שנת 2023 עשוייה להיזכר כשנת הבינה המלאכותית הראשונה. משאלות ותשובות עם צ'אט GPT, דרך עיצובים עצובים במידג'רני ועד לתחומים שנעים בין עבודות סטודנטיאליות למשימות תכנות בהייטק, כמעט כולנו השתמשנו ב-AI על סוגיו השונים כחלק מחיי היומיום, ברמה מודעת או שאינה מודעת. כמו כל התפתחות טכנולוגית אחרת, גם מהפכת הבינה והאינטליגנציה הממוחשבת חודרות לאט לאט לתוך הרחוב הספורטיבי.
החל מכתבות שונות שמשתמשות בלמידת המכונה ובאינטליגנציה המלאכותית כדי לנסות לדרג או לחזות אירועים ספורטיביים ועד לשימוש ב-AI ככלי לניתוח ביצועים סטטיסטיים או הפקת מסקנות מהמידע העצום שנאסף בכל ענף ספורט בשנים האחרונות, הבינה המלאכותית הפכה לכלי גדול. יכול להיות שגדול מדי, ואחד שישתלט על מקצועות שונים גם בעולם הספורט. בעוד על הדשא עדיין יהיו שחקנים אנושיים, וככל הנראה גם מאמנים בהתחשב בכך שתפקיד האימון בכל ענף רחוק מלהיות טקטי במשרה מלאה, ייתכן שבעתיד נראה את הבינה המלאכותית דווקא בתפקיד אחר - זה עם המשרוקית.
כבר עכשיו אנחנו רואים שופטים משתמשים בכלים טכנולוגיים, כמו המוניטור בכדורסל או ה-VAR ומערכת הנבדל חצי האוטומטית בכדורגל, אך בסופו של דבר התפקיד שלהם קבוע – לאכוף מערכת חוקים קיימת על הדשא.
אוקיי קומפיוטר
שופטים, כמו כל שחקן, מאמן, או כל בן אדם אחר, טועים לפעמים. לכן יכול להיות שהפתרון הוא דווקא אינטליגנציה מלאכותית. כרגע, מעריכים בתחום, זאת שאלה של "מתי" ולא שאלה של "אם". הצעד הראשון לשם היה מערכת הנבדל החדשה שראינו במונדיאל, ובשימוש בליגת האלופות גם העונה. "המערכת נועדה לעזור לשופטים על הדשא לקבל החלטות מהירות וטובות יותר", לפי פיפ"א, והיא מורכבת מ-12 מצלמות מעקב שמותקנות על גג האצטדיון. כל אחת מהן אוספת 29 נקודות לכל שחקן במהירות מדהימה של 50 פעמים בשנייה, הרבה יותר ממה שהשופטים יכולים לקלוט.
כדור המונדיאל האחרון כלל צ'יפ מיוחד שאפשר לו לשלוח את מיקומו 500 פעמים בשניה. המידע הזה נשלח לחדר וידאו, בו ניתן היה לעבד באופן אוטומטי את המיקום שלו ולבדוק אם היה נבדל. המערכת עצמה הוגדרה כחצי אוטומטית, כי מי שמאשר אותה בסופו של דבר הוא השופט עצמו. כמות המצלמות רק תגדל עם השנים, וכך גם היכולת של ה-AI לנתח נתונים בצורה טובה יותר.
"כמות המידע מתחזקת והמודלים מלמדים את עצמם עם הזמן. אנחנו יכולים להגיע לנקודה בה לא נצטרך שופטים בכלל", אמר מומחה השיפוט אלדו קומי לסוכנות הידיעות האוסטרלית PA. "הבינה המלאכותית תקבל החלטות מהירות יותר וטובות יותר. בהתחלה הבינה המלאכותית תעבוד בעיקר בתפקיד הקוון, אבל בעוד 20 או 30 שנה אני לא חושב שנצטרך שופטים. אני לא יודע אם זה חיובי, אבל זה צריך לקרות".
יש בזה היגיון. אם בסופו של דבר המטרה היא לקבל את ההחלטות הטובות ככל האפשר, ואם יש כלים שמאפשרים לנו לאסוף את המידע הזה, אז AI יכול להיות הכלי הנכון. התחום הזה מתפתח בצעדי ענק, ולא מופרך לראות סיטואציה שכבר בסוף העשור הוא יכול לנתח מצבים בצורה מספיק טובה ועם מידע גדול בהרבה מזה שכל קוון או שופט כדורסל, מוכשרים ככל שיהיו, יכולים.
יש כאן, כמובן, גם הזדמנות עסקית גדולה. מי שמצליח למכור AI לליגת ספורט מספיק גדולה, יכול להפוך לאיש עשיר. לדוגמא, איוש פאיי, סטודנט למדעי המחשב בג'ורג'יה טק, פיתח גרסה שנועדה לשפוט משחקי כדורסל בהתחשב בתנועת הכדור והשחקנים. כך הוא מאמין שניתן למנוע תופעות כמו צעדים, חמש שניות בצבע ותופעות אחרות. "אני לא רוצה לאיים על השופטים, אלא להפוך את החיים שלהם לקלים יותר", אמר.
