משחקי פתיחת עונה יכולים להיות מלחיצים. קבוצה נכנסת פעם ראשונה ל-33 או 38 מחזורים מפרכים, ולא לגמרי יודעת איך היא תצא ממנה. הלחץ הורגש היום (שני) על מנצ'סטר יונייטד ב-0:1 קטן-גדול על וולבס, במשחק בו קשה להגיד שהשדים האדומים היו טובים יותר.
הקבוצה התקשתה במשך דקות ארוכות. ברונו פרננדש ומרקוס ראשפורד ידעו משחקים טובים יותר, בפרט האחרון, בעוד אלחנדרו גראנצ'ו ואנתוני שפתחו בכנפיים היו רחוקים מלהיות יעילים. וולבס שלטה בקישור וראתה את מתיאוס קוניה מגיע להזדמנויות טובות נגד אנדרה אוננה, שרשם הופעת בכורה לא רעה בכלל, והאמינה שלמרות הציפיות והזעזוע בדמות החלפת ז'ולן לופטגי בגארי אוניל ימים לפני פתיחת העונה תוכל לצאת עם נקודה מאולד טראפורד.
השחקן המנוסה ביותר של מנצ'סטר יונייטד, רפאל וראן, לא חשב ככה. גם אם ההתקפה והקישור של יונייטד (כולל מייסון מאונט בהופעת בכורה משלו) היו רחוקים ממיטבם, ההגנה של יונייטד הצליחה להביא את הניצחון. היא עשתה את זה בעזרת שילוב בין פעולות טובות שהגיבו לניסיונות של וולבס והבקיעה את השער היחיד במשחק, כשארון ואן ביסאקה הרים לראשו של הבלם הצרפתי שנגח לרשת בדקה ה-75.
עשרים דקות מאוחר יותר יונייטד ניצלה, ברמה מסוימת, כשהשופט סימון הופר החליט לא לשרוק לפנדל לאחר שאנדרה אוננה פגע בסשה קלז'ידיץ' בידיו עמוק בתוך תוספת הזמן.
האם היכולת הזאת תספיק במשחקים הבאים? לא בטוח בכלל. ברונו וראשפורד שני השחקנים הטובים ביותר של יונייטד וצריכים לעשות הרבה יותר, יכול להיות שהמערך של אריק טן האח לא היה מספיק טוב והיה אפשר לראות בבירור מדוע הקבוצה החתימה תמורת הון את ראסמוס הוילונד, החלוץ החדש (והפצוע) שלה. הם החזיקו בכדור אבל התקשו לבנות התקפות מסודרות במשחק בו מרכז השדה היה בשליטת וולבס.
אותה וולבס, שסומנה בידי רבים כמועמדת לירידה, יכולה להיות אופטימית. היא שיחקה כדורגל איכותי ועם קצת יותר חדות של קוניה המצוין או של פאביו סילבה הייתה גם בכיף שווה כאן שער, אבל בסופו של דבר פערי האיכות הכריעו. מנצ'סטר יונייטד, שתשחק השנה בליגת האלופות, בבירור איכותית יותר. הפעם זה הספיק.
במחזור הבא השדים האדומים יצאו למשחק חוץ מעניין מול טוטנהאם ומנור סולומון, בעוד וולבס יארחו את ברייטון במשחק לא פשוט בכלל. שתיהן כנראה יצטרכו לשחק כדורגל טוב יותר. רק אחת מהן, זאת של טן האח, יכולה לנצח גם במשחקים לא גדולים שלה.
