השפעתם של סוכני השחקנים על הכדורגל העולם היא כבר מזמן לא סוד, ובקיץ אחד, הם יכולים לשנות לחלוטין את המציאות בענף, ומי שמשמש כאחת הדוגמאות הבולטות ביותר לכך הוא ז'ורז'ה מנדש הפורטוגלי.
סוכן העל בן ה-57, שהחל את הקריירה אי שם ב-1996, עם העברתו של נונו אספיריטו סנטו מוויטוריה גימראייש דפורטיבו לה קורוניה, היה ידוע לאורך הקריירה בעיקר כסוכנו של כריסטיאנו רונאלדו. אך גם אחרי הפרידה מקפטן נבחרת פורטוגל, מנדש ממשיך לייצג כמה שמות מהגדולים והמעוטרים בעולם, וכיום תוכלו למצוא ביניהם את רובן דיאס, ברנרדו סילבה, דרווין נונייס, מרקו אסנסיו, אדרסון, המאמן ז'וזה מוריניו ועוד רבים וטובים.
אלא שלצד הייצוג של אותם שמות נוצצים, הכוח וההשפעה הרבים של סוכן העל נובעים לא פחות מקרבתו לבעלים ולבכירים במועדונים ברחבי העולם, מקבוצות תחתית בפורטוגל ועד צמרת הענף. אל אותם מועדונים הוא מעביר רבים מנציגים, בלא מעט מקרים גם בין המועדונים, כך שלאורך השנים הוא בנה לעצמו מערכת משומנת עם היררכיה ברורה. וכך, כשאנחנו בעיצומו של חלון ההעברות, נראה שזו הזדמנות נהדרת להכיר את הפירמידה של ז'ורז'ה מנדש:
המבנה
5. מועדונים קטנים בפורטוגל - נתחיל בתחתית הפירמידה, שבה ניתן היה למצוא שמות כמו ריו אווה בעבר ובשנים האחרונות את פמליקאו של עידן עופר. אותם מועדונים נהנים מהקשר לדמות כמו מנדש בידיעה ששחקנים שמגיעים אליהם יימכרו בוודאות לעתיד, כך שיש להם לא מעט מה להרוויח מהסיפור. שני שמות בולטים שעברו במועדונים האלה הם פאביניו (ריו אווה) ומנואל אוגארטה (פמליקאו) שאליהם עוד נחזור.
4. מועדונים גדולים מפורטוגל - לאורך השנים, לסוכן העל היה חיבור לכל שלוש הגדולות של הכדורגל הפורטוגלי - ספורטינג ליסבון, בנפיקה ליסבון ופורטו, כאשר מידת הקירבה בין מנדש למועדונים השתנתה בין הקבוצות לאורך השנים. למרות שמדובר בשמות גדולים, מדובר בקבוצות שלא פעם נקלעו למצב כלכלי לא מזהיר, כך שקשר לדמות עם כוח ושליטה בשוק המקומי כמו מנדש עזרו להן למכור לא מעט שחקנים בסכומי עתק, ואחד השמות הזכורים ביותר בעשור האחרון הוא ז'ואאו פליקס, שנמכר מבנפיקה לאתלטיקו מדריד תמורת 127 מיליון יורו.
3. מועדוני ביניים האירופה - בדומה לגדולות בפורטוגל, גם כאן מדובר במועדונים שנהנים מהקשרים של מנדש כדי לצרף שחקנים מוכשרים, ואפשרות למכור את חלקם בסכומים גבוהים. בעבר היה ניתן למצוא בקטגוריה הזו את דפורטיבו לה קורוניה, שהתדרדרה לליגה השלישית בספרד, ובשנים האחרונות ראינו בקטגוריה הזו שמות כמו מונאקו של דמיטרי ריבולובלב, שאולי הייתה הבולטת והמצליחה ביותר בקטגוריה הזו, וגם ולנסיה בבעלות פיטר לים, רומא, סביליה, ליל ועוד.
2. וולבס - הקשר בין הקבוצה מוולברהמפטון לכדורגל הפורטוגלי כבר מזמן הפך לאנקדוטה. אם מדובר בשחקני רכש, קפטנים ואפילו מדים שהזכירו את התלבושות של הסלסאו. מ-2017, מאמנים אימנו את הקבוצה רק מיוצגים של מנדש: אספיריטו סנטו (זוכרים את לה קורוניה ב-1996?), ברונו לאז'ה וז'ולן לופטגי. זה החל עם רכישת המועדון על ידי קבוצת פוסון ב-2016, שהפכה בהמשך לשותפות עם הסוכן, מה שהביא לכך שלמרות שוולבס מדורגת בלא מעט מקרים גבוה יותר בפירמידה מקבוצות בקטגוריה הקודמת, גם אם חלקן נחשבות לשמות גדולים יותר.
1. מועדוני העל - כולכם מכירים אותם: ריאל מדריד, ברצלונה, מנצ'סטר יונייטד, מנצ'סטר סיטי, צ'לסי, מילאן, אתלטיקו מדריד ליברפול ועוד. אין כמעט מועדון שלא החתים בשנים האחרונות שחקן ו/או מאמן של מנדש. אותם מועדונים אמורים להיות באופן טבעי התחנה הסופית של הכישרונות ומאמניו של הסוכן, במעברים שכמובן טומנים בחובם עמלות שמנות ופותחים את הדלת למיוצגים נוספים של הפורטוגלי.
אז איך זה עובד בפועל?
