זאת העונה השלישית של הקשר עידן גולן ברומניה, כשהוא משחק עכשיו בבוז׳או, קבוצה מהליגה השנייה במדינה. בנוסף אליה, גם וולונטרי ואוניברסיטת קלוז׳ נמצאות ברזומה הרומני המקצועי של גולן, שכבר למד את המנטליות הרומנית, ונהנה מהמדינה. גולן מספר על התקופה הנוכחית בתור לגיונר, על המרחק מהמשפחה, ועל ההסברה שהוא עושה בקבוצה ובתקשורת המקומית.
עידן מה שלומך בימים אלה?
״אני בסדר. המצב במדינה לא פשוט וזה קשה להיות רחוק מכולם במצב הזה".
עם פרוץ המלחמה יצא לך להגיע לישראל?
״לא חזרתי לארץ מתחילת המלחמה, אבל עכשיו אני חוזר כי אנחנו יוצאים לפגרת חורף ארוכה של שלושה שבועות. הפגרה נערכת בעקבות מזג האוויר הקשה פה, הכל קופא ואי אפשר באמת לבצע אימונים ומשחקים, וגם בעקבות החגים כאן. יהיה לי יחסית הרבה זמן להיות עכשיו עם המשפחה בארץ בתקופה הזאת. אמא שלי מספרת לי שהם בקושי יוצאים מהבית כבר חודשיים, רק לסופר ולדברים נחוצים. היא אומרת שהאווירה מתוחה. עד לפני שבועיים הייתי מול הטלוויזיה בכל הזדמנות והתעדכנתי בחדשות. ממש מהבוקר עד הלילה ראיתי חדשות".
איך התחלת לשמוע על מה שקרה באותה שבת?
״הייתה פגרת נבחרות, אז הייתי בבית. קמתי מוקדם לילדה, ופתאום אני קורא חדשות ומתעדכן במלחמה שהתחילה עם הטילים והרקטות, ואז רואה את הסרטונים של הטנדרים וכל מה שהיה שם. זה היה מטורף. בתקופה של תחילת המלחמה יחסית, התראיינתי ברומניה ל-6/7 מקורות זרים שונים, וניסיתי להציג את הדברים בצורה הכי קיצונית ובולטת שאפשר עם תיאורים של מה שהם עשו, כי ככה זה היה ונראה - קיצוני ולא אנושי״.
איך הקבוצה שלך הגיבה למה שקורה?
״הסברתי לכולם את הסיטואציה הקשה שהמדינה נמצאת בה. הראיתי להם דברים מהטלגרם, ולא היה להם מה לומר. דברים קשים שאי אפשר לקלוט. חדר ההלבשה הוא מאוד פרו ישראלי עכשיו. האנשים באירופה שתומכים בהם (בפלסטינים) לא מודעים למה שקורה עכשיו בישראל, הם אפילו לא יודעים איפה ישראל על המפה, ברמה כזאת. הקבוצה תומכת בי, שאלו אותי בהתחלה אם המשפחה בסדר, אם אני צריך משהו ואם הם יכולים לעזור בדרך כלשהי. סיפרתי להם מה בעצם קורה עכשיו במדינה ועל המלחמה הקשה, הם היו בשוק, הם לא מצליחים להבין שזאת המציאות שלנו בישראל".
מבחינה אישית איך אתה מרגיש לחיות במדינה זרה בתקופה הזאת?
"בבוקרשט, ובכלל ברומניה, אני לא מרגיש את עניין המלחמה ויחסית רגוע כאן. זה כן כל הזמן בחדשות אבל לא מעבר. לא יצא לי לראות או להרגיש גילויי אנטישמיות. סביב הגן של חב״ד שבו הבת שלי נמצאת יש יותר אבטחה משטרתית, אבל לא היה כאן משהו מיוחד. בסך הכל אני מאוד מבסוט כאן. אני פה כבר שנה שלישית, אני כאן עם אשתי והילדה שכבר מדברת את השפה. החיים כאן טובים ואנחנו נהנים פה. אני לא חושש לדבר עברית, לא חושב שצריך להסתיר את הדת שלי ואת הישראליות".
