שנת 2023 בספורט העולמי סיפקה לנו, כרגיל, לא מעט רגעים שלא נשכח – וכאלה שלא נרצה לזכור. אם פעם אמרנו ש"העולם שייך לצעירים", השנה שוב הוכח לנו שככל שהטכנולוגיה מתקדמת, גם הספורטאים הוותיקים ממשיכים לספק לא מעט שיאים. לטובה ולרעה, גם ישראל הצליחה להיכנס לסיכום העולמי של N12.

ספורטאי השנה: נובאק ג'וקוביץ' וסימון ביילס

הטניסאי הסרבי בן ה-36 נראה השנה כאילו הוא רק התחיל את הקריירה. החל מחודש ינואר, אז זכה באליפות אוסטרליה – שנה לאחר שגורש ממנה בבושת פנים, דרך הזכייה ברולאן גארוס וההכתרה לשיאן הזכיות בגראנד סלאמים דווקא במגרש הביתי של רפאל נדאל, כולל בנפילה הקטנה בהפסד בגמר ווימבלדון לדור הבא של הטניס קרלוס אלקראז ועד הסיום המושלם עם הזכייה בארצות הברית ובטורניר סוף השנה.

נובאק ג'וקוביץ' (צילום: רויטרס)
מלך הטניס. ג'וקוביץ' | צילום: רויטרס

במהלך השנה ג'וקוביץ' הוכיח שהגיל הוא רק מספר וכשנשאל מתי יפנה את הבמה ל"דור הבא" ענה: "אני הדור הבא". נכון, הוא לא נחשב לאחד האהובים בספורט העולמי בעיקר בגלל האופי הקשה שלו, אותו אופי שגרם לו להתנגד לחיסון לקורונה, אבל על המגרש הוא כנראה אחד האנשים הטובים ביותר שהחזיקו אי פעם מחבט – כשגם ב-2024 הוא צפוי להישאר במקום הראשון בעולם.

שנתיים לאחר אולימפיאדת טוקיו ה"טראומטית", אז פרשה מרוב התרגילים והעלתה לתודעה את הקושי המנטאלי איתו מתמודדים ספורטאי העילית, סימון ביילס חזרה די במפתיע – וסימנה לעולם שהיא תהיה שם גם באולימפיאדת פריז 2024. האמריקנית זכתה באליפות העולם בפעם ה-6 בקריירה, יותר מכל מתעמלת אחרת, כשהיא עושה את זה לצלילי יוניקורן של נועה קירל.

סימון ביילס (צילום: reuters)
קאמבק מטורף. ביילס | צילום: reuters

בגיל 26, גיל "מתקדם" למתעמלת אולימפית, ביילס חוזרת חזקה יותר וטובה יותר. היא קיבלה מנשיא ארה"ב את מדליית החירות, הפכה לקול של מיליוני נשים וגברים שמתמודדים עם קשיים פיזיים ופסיכולוגיים, וכבר עכשיו די ברור שהולכת לספק לנו רגעים מאוד מרגשים בפריז 2024.

קבוצת השנה: מנצ'סטר סיטי – 5 תארים, כולל ליגת האלופות

אין ספק ששנת 2023 הייתה שייכת באופן כמעט בלעדי למנצ'סטר סיטי. עם פפ גווארדיולה על הקווים וארלינג האלאנד בחוד ההתקפה, האנגלים זכו לראשונה אי פעם בליגת האלופות, כשהם לא מפסידים באף משחק, וגם באליפות העולם לקבוצות – עם 0:4 על פלומיננזה בגמר. בין לבין הם גם זכו כמובן באליפות אנגליה, בגביע האנגלי ובסופר קאפ האירופי.

מנצ'סטר סיטי ליגת האלופות (צילום: רויטרס)
סיטי זוכה בליגת האלופות | צילום: רויטרס

למרות כמה שינויים בסגל השחקנים, סיטי לא עוצרת גם בעונת 23-24 שכבר התחילה, למרות יכולת דלה יחסית בליגה בשבועות האחרונים שהורידו אותה מצמרת הטבלה. לשמינית גמר ליגת האלופות העפילה הקבוצה בקלות והחלום של גווארדיולה, זכייה שנייה ברציפות בליגת האלופות, עדיין חי.

