכול להיות האיש הנכון בזמן הנכון.
נגלסמן פרץ לתודעה במהלך שנות העשרים שלו כמאמן עם יכולות מגוונות הן ברמה האישית והן ברמה הטקטית בהופנהיים, ולאחר מכן שחזר את ההצלחה בלייפציג והוביל אותה לחצי גמר ליגת האלופות. הקדנציה שלו בבאיירן מינכן נקטעה בצורה לא הוגנת. הוא משלב משהו שאין להרבה אחרים: הוא צעיר (36), אבל כבר מנוסה במידה, חובב דאטה ומישהו שאפשר לבנות עליו לטווח הארוך ופנוי, אם כי רק אחרי היורו.
ברצלונה
"הלחץ שיש בכדורגל הספרדי הוא פי 2,000 גדול וקשה יותר מאשר באנגליה", אמר פעם פפ גווארדיולה, "את הלחץ שאתה מרגיש בברצלונה אי אפשר להשוות לשום קבוצה". זו גם כנראה הסיבה שצ'אבי, אגדת בארסה, הודיע כבר באמצע העונה על כך שיעזוב בסיומה. נקעה נפשו, אם מהסיבה שהמשפחה לחצה עליו לעשות זאת, ואם מהסיבה היותר מקצועית שגרמה לו להבין שבמידה רבה לעשות קסמים עם ברצלונה, מעבר לאותה אליפות ראויה בעונה הקודמת, היא משימה קשה ביותר. משימה שאפילו גדולה על מידותיו של קשר העבר הכל יכול. גם היורש של צ'אבי, יהיה אשר יהיה, יקבל סגל שחקנים מוכשר ברובו, אבל צעיר מאוד.
ברצלונה תחת ז'ואן לאפורטה נמצאת במצוקה כלכלית ואי לכך גם בעמדת המאמן יהיה לה קשה להביא שם גדול שידרוש גם שכר גבוה מאוד וגם תקציב רכש משודרג כדי להתמודד עם ריאל מדריד של עידן קיליאן אמבפה, ג'וד בלינגהאם ו-ויניסיוס ג'וניור. מה שמשאיר כנראה את בארסה בעמדה שמוכרת לה: המועדון הקטאלוני אוהב את המאמנים שלו מקומיים או לפחות כאלה שזורם להם דם קטאלוני בעורקים. אופציית רפא מארקס, מאמן קבוצת המילואים, יכולה מאוד להתאים מהסיבות שמניתי כאן: הוא לא יעלה למערכת הרבה כסף, מכיר את המערכת מצויין כשחקן עבר ומאמן, מישהו שאפשר לטפח ונמצא ביחסים טובים עם המנהל המקצועי דקו.
מילאן
זה אומנם עדיין לא רשמי, אבל ההערכות הולכות ומתחזקות שסטפאנו פיולי לא ימשיך בעונה הבאה במילאן. הסיבה היא האכזבה המקצועית מהקבוצה העונה שכבר הודחה מליגת האלופות בבתים, מהגביע האיטלקי ומדורגת רק שלישית בסריה A, הרחק הרחק מהאלופה שבדרך אינטר. ואם נזרום עם גל הדיווחים בתקשורת האיטלקית, אז גם אחת מקבוצות הפאר האיטלקיות מחפשת כבר עכשיו מאמן דומיננטי שיחזיר אותה למקום הראשון באיטליה בעונה הבאה.
השם הכי נפוץ בימים אלו הוא אנטוניו קונטה. האוהדים ברשתות החברתיות מאוד רוצים לראות את המאמן הרגזן וההישגי על הקווים בסן סירו, ולא אכפת להם שהוא בכלל היה סמל ביובנטוס כשחקן וכמאמן, ואחר כך עבר לזכות באליפות עם אינטר על הקווים. קונטה, שנהנה מהתמיכה הגדולה של היועץ המיוחד זלאטן איברהימוביץ', הוכיח בעבר שהוא מאמן שיכול להרים קבוצה להצלחה באופן די מהיר, גם אם אחרי זה הוא מאבד את העשתונות על ההנהלה או השחקנים. בכל מקרה, המכשול יכול להיות השכר והדרישות שיהיו לו בכל מה שקשור לחיזוק הסגל והשארת הכוכבים. במילאן מסמנים כמועמד גם תיאגו מוטה, שעושה דברים נהדרים עם בולוניה, ומאוד מוערך בברנז'ת המאמנים.
