לפני שלוש שנים, פחות או יותר, מנור סולומון הבקיע את אחד השערים הזכורים בקריירה שלו מול ריאל מדריד. שחטאר דונייצק ניצחה 2:3 את הבלאנקוס בספרד, במשחק בו פתחו בהרכב 5 ברזילאים, 4 אוקראינים, ישראלי וגיאורגי. שחטאר סיימה במקום השלישי בבית שכלל את אינטר, בורוסיה מנשגנלדבאך וריאל, והרגישה כמו קבוצה אירופאית לגיטימית. אחת שמשתתפת כל שנה בליגת האלופות ומפעם לפעם עוברת את שלב הבתים.
שלוש שנים קדימה, ושחטאר דונייצק בעמדה מצוינת לעליית שלב ראשונה בליגת האלופות מאז 2017/18. הקבוצה תפגוש הערב (רביעי, 22:00) את פורטו כאשר הן עם 9 נקודות כל אחת, וכשהאוקראינים ניצחו 2 משחקים רצופים, כולל 0:1 מול ברצלונה. באותו הרכב היו 9 אוקראינים, ברזילאי וגיאורגי. היה ישראלי אחד על הספסל. המשחק, כמו כל המשחקים הביתיים של שחטאר דונייצק מאז פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה, התקיים ללא קהל בהמבורג. שחטאר לא יכולה לארח משחקים בינלאומיים באוקראינה בגלל המלחמה, שינתה לחלוטין את פניה ועדיין מנצחת.
במשך שנים, האלופה האוקראינית הייתה מזוהה כחממה לשחקנים בינלאומיים. זה מה שמשך אליה את מנור סולומון ואחריו את סתיו למקין, שמשחק בקבוצה עכשיו, ועוד לפניהם שמות כמו פרד, וויליאן, דגלאס קוסטה, פרננדיניו ודיוויד נרס, שפרצו בקבוצה והגיעו ממנה לאריות היבשת. הקבוצה אף ספגה ביקורת, ברמה מסוימת, על כך שהיא לא מייצגת את אוקראינה עצמה, אלא משמשת כמעין פלטפורמה לשחקנים שרוצים להתקדם בלי שיוך רגשי או מדינתי כלשהו לדונייצק או למדינה.
לא פחות מ-34 ברזילאים חתמו בדונייצק בין 2002 ל-2020, מספר יוצא דופן, וכך המועדון מזוהה בשני העשורים האחרונים. ראש מערכת הסקאוטינג של המועדון הודה שזאת המדיניות שלו - החתמת שחקנים מבטיחים שאחרי זה נמכרים בסכום גבוה ומניבים רווח. בהתחשב בטבעו התחרותי של הכדורגל וטבעו הקפיטליסטי של העולם, זה היה הגיוני. הם עלו על נוסחה כלכלית שעבדה והובילה להצלחות בקנה מידה מקומי ובינלאומי.
החיים באוקראינה אמנם שונים מאוד מאלה בברזיל, החל מפערי השפה והתרבות ועד למזג האוויר שיכול להגיע לפערים של 30 מעלות, אבל זה עבד. שחטאר שיחקה כאמור עם 5 ברזילאים בניצחון על ריאל מדריד, עם 4 בהרכב בהפסד לדורטמונד של יורגן קלופ ב-2012/13 וכן הלאה. היא הייתה פס יצור לכשרונות דרום אמריקאיים, כולל שחקנים שכולנו מכירים.
השחקנים עצמם התלהבו מהמושבה המקומית וההצלחות של וויליאן או פרננדיניו, והקבוצה הרגישה כאילו היא ברזילאית לא פחות מאוקראינית. ואסקו דה דונייצק. "קל לפתח שחקני הגנה באוקראינה, אבל אנחנו צריכים את הכישרון של הברזילאים בהתקפה. לכן הם מגיעים לכאן, כי הם נותנים משהו שהאוקראינים לא יכולים לתת. הברזילאים הצעירים יודעים ששחטאר היא צעד ראשון מוצלח בכדורגל האירופי", אמר מיגל קרדוסו הפורטוגלי, ששימש כאחד מאנשי המפתח בהחתמת הברזילאים.