כאמור, סוכן העל למעשה מנצל את קשריו כדי להעביר שחקנים מתחתית הפירמידה, דרכה, בתקווה כמובן להגיע לפסגה (כאשר לא מעט שחקנים גם עולים ויורדים בשלבי הביניים). הוא עושה זאת תוך שימוש בקשרים עם בכירים ואנשי מקצוע במועדון, וכבר בתחילת המילניום ראינו דוגמא בולטת לכך בצ'לסי של רומן אברמוביץ'.
עם הגעתו של ז'וזה מוריניו מפורטו, לא מעט שחקנים נוספים מאלופת אירופה הסנסציונית מ-2004 שהצטרפו לסגל של "המיוחד" בבלוז - ריקרדו קרבאליו, פאולו פריירה, מאניש ועוד. זה קרה בהמשך גם בריאל מדריד, כשהגעתם של כריסטיאנו רונאלדו ומוריניו אליה פתחה דלתות ללא מעט שמות כמו קרבאליו, אנחל די מריה, פאביו קואנטראו, חאמס רודריגס ורבים, ומהלכים דומים יכולנו לראות גם בהמשך דרכו של המנג'ר בין היתר בטוטנהאם וכיום ברומא.
מי שמשמש כאחת הדוגמאות החיות הכי טובות כדי לייצג זאת הוא קשר ליברפול, פאביניו. הקשר בן ה-29, שהחל את הקריירה כמגן ימני, הושאל ב-2012 מריו אווה לריאל מדריד של מוריניו, שיחק בהשאלה עונה אחת בקבוצת הבת קסטייה ואף זכה להופיע בבוגרת. הוא עבר בהמשך למונאקו של לואיס קמפוס, שגם היה חלק מהצוות המקצועי של מוריניו בעבר ומקורב בעצמו מאוד למנדש. באותה מונאקו אגב הוא שיתף פעולה עם ברנרדו סילבה, שהתחיל בבנפיקה, המשיך לקבוצה מהנסיכות ומשם למנצ'סטר סיטי.
אותו קמפוס, שמשמש כיום כיועץ מקצועי בפריז סן ז'רמן ובסלטה ויגו, ידוע כמי שבנה לא מעט קבוצות מפוארות בעשור האחרון, ביניהן ליל ואותה מונאקו שלקחו אליפויות בצרפת למרות השליטה המוחלטת של פ.ס.ז', והסגלים הן היו מורכבות משחקניו של הסוכן. את מונאקו אגב אימן לאונרדו ז'ארדים הפורטוגלי. תוכלו לנחש מי מייצג אותו?
בליל, אחד השמות הבולטים היו מי שנחשב כיום לאחד משחקני הכנף הטובים בעולם - רפאל לאאו. הפורטוגלי הגיע מספורטינג לליל בעידן קמפוס, ובהמשך נמכר למילאן, שגם כאן תופתעו לגלות שלמנדש היו יחסים נהדרים עם בעליה הקודמים - קבוצת אליוט.
גם כיום בפ.ס.ז', קמפוס ממשיך באותה המגמה ורק הקיץ צירף לאלופה הצרפתית את מנואל אוגארטה, שעבר בפמליקאו וספורטינג, וגם את מרקו אסנסיו. הספרדי מינה בשנה האחרונה את הפורטוגלי לסוכנו, ובריאל מדריד, שהיחסים בינה לבין מנדש עלו על שרטון בשנים האחרונות, הבינו שיש לכך משמעות ברורה - עזיבה של הקשר.
הדוגמאות לא הספיקו? אוקיי, הנה עוד שתיים אחרונות, אומנם מתקופות שונות אך עם מכנים משותפים. את רדמאל פלקאו היה אחד החלוצים הפוריים ביותר בעשור האחרון, שבו שיחק בפורטו, אתלטיקו מדריד שאיתה למנדש יש קשרים נהדרים (וכיום חולקת בעלות עם פמליקאו), מונאקו (של קמפוס), והושאל לצ'לסי ולמנצ'סטר יונייטד. מסלול דומה עבר ז'ואאו פליקס שנמכר מבנפיקה לאתלטיקו, וכשלא השתלב תחת צ'ולו סימאונה הוא הושאל לצ'לסי. אם קראתם עד לכאן, את הקשר אתם כבר יכולים לעשות לבד.
מנדש כמובן לא חריג בנוף הכדורגל העולמי, ובהשפעתם של הסוכנים כנראה שניתקל בכל ליגה אפשרית. אלא שהפורטוגלי לא רק חלק מהנוף אלא מישהו שהיה שותף בכיר בהתווייתו. האם מדובר בתופעה חיובית או שלילית? והאם במציאות שבה בעלים מחזיקים קבוצות במספר ליגות, או עם קיומם של תאגידי ענק כמו רד בול וקבוצת סיטי, יש בכלל הבדל עקרוני?
כנראה שזה בעיקר תלוי את מי תשאלו. על הנייר, נראה שביקום של מנדש כולם מרוויחים ויש נתח לכל שותף. ובכל זאת, לא תמיד קל להשלים עם מציאות שבה כל כך הרבה כוח נמצא אצל סוכן.
כך או אחרת, נראה שבתחום שמגלגל מיליארדים, תמיד יהיה מי שינצל את המצב לטובתו. ובעידן שבו נכנסים לענף לא מעט בעלי קבוצות מפוקפקים, אולי אפשר לראות את נקודת האור בכך שגם מי שיודע לגזור את הקופון, דואג בסופו של דבר לאינטרסים של לקוחותיו. במקרה של מנדש, פשוט מדובר בסוכן שלקח צעד קדימה ובנה אימפריה איש אחד.