אירוע השנה: מעבר רונאלדו לסעודיה

2022 הסתיימה הזכייה של ליאו מסי במונדיאל, מה שנתן לו נקודות זכות רבות בקרב על השאלה "מי שחקן הכדורגל הטוב בהיסטוריה", אבל כנראה שאף אחד לא ייקח לכריסטיאנו רונאלדו את תואר הכדורגלן (ואולי אף הספורטאי) המשפיע אי פעם. כשהוא מזמן הפך לספורטאי ה"נעקב" ביותר ברשתות החברתיות, עשה רונאלדו בראשית השנה מעבר סנסציוני לכדורגל הסעודי תמורת עשרות מיליוני דולרים. מעבר שבהתחלה נתפס כ"מצחיק" או "צעד לעבר סוף הקריירה", אך מהר מאוד מיטב כדורגלני העולם מיהרו לחקות את הצעד הזה.

כריסטיאנו רונאלדו אל נאסר (צילום: רויטרס)
לא מפסיק לכבוש גם בגיל 38. רונאלדו | צילום: רויטרס

קארים בנזמה, ניימאר, סאדיו מאנה, אנגולו קאנטה ועוד רבים וטובים עברו רק השנה לליגה הסעודית, ועוד לא מעטים עברו לאיחוד האמירויות ומדינות אחרות באסיה. רונאלדו אומנם עדיין לא זכה עם הקבוצה בתארים משמעותיים, אך העונה הנוכחית היא המלאה הראשונה שלו והמטרה היא זכיה בליגת האלופות. באופן אישי, הוא מסיים את 2023 ככובש המצטיין בעולם בשנה קלנדרית, הישג אליו הוא מגיע לראשונה משנת 2015.

שערוריית השנה: הנשיקה בגמר מונדיאל הנשים

אם יש אירוע אותו מנסים בפיפ"א לשכוח הוא הרגע בו נשיא התאחדות הכדורגל של ספרד, לואיס רוביאלס, נישק את קשרית נבחרת ספרד, ג'ני הרמוסו, בטקס חלוקת המדליות רגע אחרי הזכיה של הנבחרת באליפות העולם. דווקא בסיומו של מונדיאל נשים שובר שיאים, מבחינת צפיות, קהל והכנסות, הרגע הזה הוא מה שכולם זוכרים מטורניר נהדר.

נשיקה לואיס רוביאלס (צילום: אינסטגרם)
הנשיקה של רוביאלס | צילום: אינסטגרם

בהתחלה הגיעה ההכחשה של רוביאלס כי זה נעשה בניגוד לרצונה של השחקנית, מה שהופרך על ידה די מהר. לאחר מכן הגיע הסירוב שלו להתפטר, ההודעה של אימו כי היא שובתת רעב עד שיעזבו את בנה לנפשו ובסוף הגיעו הפיטורים.

אכזבת השנה: התעלמות העולם מטבח ה-7.10

בדומה לכל תחום במדינת ישראל, כמובן שגם הספורט הישראלי נעצר לחלוטין עם אירועי השבת השחורה. כל הליגות הושבתו, ספורטאים אולימפיים התגייסו – לצה"ל או לעזרה לתושבי העוטף, ואפילו ספורטאים ישראלים שמשחקים בחו"ל התקשו להופיע בקבוצותיהם. הקריאה להשבת החטופים הפכה לסימן היכר בכל רשת חברתית של ספורטאי ישראלי – אך כל זה לא גרם לראשי הספורט העולמי לעמוד לצד ישראל.

ברק בכר דיסקית חטופים (צילום: רויטרס)
בכר והדיסקית | צילום: רויטרס

למעט גרמניה והליגה הגרמנית, אף מדינת ספורט גדולה לא הסכימה לצאת בקריאה ברורה נגד החמאס או בעד החזרת החטופים, כשהגדילו לעשות באנגליה שם התאחדות הכדורגל סירבה להאיר את אצטדיון וומבלי בצבעי הדגל של ישראל. קבוצות אליהן פנתה התקשורת ומשפחות החטופים סירבו לצאת בקריאה פומבית עם הקריאה BRING THEM HOME ולמרות ההתעלמות של אופ"א מהבקשות לקיים דקת דומייה, נבחרת ישראל יצאה בקמפיין מרגש בו עלתה למשחקים ללא ילדים שאוחזים בידי השחקנים, בסימן אם הילדים שלנו לא פה אז אין לנו ילדים לעלות איתם.