הכרת אנשים שאיבדו את חייהם במלחמה?
״איבדתי כמה אנשים שאני מכיר במלחמה הזאת. חברים לא מאוד קרובים, אבל אנשים מהישוב שגדלתי בו, כאלה שהיו איתי בבית ספר, שהיו במסיבה ברעים. כמה חברים שלי מן הסתם נלחמים בעזה עכשיו ביחידות קרביות, כך שזה באמת נוגע בכולם, אין אחד שלא מכיר מישהו שזה פגע בו״.
עברה המחשבה לחזור לארץ בעקבות המצב?
״יש לי חוזה עד לסוף העונה אז אני רוצה לסיים מה שהתחלתי מן הסתם. אני מרוצה מהמקום, מהקבוצה וטוב לי ולמשפחה שלי בסך הכל. הכדורגל בארץ הפסיק, אז לא חשבתי לחזור. באופן כללי, אני מאוד נהנה כרגע בחו״ל. כמובן שלא פוסל שום דבר אחר, אם תהיה מהארץ הצעה מקצועית וכלכלית טובה לעונה הבאה, כמובן שאשקול אותה".
אם היית משחק עכשיו בארץ, היית מסכים עם ההחלטה לחזור לליגה?
״זה מאוד קשה לשחק תחת המצב הזה והמלחמה שנמשכת. הבנתי שחזרו לשחק בלי קהל וזה מאוד חסר, ראינו והרגשנו את זה בקורונה. אני בטוח שכשמשחקים עכשיו, אין באמת עניין כמו שהיה לפני. כולם עסוקים במלחמה ובמה שקורה, אבל בסופו של דבר כן צריך להתחיל לחזור לחיים. אנשים צריכים לדאוג למשפחות שלהם, לקבל משכורת ולהתפרנס. אני מקווה שהצבא יסיים מהר את מה שהוא התחיל, שיהיו לנו כמה שפחות נפגעים והרוגים ושכל החטופים יחזרו הביתה בריאים״.
עידן מה שלומך בימים אלה?
״אני בסדר. המצב במדינה לא פשוט וזה קשה להיות רחוק מכולם במצב הזה".
עם פרוץ המלחמה יצא לך להגיע לישראל?
״לא חזרתי לארץ מתחילת המלחמה, אבל עכשיו אני חוזר כי אנחנו יוצאים לפגרת חורף ארוכה של שלושה שבועות. הפגרה נערכת בעקבות מזג האוויר הקשה פה, הכל קופא ואי אפשר באמת לבצע אימונים ומשחקים, וגם בעקבות החגים כאן. יהיה לי יחסית הרבה זמן להיות עכשיו עם המשפחה בארץ בתקופה הזאת. אמא שלי מספרת לי שהם בקושי יוצאים מהבית כבר חודשיים, רק לסופר ולדברים נחוצים. היא אומרת שהאווירה מתוחה. עד לפני שבועיים הייתי מול הטלוויזיה בכל הזדמנות והתעדכנתי בחדשות. ממש מהבוקר עד הלילה ראיתי חדשות".
איך התחלת לשמוע על מה שקרה באותה שבת?
״הייתה פגרת נבחרות, אז הייתי בבית. קמתי מוקדם לילדה, ופתאום אני קורא חדשות ומתעדכן במלחמה שהתחילה עם הטילים והרקטות, ואז רואה את הסרטונים של הטנדרים וכל מה שהיה שם. זה היה מטורף. בתקופה של תחילת המלחמה יחסית, התראיינתי ברומניה ל-6/7 מקורות זרים שונים, וניסיתי להציג את הדברים בצורה הכי קיצונית ובולטת שאפשר עם תיאורים של מה שהם עשו, כי ככה זה היה ונראה - קיצוני ולא אנושי״.
