sportFive1321753 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5
ז'וניניו. חלק עם נמני מרכז שדה (Getty) (צילום: ספורט 5)
ז'וניניו. חלק עם נמני מרכז שדה (Getty) | צילום: ספורט 5

אבי נמני, אחד השחקנים הטובים בתולדות הכדורגל הישראלי והיום סוכן שחקנים מוצלח, נתפס בעיני אוהדי מכבי תל אביב כקדוש. הוא אולי השחקן הגדול ביותר אי פעם ששיחק במועדון וזוכה לתמיכה שנים לאחר פרישתו, כפי שראינו במשחק הוותיקים האחרון מול ברצלונה. אוהדי אתלטיקו מדריד, לעומת זאת, זוכרים ממנו רק כינוי אחד. "אל טורטוגה". הצב.

אתלטיקו מדריד רכשה את אבי נמני ב-700 מיליון פזטות, 3.5 מיליון יורו ב-1997. בעונה שקדמה לצירופו של הישראלי (שחתם על חוזה ל-4.5 שנים), הקולצ'ונרוס סיימו במקום השביעי אחרי אליפות נהדרת ב-95/96. היה מדובר, אז, בהעברה ה-13 הכי יקרה של אתלטיקו אי פעם. נמני הגיע בגיל 25, אחרי שנים כשחקן מוביל בארץ. זה נגמר ב-217 דקות ב-10 משחקים בכל המסגרות ושלוש פעמים בלבד בהן פתח בהרכב.

"אבי נמני הוא סמל למדיניות הרכש ההזוייה של אתלטיקו מדריד באותן השנים", נכתב עליו ב-20minutos הספרדי. "יש שחקנים שלא היו ברמה, יש כאלה שסבלו מחוסר מזל או מסיבות אחרות. ההחתמה שלו הייתה ביזארית. הוא ייזכר בתור פיאסקו גדול, אבל הוא סבל מחוסר מזל בגלל פציעות ומזה שהוא הגיע עם כריסטיאן ויירי באותו החלון".

נמני עצמו היה קצת פחות עדין. "הקאתי באימונים. הכל קרה מהר, אחרי שבועיים שם הבנתי שאני לא עומד בקצב", אמר בראיון למגרש פתוח בזמן הקורונה. נמני עבר ממכבי תל אביב של אלון אופיר ומשה גלאם לאתלטיקו מדריד של כריסטיאן ויירי וז'וניניו, זאת שהתחילה את העונה עם אריגו סאקי על הקווים. האיטלקי כבר לא היה שם כשנמני הגיע בפברואר, אלא רדומיר אנטיץ' המנוח, שאימן בהמשך גם את ברצלונה, ויכול להיות שהצירוף באמצע העונה היה מהיר מדי בשביל נמני.

אנטיץ'. מאמן אגדי (Getty) (צילום: ספורט 5)
אנטיץ'. מאמן אגדי (Getty) | צילום: ספורט 5

אתלטיקו מדריד של עונת 1997/98 החליפה שני מאמנים והחתימה שבעה שחקנים בעלות מצטברת של 65 מיליון יורו – הון עתק במונחים של אז וסכום גבוה מאוד במונחי הליגה הספרדית גם היום. זה לא היה המועדון הכי רגוע בעולם, ונמני נפל בין הכיסאות. הוא עלה מהספסל בניצחון 1:4 על אוביידו, ופתח בהרכב מול מרידה מהתחתית.

הוא הוצהב כשפתח במרכז המגרש ב-4:4:2, הוחלף בדקה ה-31 וחזר להרכב במשחק הבא בו היה בסגל, 2:2 מול אספניול. הפעם הוא החזיק מחצית שלמה, אך הוחלף בפיגור 1:0. אתלטיקו השוותה ל-2:2 בעשרה שחקנים. בשאר המשחקים הוא עלה מהספסל, כשהוא מתמודד עם פציעה חוזרת.

