בגיל 31, רוסלן ברסקי מחפש לעצמו קבוצה חדשה: הקשר הישראלי שוחרר מקבוצתו הבוסנית, בוראץ בניה לוקה, ומכוון לשוב לכדורגל המקומי. אחת הסיבות, כפי שסיפר בראיון ל"5 באוויר" היא האווירה המשתנה כלפיו - ייתכן שגם מסיבות פוליטיות.
"הסיטואציה מורכבת מאוד", סיפר ברסקי. "הכל התחיל בצורה חלקה. בתשעת המשחקים הראשונים הייתי בסדר והייתי בהרכב, עד שהגיע היום הארור - ה-7.10. מאז, מצאתי את עצמי מחוץ לסגל ובלי שום הסבר. בהתחלה המאמן אמר: הראש שלך במלחמה, החלטנו להוציא אותך מהסגל. אמרתי לו זה לא שזה לא מפריע, שאני יכול להבדיל, אבל הוא אמר שזה מה שהוחלט על ידי הצוות וההנהלה, ושהוא עומד מאחורי זה".
"מצאתי את עצמי מתאמן בצד בחלק מהאימונים. כשאתה מנסה לקבל הסברים מהמועדון זה היה 'הראש שלך במלחמה', ואז זה הפך ל'זה מקצועי'. היינו במקום הראשון בליגה, שברנו שיאים והכל היה בסדר לפני, הכל הלך חלק".
"דיברתי עם (אמיר) כבירי (הבעלים של ז'ריניסקי - קבוצה אחרת מבוסניה), הוא שלח הודעה לשאול אם אני בסדר ואם אני צריך משהו. דיברנו על הביטחון, אני זוכר שהיו כמה רגעים לא נעימים באזור שלו. לפני השבעה באוקטובר בכל שבוע היו פונים אליי, שואלים מה נוח לי, איך נוח לי להוציא את המיטב מעצמי על המגרש. אחרי זה? לא זוכר מתי המאמן פנה אליי, ברמה כזאת".
"המשפחה כל הזמן היו שולחים לי הודעות להזהר ואל להסתובב יותר מדי. לא התחבאתי, הסתובבתי כרגיל ואיפה שהייתי צריך ללכת הייתי הולך. היו סיטואציות שנמנעתי להגיד שאני ישראלי, ראיתי פרצופים של אנשים שהם לא בטוחים לך לעין. אז ניסיתי להמנע מסיטואציות כאלה.
"היה לי מאוד קשה. בחודשיים האלה כל הזמן הייתה מחשבה מה אפשר לעשות, איך לתקן ואיך לעלות לאימון בצורה נכונה. ברגע שאתה נפגע מנטלית ומקצועית אתה לא דוחף את עצמך כמו שדחפת בהתחלה. עכשיו אנחנו בפגרת חורף, חזרתי לארץ".
בהמשך, הוא גם סיפר על התכניות שלו לחלון ההעברות של החורף: "אם להגיד את האמת, קיבלתי שלוש הצעות מאירופה - אחת אלופת ליטא, אבל ישר אמרתי לא. גם קבוצה מקרואטיה דיברה איתי וגם קבוצה מהליגה הרומנית. בסיטואציה שנוצרה ההצעות עצמן הן לא טובות, הן הצעות מליגה אירופית אבל לא משהו שמושך אותי כדי להמשיך וללכת לשם. אני רוצה לחזור למשפחה שלי בארץ".
