"אנשים בהולנד לא מבינים איך מקבלים אותי בישראל. אני לא יכול ללכת ברחוב. יש גרפיטי גדול שלי בחיפה, אחרי זה עשו של חלק מחבריי לקבוצה", אמר שרי ודיבר בהרחבה על היחס אליו כאן בארצנו. "אם הייתי בהולנד לחופשה, הייתי חוזר אחרי שבוע או שבועיים והייתי רוצה לחזור לישראל, אבל המשפחה שלי לא הייתה שם איתי. מצד שני, כאן אני יכול לדבר בכל מקום. אני מרגיש בטוח יותר".
"אני מתגעגע לשחקני חיפה, הם מתגעגעים אליי. הראש שלי בניימיכן וגם בישראל", המשיך. שרי, כזכור, מושאל מחיפה לניימיכן עד לסוף השנה.
"בעיות הבריאות של בני התחילו בסוף השנה שעברה. הוא עבר המון בדיקות והיה אסור לטוס, אז לא היינו יכולים לקחת אותו לישראל. הוא נשאר עם אשתי והילדים האחרים שלי. ראיתי אותם במשך חודשים רק בפייסטיים, חשבתי שאני צריך להיות שם כאב. אבל לא הייתי שם".
שרי הדגיש, שוב, כי חזרתו להולנד זמנית: "אני יכול לשחק כדורגל בחופשיות. אני יכול להיות ליד הבן שלי, למרות שאנחנו עדיין לא יודעים מה מקור הבעיה".
הקשר התייחס להשתלבותו המהירה בניימיכן: "אני מנסה להשתלב ולהניע כדור, ככה משתלטים על המשחק באופן אוטומטי. שאלו אותי איך אני בכושר אחרי המשחק הראשון שלי, אמרתי להם שתמיד הייתי. פשוט לא ראיתם אותי במשך תשע שנים".