המבקר הגדול ביותר של נמני הוא, אולי, נמני עצמו, כפי שאמר בראיון ל"זו אגדה". "בחודש הראשון לא הייתי יכול לסיים אימונים, לא הייתי עומד בקצב. אפילו בחימום. הייתי סובל ממתיחות. זה היה סיוט. התביישתי. היתה לנו קבוצה עם 28 שחקנים, כולם היו יותר טובים ממני בהרבה. התלבשתי כמעט בכל המשחקים וכמעט שיחקתי בכל המשחקים. מה שהטריד אותי יותר מהכל זה שהרגשתי שאני לא בקצב. לא הבנתי מה זה כדורגל אמיתי. היה פער עצום בין איפה שהייתי לאיפה שהגעתי".

גם בספרד נמני לא התקבל בפרחים. "אבי נמני היה כישלון", נכתב ב-2010 ב"אס", בזמן שבמקרים שונים במארקה או ב"גול" השתמשו בו כדי לנסות להגדיר החתמות רעות אחרות. אין יותר מדי זכרונות רעים מנמני, פשוט כי הוא לא שיחק הרבה. בשונה מאיציק זוהר או מליגיונרים אחרים, אפילו לא הייתה לו הזדמנות. בכל זאת, הוא זכור כפלופ.

"אבי נמני היה אחד השמות הבולטים במצעד ההחתמות הרע של אתלטיקו מדריד", כתב אחד מאוהדי הקבוצה בהמשך. "היו לנו קשרים יצירתיים כמו ז'וניניו, הוא גם לא התאים וגם לא היה שייך". מגזין "גול", שהכניס אותו ל-30 ההחתמות הגרועות בתולדות המועדון, אף כתב ש"הוא הפך לאחת ממטרות הביקורת של האוהדים. הוא שיחק 7 משחקים, נפצע וחזר למכבי תל אביב". 3.5 מיליון יורו הם לא מעט כסף, אבל אתלטיקו החתימה שחקנים בסכומים גבוהים בהרבה. היו לה כישלונות גדולים בהרבה גם בניינטיז. אז למה דווקא הוא ספג את כל האש?

התשובה, אולי, קשורה למוצאו של נמני. חלק מאוהדי אתלטיקו מדריד הסתבכו במספר פרשיות גזעניות במשך השנים, כאשר ברוב המקרים מדובר בגזענות נגד שחורים (הנפוצה בכדורגל הספרדי), אך כללו גם מספר פרשות אנטישמיות, כולל מקרה בו אוהד הפריח לשמיים בלון עם צלב קרס לפני משחק בליגת האלופות ב-2018. נמני היה הישראלי הראשון והיחיד ששיחק אי פעם באתלטיקו מדריד, שנים לפני ההסכם עם ב"ש וכניסתו של הבעלים היהודי עידן עופר.

"אדם חסר מוח צייר גרפיטי שמבזה את זכר השואה על הקיר של הווינסטה קלדרון בזמן שנמני שיחק שם", כתבו אז ב-20Minutous, וכתובות דומות תועדו בסביבת האצטדיון המיתולוגי של הקבוצה גם לאחר שנמני חזר לארץ (בפברואר 1999, למשל). מעבר לכך, פעיל ניאו-נאצי דקר אוהד ריאל סוסיאדד מחוץ לווינסטה קלדרון, במשחק בו נמני נשאר מחוץ לסגל בשל פציעה. השילוב בין הפער המקצועי, השפה ("רק ויירי דיבר אנגלית"), התקריות האנטישמיות והחיבור עם קבוצה שרצה באמצע העונה היה גדול מדי.

נמני עוד ניסה פעם נוספת את אירופה במדי דרבי קאונטי, אך ללא הצלחה. אבי נמני, הסוכן, אולי היה מייעץ לאבי נמני השחקן לא לעבור לקבוצה כזו באמצע העונה. אך נמני השחקן החליט ללכת אחרי החלום הגדול שנגמר ב-10 משחקים ו-217 דקות. הוא חזר למכבי תל אביב (ובתווך יצא שוב להתרשמות בדרבי קאונטי), והשאר היסטוריה. לפחות מבחינתנו. מבחינת אתלטיקו, הוא היה אורח לרגע.