ברק בכר, עבורו הייתה זאת שנה אישית מופלאה (שהסתיימה לצערנו בפיטורים מאכזבים) עם הזכייה באליפות שלישית ברציפות עם מכבי חיפה והחתימה על חוזה עתק בכוכב האדום בלגרד, שם את החטופים במרכז הבמה של הכדורגל העולמי, כשפעם אחר פעם הזכיר אותם במסיבות עיתונאים לפני משחקים בליגת האלופות והופיע עם דיסקית למענם.

הספורטאי הישראלי: אלוף העולם ארטיום דולגופיאט

רבים חשבו אולי שהאלוף האולימפי מטוקיו 2020, ארטיום דולגופיאט, יפרוש אחרי האולימפיאדה – מכיוון שהגיע להישג השיא שלו. רבים למעט ארטיום עצמו. מיד לאחר המשחקים ההם הוא הודיע שהוא ממשיך לפריז 2024 וכי הוא מכוון למדליית זהב נוספת. אבל יכול להיות שאפילו הוא לא דמיין שקצת יותר מחצי שנה לפני פריז, הוא יגיע לעוד הישג שיא נדיר.

ארטיום דולגופיאט מדליית זהב (צילום: גלי להב)
דולגופיאט והזהב | צילום: גלי להב

ממש באותה שבת שחורה וארורה, שכה דולגופיאט לראשונה בקריירה במדליית זהב באליפות העולם בתרגיל הקרקע. ההישג לא קיבל, די בצדק, את התודעה הראויה לו, אבל הוא סימן את הכושר הנהדר שבו נמצא המתעמל הישראלי הטוב בכל הזמנים. ממש לאחרונה הודיע דולגופיאט כי הוא מוכר במכירה פומבית את המדלייה מאליפות העולם, ותורם את ההכנסות למען קרן לשיקום תושבי עוטף עזה.

הקבוצה הישראלית: נבחרות ישראל הצעירות

בקצב האירועים הישראלי אולי קצת שכחנו, אבל הקיץ האחרון היה הקיץ של הנבחרות הצעירות של ישראל. זה התחיל עם הנבחרת עד גיל 20, בהובלת המאמן אופיר חיים, ששיחקה לראשונה אי פעם במונדיאל עד גיל 20. לאחר שהוזז מאינדונזיה, שסירבה לארח את ישראל, השחקנים הגיעו לארגנטינה והציגו כדורגל נהדר – שהוביל אותם עד למקום ה-3 והמדהים. תגלית הטורניר היה ענאן חלאיילי, שלא עצר ומאז תפס את מקומו בהרכב מכבי חיפה ובפנקסי הסקאוטרים בכל העולם.

אופיר חיים (צילום: n12)
הישג שיא. חיים | צילום: n12

בהמשך אותו קיץ הגיע גם התור של הנבחרת עד גיל 21 באליפות אירופה. אם אנחנוח מכירים את המנטליות הישראלית כ"נבחרת אחת הדהימה אותנו אז אין סיכוי שעוד אחת תעשה את זה", הגיעה הנבחרת של גיא לוזון, מחוזקת בכמה שחקנים מהנבחרת עד גיל 20, ועשתה לנו עוד קצת חם על הלב.

ניצחונות על צ'כיה בדיוק ברגע הנכון ועל המארחת גיאורגיה בדו-קרב פנדלים הובילו את הנבחרת עד לחצי הגמר, שם חיכתה הזוכה שבדרך והנבחרת החזקה בטורניר, אנגליה. הדובדבן שבקצפת היה השגת הכרטיס למשחקים האולימפיים פריז 2024 ועוד תקוה להישגים גדולים של הנבחרות הצעירות – ואולי אפילו של הבוגרת.