במשחק האחרון של הקבוצה באירופה לפני המלחמה, הפסד 2:0 לאינטר בסן סירו, פתחו בהרכב לא פחות מ-7 ברזילאים, ישראלי אחד ו-3 אוקראינים. למחצית השנייה עלו 8 ברזילאים ו-2 אוקראינים בנוסף לאותו ישראלי, מנור סולומון. הקבוצה אמנם סיימה במקום האחרון בבית, אבל זאת הרגישה כמו עונה שגרתית.
מנור סולומון מצא את עצמו מחולץ ברכב דיפלומטי של משרד החוץ מאוקראינה דרך פולין, אחרי נסיעה של 11 שעות עד לגבול. שר הספורט ושר החוץ של ממשלת ישראל פנו לאוקראינה בניסיונות לחלצו, ורוב השחקנים הזרים של הקבוצה עזבו את המועדון. כחצי מיליון אנשים איבדו את חייהם במלחמה הנוראית הזאת בצפון אירופה, שנמשכת גם במים אלה ממש. למרות זאת, החיים ממשיכים גם בצל הקרבות הקשים ובאוקראינה רצו להמשיך את ליגת הכדורגל. אחרי שהופסקה באמצע 2021/22, היא חזרה ב-2022/23. הבעיה היא ששחטאר דונייצק הייתה צריכה להמציא את עצמה מחדש.
השילוב בין החרדה של השחקנים מההגעה לאזור מלחמה, מדיניות פיפ"א בכל הקשור למעבר שחקנים ואווירת חוסר הוודאות השאיר את שחטאר בלי פתרונות. "כל אחד מנסה לנצל את המצב הזה לטובתו. סוכנים אומרים למועדונים לא לשלם לשחטאר, כי השחקנים יהפכו לחופשיים בסופו של דבר. התמיכה באוקראינה היא סיסמה ותו לא", אמר מנכ"ל המועדון סרגיי פלקין בראיון לאתלטיק ב-2022.
בחלק מהמקרים, כמו זה של מנור סולומון עצמו, שחטאר הפסידה כסף משמעותי לאחר שהוא עבר בחינם לפולהאם ובהמשך לטוטנהאם בהשפעת הרגולציה השונה של אופ"א. מנור היה עשוי להניב לשחטאר רווח של כ-20-25 מיליון יורו. בסוף היא לא קיבלה עליו אגורה. שחקנים לא היו מוכנים להגיע, וגם אם כן אז שחטאר לא הייתה יכולה להסתמך על כך שהיא באמת תמכור אותם ברווח משמעותי. מאז, ולאחר שהוסר החשש מכך שהמלחמה באוקראינה תהפוך לעימות רחב יותר בקנה מידה אירופאי, שחקנים זרים החלו להגיע לשחטאר. למרות זאת, המועדון שינה את פניו. הוא הסתמך יותר על השוק האוקראיני ומציאות כאלה ואחרות, כמו סתיו למקין או נובאטוס מירושי שהגיע לקבוצה, ומצא את עצמו בידיים של פטריק ואן לוון.
אחרי פתיחת עונה רעה ואן לוון פוטר, ומחליפו מרינו פושיץ' הצעיד את הקבוצה לשני ניצחונות רצופים. מעבדת הכישרונות הברזילאית מצאה את עצמה כחממה לכישרונות המקומיים, וכיום 10 מ-11 השחקנים בעלי השווי הגבוה במועדון ילידי אוקראינה. השחקן ה-11, לאסינה טראורה מבורקינה פאסו, נפצע בשלב מוקדם ולא שיחק באלופות העונה.
ברמה מסוימת, נוצרה כאן סוג של "סערה מושלמת" (חרף המלחמה המזעזעת). נבחרת אוקראינה עד גיל 21 סיימה במקום השלישי ביורו הצעירות האחרון, בו גברה על קרואטיה והדיחה את צרפת של אמין גויירי ובראדלי ברקולה, ונבחרת הנוער זכתה במונדיאליטו ב-2019. הבוגרת שהגיעה לרבע גמר היורו האחרון מתבססת על השחקנים האלה, ורובם יהיו מי שיעמדו בדרך של ישראל לטורניר אם נצליח לעבור את איסלנד בחצי הגמר. כאלופת אוקראינה שחטאר עלתה באופן אוטומטי לשלב הבתים של ליגת האלופות, והשחקנים האלה קיבלו את הבמה מבחינתם בצורה הטובה ביותר.