איך הקבוצה שלך הגיבה למה שקורה?
״הסברתי לכולם את הסיטואציה הקשה שהמדינה נמצאת בה. הראיתי להם דברים מהטלגרם, ולא היה להם מה לומר. דברים קשים שאי אפשר לקלוט. חדר ההלבשה הוא מאוד פרו ישראלי עכשיו. האנשים באירופה שתומכים בהם (בפלסטינים) לא מודעים למה שקורה עכשיו בישראל, הם אפילו לא יודעים איפה ישראל על המפה, ברמה כזאת. הקבוצה תומכת בי, שאלו אותי בהתחלה אם המשפחה בסדר, אם אני צריך משהו ואם הם יכולים לעזור בדרך כלשהי. סיפרתי להם מה בעצם קורה עכשיו במדינה ועל המלחמה הקשה, הם היו בשוק, הם לא מצליחים להבין שזאת המציאות שלנו בישראל".
מבחינה אישית איך אתה מרגיש לחיות במדינה זרה בתקופה הזאת?
"בבוקרשט, ובכלל ברומניה, אני לא מרגיש את עניין המלחמה ויחסית רגוע כאן. זה כן כל הזמן בחדשות אבל לא מעבר. לא יצא לי לראות או להרגיש גילויי אנטישמיות. סביב הגן של חב״ד שבו הבת שלי נמצאת יש יותר אבטחה משטרתית, אבל לא היה כאן משהו מיוחד. בסך הכל אני מאוד מבסוט כאן. אני פה כבר שנה שלישית, אני כאן עם אשתי והילדה שכבר מדברת את השפה. החיים כאן טובים ואנחנו נהנים פה. אני לא חושש לדבר עברית, לא חושב שצריך להסתיר את הדת שלי ואת הישראליות".
הכרת אנשים שאיבדו את חייהם במלחמה?
״איבדתי כמה אנשים שאני מכיר במלחמה הזאת. חברים לא מאוד קרובים, אבל אנשים מהישוב שגדלתי בו, כאלה שהיו איתי בבית ספר, שהיו במסיבה ברעים. כמה חברים שלי מן הסתם נלחמים בעזה עכשיו ביחידות קרביות, כך שזה באמת נוגע בכולם, אין אחד שלא מכיר מישהו שזה פגע בו״.
עברה המחשבה לחזור לארץ בעקבות המצב?
״יש לי חוזה עד לסוף העונה אז אני רוצה לסיים מה שהתחלתי מן הסתם. אני מרוצה מהמקום, מהקבוצה וטוב לי ולמשפחה שלי בסך הכל. הכדורגל בארץ הפסיק, אז לא חשבתי לחזור. באופן כללי, אני מאוד נהנה כרגע בחו״ל. כמובן שלא פוסל שום דבר אחר, אם תהיה מהארץ הצעה מקצועית וכלכלית טובה לעונה הבאה, כמובן שאשקול אותה".
אם היית משחק עכשיו בארץ, היית מסכים עם ההחלטה לחזור לליגה?
״זה מאוד קשה לשחק תחת המצב הזה והמלחמה שנמשכת. הבנתי שחזרו לשחק בלי קהל וזה מאוד חסר, ראינו והרגשנו את זה בקורונה. אני בטוח שכשמשחקים עכשיו, אין באמת עניין כמו שהיה לפני. כולם עסוקים במלחמה ובמה שקורה, אבל בסופו של דבר כן צריך להתחיל לחזור לחיים. אנשים צריכים לדאוג למשפחות שלהם, לקבל משכורת ולהתפרנס. אני מקווה שהצבא יסיים מהר את מה שהוא התחיל, שיהיו לנו כמה שפחות נפגעים והרוגים ושכל החטופים יחזרו הביתה בריאים״.
