קראו את הקטע על ליאו מסי מתוך הספר "בעיטת פתיחה - סיפורי החיים של אגדות הכדורגל" של יוחאי שטנצלר
ליאו הקטן ישב על הספסל ליד סבתא סליה. הוא צפה באחיו הגדולים מתאמנים. הם היו משפחה של ארבעה אחים שגדלה בעיר רוסאריו שבצפון ארגנטינה, ליאו היה האח השלישי.
"אני גם רוצה לשחק, סבתא!"
"אני יודעת ליאו, אבל אין קבוצות בגיל שלך. עוד קצת סבלנות. תגדל ואני מבטיחה לקחת אותך להתאמן ולשחק".
באותו הרגע המאמן קרא, "איפה אוסקר?"
"אוסקר לא בא היום", ענה אחד הילדים.
"אז חסר לנו שחקן", אמר המאמן.
"היי", קראה סבתא מהספסל, "תן לילאו לשחק!"
המאמן בחן את ליאו הקטנצ'יק שהיה נמוך לגילו. "איך הוא ישחק? הוא אפילו לא בן 5, הוא קטן מכולם!" ענה המאמן.
"תסמוך עלי, לא תתאכזב, הילד הזה הוא כישרון מלידה!" ענתה סליה.
המאמן חשב לרגע, עשה פרצוף ואמר: "טוב, ניתן לו נסיון," אמר וסימן לילאו, "תעלה ילד".
ליאו היה מאושר. הוא רץ אל כר הדשא והתכונן לשחק יחד עם כולם. הוא נופף בידו וקרא, "הי, אני כאן!". אף כדור לא נשלח לעברו. "תמסרו גם לי!" קרא שוב.
אבל אף אחד לא מסר לו. ליאו עצר, סרק את המגרש בעיניו והבחין בשוער שלו אוחז בכדור ומתכונן לבעוט בו לעבר המגרש. ליאו זינק ממקומו ורץ לעבר השוער שלו. הוא חטף את הכדור והחל לשעוט אל עבר שער היריב.
"ליאו תמסור לי!" צעק לו אחיו. אבל ליאו לא מסר לאחיו וגם לא לילדים האחרים. הוא התקדם לאורך המגרש. שני ילדים ניסו לקחת לו את הכדור אבל הם לא הצליחו. ליאו עקף אותם בקלילות והמשיך עד שהיה ממש קרוב לשער. הוא הרים מבט מהיר אל עבר השוער ואז הניף את רגלו ובעט בעוצמה.
"גוווול!" קראה סבתא בהתלהבות, "ליאו הבקיע גול!". כל החברים שלו לקבוצה קפצו עליו, הרימו אותו על הכתפיים וחגגו איתו. "לא רע, אח קטן", אמר אחיו. המאמן ניגש לסבתא סליה ואמר לה: "שיגיע מחר לאימון, הילד יודע כדורגל".
ליאו ידע שהוא קטן וחלש מהאחרים. לכן הוא צריך לנצל יתרונות אחרים. הוא היה מהיר, אבל שחקנים אחרים היו חזקים ממנו. ליאו למד להיות חמקמק. היה לו תרגיל אחד בלתי ניתן לעצירה: הוא הגיע מול השחקן, משך את הכדור לכיוון שמאל ואז שינה כיוון לימין, שוב לשמאל, וכשהשחקן היריב כבר התחיל להתבלבל ולקבל סחרחורת, הוא חתך שוב לשמאל ועבר אותו בקלילות.
"תקשיב", אמר המאמן, "אני מבטיח לך, שעל כל גול שתבקיע - תקבל עוגיית אלפחורס טעימה".
"אתה מבטיח?" שאל ליאו.
"מבטיח ואני גם אקיים", ענה המאמן וטפח על שכמו של ליאו הקטן. עוד באותו היום המאמן הצטער על ההבטחה. ליאו הבקיע שמונה שערים במשחק אחד! בסך הכל הוא הבקיע 500 שערים בליגה לילדים ואכל הרבה עוגיות.
"על הדשא אתה מצוין", אמר המאמן. "אבל כדי להיות שחקן גדול אתה חייב לדעת מה לעשות איתו כשהוא באוויר. אתה צריך ללמוד לנגוח יותר טוב. אם תבקיע שער עם הראש, תקבל שתי עוגיות".
המשחק החל וליאו שיחק מצוין כמו שידע, אבל הוא לא ניסה לנגוח אפילו נגיחה אחת. כדור אחד הגיע אליו בגובה שהוא היה יכול לנגוח, אבל הוא העדיף להקפיץ אותו על רגל אחת, ומשם לשנייה והמשיך בבעיטה חזקה פנימה. היו לו כבר ארבעה שערים במשחק. ואז כשהמשחק התקרב לסיום, כשהשוער הגיע מולו, הוא עבר גם אותו. ליאו עמד על קו השער החשוף, הקפיץ לעצמו את הכדור, ונגח מקרוב לשער החשוף. הוא הסתכל לעבר המאמן, וסימן לו עם היד עם שתי אצבעות וחיוך גדול על פניו.
הקטע נלקח מתוך ספר הילדים "בעיטת פתיחה - סיפורי החיים של אגדות הכדורגל" של יוחאי שטנצלר, ספר מעורר השראה על כדורגלנים וכדורגלניות יוצאי דופן, על רגעי השיא שלהם והדרך שעברו כילדים, והקשיים איתם התמודדו בדרך לפסגה.