זאת גישה אחת. פרשנות צינית יותר לסיטואציה. אן תשאלו אנשים במועדון עצמו, הם יגידו לכם שמבחינתם הסיפור הזה גדול יותר מכדורגל. "החיילים שלנו נלחמים, אנחנו נלחמים על המגרש. אנחנו חייבים לייצג בכבוד את אוקראינה", אמר קפטן הקבוצה טראס סטפאננקו. הוא ושחקני הקבוצה משחקים ללא קהל בשנתיים האחרונות, בליגה שמצאה מספר משחקים מופסקים בשל חדירת רחפנים עוינים לאצטדיון. "לוקח לנו 10 שעות לנסוע באוטובוס למשחקי בית בליגת האלופות", אמר סטפאננקו ל-AP, "כולל מעבר גבול של שלוש שעות בכל פעם". קבוצות החוץ, שנעות בחופשיות בשאר אירופה, מגיעות בצורה נינוחה בהרבה וטסות ישירות להמבורג.
דמיטרו צ'יגרינסקי, אקס ברצלונה בן ה-36, הצטרף לשחטאר לאחר המלחמה בניסיון לתרום מניסיונו לשחקנים הצעירים של דונייצק. הוא היה מהשחקנים שהחליטו לשוב הביתה, לאחר שלטענתו "ברגע שהמשפחה שלך וההורים שלך באוקראינה אי אפשר להישאר מחוץ למדינה. אני גאה במה שאני עושה כאן. אנחנו מקבלים הודעות מחיילים שרואים את המשחקים שלנו". ייתכן כי ביקום מקביל, השחקנים הצעירים של שחטאר היו עכשיו בשדה הקרב בדומה לבני גילם שמגנים על המדינה. אנחנו רואים משהו דומה כאן בישראל בחודשיים האחרונים, כאשר רבים - כולל כותב שורות אלה - נלחמו במלחמת "חרבות ברזל" בזמן שבני גילם שיחקו עבור מכבי חיפה ומכבי תל אביב באירופה.
ההשפעה של הכדורגל על הלוחמים בחזית, לפחות מהחוויה האישית שלי בחודשיים במילואים בחיל התותחנים, עצומה. הרגעים בהם אנשים ראו ביחד משחקים של קבוצות ישראליות או בינלאומיות היו מעין אסקפיזם, בצורתו הטובה ביותר, וזה בדיוק מה ששחטאר דונייצק מנסה להביא לאנשים באוקראינה. גיורגי סודקאוב בן ה-21, שחקן מבטיח שיכול למצוא את עצמו באחת מאריות היבשת כבר בינואר, אמר ש"המלחמה הזאת ממלאת אותנו במוטיבציה. מדינה שלמה צופה בך ומעודדת אותך, ואנחנו מביאים אושר לאנשים בזמנים קשים".
זה בדיוק מה שקרה שם, וברמה מסוימת מה שקורה כאן. גם בישראל אנחנו רואים קבוצות נותנות הזדמנויות לשחקנים צעירים - משריף כיוף וניב אליאסי בשער של מכבי חיפה והפועל ב"ש, דרך דור תורג'מן בהתקפה של מכבי ת"א ועד לצעירים בשאר הליגה, וייתכן שהמגמה רק תתחזק אחרי חלון ההעברות של ינואר והזרים שיגיעו או לא יגיעו לישראל בהשפעת מלחמת חרבות ברזל. גם כאן, בדומה למה שקורה באוקראינה, יש דור זהב במונחים מקומיים שרק מחכה להזדמנות.
שחטאר דונייצק הפכה מפס ייצור של כוכבים ברזילאיים ללב של אוקראינה. כדורגל הוא לא עניין של חיים ומוות, שני מושגים שתפסו משמעות קרובה בהרבה עבור כל אחד ואחת מאיתנו מאז ה-7.10, אך הוא מכניס הרבה מאוד עניין והנאה בחיים עצמם. במקרה שלהם, השילוב בין ניהול חכם, דור מוכשר ודבקות במטרה הוביל את הקבוצה למצב בו היא יכולה לכבוש את דרכה לשמינית גמר האלופות, פחות משנתיים לאחר שרוסיה החלה בניסיון לכבוש את המדינה. גם אם זה יגמר "רק" בליגה האירופית, 9 האוקראינים שצפויים לפתוח הערב בהרכב כבר ניצחו.
