קל לשכוח את הנצחיות של תומאס מולר בבאיירן מינכן, אבל ארון התארים מדבר בעד עצמו. 12 אליפויות ב-14 עונות מלאות, 6 גביעים, שתי זכיות בליגת האלופות ואפילו סופרקאפ אירופי. תמיד נדמה, למרות זאת, שהוא לא הכוכב הכי גדול שהיה שם.
בהתחלה אריאן רובן ופרנק ריברי היו יותר פנטזיסטיים ממנו וזכו לרוב הכותרות. אז הגיע רוברט לבנדובסקי שהבקיע יותר ממנו, ולאורך כל התקופה יש את מנואל נוייר שזכה למחמאות, הגדיר מחדש את עמדת השוער ואף היה מועמד לכדור הזהב.
לאורך כל הזמן הזה, מולר היה שם. בכל עונה (חוץ מ-2015/16, 2022/23 וכנראה גם העונה הנוכחית) הוא סיפק מספר דו ספרתי של בישולים, מה שהופך אותו לשף הגדול ביותר בתולדות הבונדסליגה. יחד עם שערים במשחקים גדולים ורשימת תארים, הוא אגדה לכל דבר. מולר האריך לאחרונה את החוזה בשנה אחת, מתוך רצון לשחק עם באיירן מינכן בגמר ליגת האלופות ב-2025. הכל אמור ללכת לסוף מהסרטים. הכל לא הולך לשם, לפחות כרגע.
תפוס אותי אם טוכל
הגיל משפיע על הפליימייקר בן ה-34. הוא מתמודד עם פציעות חוזרות בירך, פספס את מסע ההכנה של באיירן השנה והתמקד בתהליך השיקום. כל פציעה בגיל הזה משפיעה שבעתיים על חזרה למגרשים, וזה הורגש גם במקרה של מולר. למרות זאת, כשמתחשבים ביחסי האנוש הידועים של תומאס טוכל ובזה שהוא פתח בשני משחקים העונה בליגת האלופות, ייתכן כי גם הוא סבל מהאטימות של המנג`ר.
"אחרי שלושה הפסדים ברצף, זה לא מפתיע אותי. השילוב לא עבד כמו שדמיינו", אמר מולר אחרי ההודעה על כך שטוכל לא ימשיך בעונה הבאה. מולר תמיד הצטייר כאיש ששומר על אווירה טובה בחדר ההלבשה ומנהיג שלו, בשונה מיוזואה קימיך ולאון גורצקה שסבלו מטוכל ונחשבים לאנשים דרמטיים יותר.
כך, למשל, בסרטון שצולם בסוף ההפסד 1:0 ללאציו קימיך תועד בפנים כבויות, בעוד מולר ניסה להלהיב את הקהל ולצעוק "ביחד" לפני הגומלין. המחווה הזו עשויה להראות מנותקת לחלק מהאנשים, אבל זה מה שהוא דאג לעשות לאורך כל הקריירה שלו. אין מישהו אהוב יותר בבאיירן ממנו, כולל נוייר.
למרות מה שנאמר קודם לכן, מולר עדיין משפיע. הוא מעורב בשער כל 117 דקות, והיחיד שבישל יותר ממנו בקבוצה הוא לירוי סאנה (שפתח בכל המשחקים למעט אחד). טוכל ניסה לטנרל יותר מוקשים לפני תחילת העונה, אך מתקבל הרושם כי המאמן עשה את זה בצורה חסרת רגישות. במועדון שגם ככה נע בין אוקטוברפסט לסקנדל, אמירות כאלו הן בגדר קפיצת ראש לתוך מוקש.
מולר צפוי לפתוח היום מול לאציו, ואין ספק שזה הצעד המתבקש מבחינת הקבוצה שנתנה לו לפתוח גם במשחק הראשון. טוכל נפטר מהעול המנטלי של אימון באיירן מינכן בסיום העונה, ומנסה להשאיר טעם טוב אצל האוהדים שלא אהבו אותו מעולם (כאשר הוא עלול לשלם במשרתו אם הקבוצה תודח בשמינית הגמר עוד לפני סיום העונה). הדרך ללב הבווארים, ייתכן, היא לשלב את מולר כמה שיותר עד לסיום, בטח ובטח על רקע חוסר התכליתיות שזעק לשמיים במשחק הראשון.
מולר מדורג במקום השביעי בטבלת מלכי השערים של ליגת האלופות, כשהשחקן הפעיל היחיד מעליו במפעל הוא רוברט לבנדובסקי. קשה לחשוב על האיש הנכון למשימה של באיירן יותר מהמפציץ. יתר על כן, מולר עם 14 שערים בשמינית הגמר בלבד. כל התנאים הבשילו לכך שהוא יקח את הקבוצה, אולי בפעם האחרונה, על הגב.
"היום זאת המחצית השנייה. לא הפסדנו היום את האלופות. נצטרך להתעלות ולשפר את הגישה שלנו. אני מאמין באיכות של באיירן, ונצליח לעלות", אמר. מבין כל השחקנים שהיו בסגל, הוא השחקן שדבק בו הכי מעט, בין אם זה נוייר שמעבר לשיא, אלפונסו דייויס שעם הראש במדריד, נוסייר מזראווי או הארי קיין, שהפיל את הקללה שלו על המועדון המצליח ביותר בגרמניה.
תוסיפו לזה את הטלטלה בנבחרת גרמניה שהחליפה את האנסי פליק רגע לפני היורו, ונדמה שהכל סוער סביב תומאס טוכל. דווקא עכשיו זה הזמן שלו לסחוב את הרכבת האחרונה ללונדון, ובתקווה גם לגמר ליגת האלופות.