הגורם האנושי
הכניסה של ה-VAR לחיינו, יודו גם אוהדי הטכנולוגיה המושבעים ביותר, לא הפכה את שיפוט לטוב יותר. הגרדיאן טען ש"הוא עשה לכדורגל מה שהרשתות החברתיות עשו ליחסים הבינאישיים", במידה לא מבוטלת של צדק. אמנם שופטים משתמשים בהיגיון מסוים בהחלטת שיפוט הווידאו, אבל בסופו של דבר הוא רחוק מלהיות מושלם. גם מבחינת הזמן הממושך שלוקח לבני האדם להחליט בעזרת הווידאו, הן בכדורגל והן בכדורסל, וגם בפער הבסיסי ביותר בכל הקשור לשיפוט וידאו.
ג'יימס נייסמית', בן אנוש, המציא את הכדורסל. ממציאי הכדורגל בסוף המאה ה-19 היו בני אנוש, גם אם זהותם אינה ידועה. הם כתבו חוקים שאינם חד משמעיים לחלוטין, החל כמובן מחוק הנבדל ועד לאינספור מקרים אחרים. אכיפה של 100% מהחוקים, מבלי הפעלתו של שום שיקול דעת, עלולה להוביל לעוד שערים שנפסלים בגלל יד מעבר לקו, בגלל חצי ברך או בוהן. לא בטוח, אגב, שיש דרך חד משמעית לתקן את זה. "יתרון משמעותי", פתרון שאולי צריך ליישם כבר עכשיו במקרים בהם מערכות ה-VAR או הנבדל פוסלות שערים, הוא משהו סובייקטיבי. ברמה המהותית, יש כאן בעיה.
בעיה נוספת, אגב, נמצאת במישור הכלכלי. מערכות הנבדל התבססו על מצלמות מעקב ו-30 כדורים שהוטענו לפני כל משחק במונדיאל. מחוץ לליגות הגדולות בעולם, אין את האמצעים למשהו כזה, בטח בעידן בו חלקן הגדול מפסיד לא מעט כסף, וברגע שהשחקנים יעברו משיפוט "רגיל" לשיפוט של AI, גם הם יצטרכו להתאים את עצמם. השחקנים הטובים ביותר בעולם לא מתחילים ישר מהפרמייר ליג, ולא בטוח בכלל שיהיה את הכסף להנחלת השיפוט מבוסס ה-AI במספר מקומות שונים. שחקנים כמו ניימאר או ויניסיוס, שגדלו בברזיל, לא התפתחו כשחקנים מתחת למצלמות מעקב על הגג של האצטדיון.
שתי בעיות אלו, בעיניי, פחות משמעותיות ביחס למישור הרגשי. אם אינטליגנציה מלאכותית היא האינטליגנציה שאפיינה את 2023, אינטליגנציה רגשית היא אחד הדברים הכי גדולים שנעדרו ממנה. ספורט הוא דבר יצרי מאוד לכל המעורבים, ולא חסרים מקרים של מאמנים ושחקנים שמקללים את השופטים בכל ליגה בעולם. השופטים הגדולים ביותר, מפיירלואיג'י קולינה דרך הווארד ווב ועד שופט ה-NBA המצוין טוני בראדרס, היו אלה שידעו להרגיע את הרוחות. להשתיק קהל זועם, להשקיט מאמן כועס.
בינה מלאכותית, כפי שחווה כל אחד שראה סרט מדע בדיוני בחייו או השתמש בצ'אט GPT, חסרת רגש. "יש לבינה מלאכותית את היכולת לעמוד בפני העצבים של יורגן קלופ או מיקל ארטטה? את מי האוהדים יוכלו להאשים עכשיו? אם נפגע לבינה מלאכותית ברגש, היא פשוט תהרוג את כולנו בלי ייסורי מצפון", תהו בגרדיאן. לפעמים ההחלטה הנכונה ביותר מבחינת החוק עצמו היא לא ההחלטה הנכונה ביותר מבחינת הכימיה ודפוסי ההתנהגות על הדשא. האם בינה מלאכותית יודעת לקרוא את החדר? האם בעוד כמה שנים תהיה לה אינטליגנציה רגשית יותר טובה משלנו? רק אלוהים, ואולי כמה מתכנתים עם ייסורי מצפון, יודעים את התשובה.
לכן התשובה כנראה נמצאת איפשהו באמצע. יש טכנולוגיה שנכנסה והשפיעה לטובה על הכדורגל, כמו טכנולוגיית קו השער שהפכה לקונצנזוס באופן מהיר בהתחשב בכך שהיא אפשרה לבדוק משהו עם תשובה חד מימדית ולא סיטואציות סבוכות בהרבה, אבל הצמיחה של הבינה המלאכותית הופכת אותה לאחת שעשויה להחליף גם את הקוונים ואולי גם את השופט הרביעי, תפקיד שכלל לא היה קיים עד 1993, כדי להפוך את החיים של השופט לקלים יותר.
למרות זאת, בסוף כדורגל תמיד יהיה משחק של אנשים. 22 אנשים רצים אחרי כדור, שני אנשים בחליפות צועקים עליהם מהצדדים ועוד עשרות או מאות אלפים שצופים בהם במצטבר ביציעים ובבית. יש יותר מדי אנושיות שמעורבת בכך בשביל שתוכנה תגיד להם מה לעשות. יש בזה משהו יפה.
