סער פדידה מוכר בכל בית בישראל בזכות השנים הגדולות ב"הכח ירושלים" ולאחר מכן במנצ'סטר יונייטד, בזכות העימותים הרבים שלו בחדר ההלבשה, בעיקר עם תום שלייפר....אה רגע, זו הקדמה לכתבה על הדמות הדימיונית של סער פדידה בסדרה "האלופה", אלא שעכשיו מי שתופס את הכותרות סוף סוף זה סער פדידה האמיתי, שחקן אולימפיה לובליאנה כיום והפועל חיפה והפועל חדרה בעבר.
"אהבתי את הסדרה הזאת כשהייתי ילד והרבה פעמים בכיתה היינו מדברים על זה שזה מצחיק שלי ולדמות הראשית יש את אותו שם", מספר פדידה. "האמת שזה לא הפריע לי בכלל. אני יודע שכיום עדיין כשמחפשים את השם 'סער פדידה' בגוגל אז הדמות הזאת של יהודה לוי עולה קודם כל, אבל אני עושה הכל כדי שבעתיד השם שלי יעלה קודם".
ואין ספק שהזמן הזה מתקרב. פדידה, חלוץ בן 26, גדל במחלקות הנוער של מכבי והפועל חיפה, במדיה גם עשה את הצעדים הראשונים בבוגרים. את העונה הקודמת, הטובה שלו בקריירה, הוא העביר בהפועל חדרה, במדיה הבקיע שישה שערים ב-30 הופעות. בסיום העונה הוא החליט שהוא רוצה לנסות ולהגשים את החלום של כל שחקן ולשחק בחו"ל.
"קודם כל, אני רוצה לדבר בכנות ולהגיד שלא היו הצעות מהקבוצות הגדולות בארץ", מבהיר פדידה. "וברגע שלא מכבי חיפה, מכבי תל אביב או הפועל באר שבע היו בתמונה, אמרתי לסוכן שלי שחר גרינברג שיחפש לי משהו בחו"ל. היו לי הצעות מקבוצות אמצע הטבלה בארץ, אפילו הצעות עם כסף יותר טוב ממה שאני מקבל עכשיו, אבל אני חושב שאם יש לך את ההבנה כשחקן שאתה רוצה לשחק בחו"ל, לפעמים צריך להתחיל במקום שמציע לך פחות כסף אבל יותר חשיפה, וזה מה שעשיתי".
פדידה חתם באמצעות סוכנו שחר גרינברג באולימפיה לובליאנה, שזכתה באליפות סלובניה בעונה החולפת לראשונה מזה 5 שנים. "זה מועדון מאוד גדול בסלובניה", מסביר החלוץ. "בכל שנה זוכה באליפות או מסיים במקום 2-3. אני מאמין ששלושת הגדולות בארץ יותר גדולות מהמועדון הזה, אבל מבחינת הצוות המקצועי והמתקנים - אלה דברים שלא ראיתי בארץ בקבוצות הבינוניות פלוס בהן שיחקתי. אם זה בצוות המאמנים, הצוות הרפואי, המעסים ואם זה במתקני האימון, הרמה מאוד מאוד גבוהה".
זאת פעם ראשונה שאתה משחק בחו"ל, ספר על ההתאקלמות.
"נכון, זאת הפעם הראשונה שאני עוזב את הליגה הישראלית. תמיד בהתחלה יש חששות. לא ידעתי איך יקבלו אותי במדינה זרה. בהתחלה הייתי בסלובניה עם אחי התאום והסוכן וקיבלו אותי מעולה. שיכנו אותי במלון עד שקיבלתי אוטו ודירה. הסבירו לי הכל, איש צוות מטעם המועדון ליווה אותי בכל צעד. אני מאמין שכשיש אנשים טובים ההתאקלמות יותר קלה. באתי לסלובניה לשבוע ואחרי שבוע עזבתי והתחתנתי. הכל קרה כל כך מהר".
אשתך הטרייה לא כעסה שאין ירח דבש?
(צוחק) "גם החלום שלה היה שאצא לשחק יום אחד בחו"ל, אז היא אמרה לי שמבחינתה זה ירח הדבש שלנו – שנה שלמה. יום אחרי החתונה חזרתי לסלובניה, טסתי עם הקבוצה למחנה אימון ואז היא הצטרפה אליי ואנחנו כאן ביחד".
"הרגשה שאי אפשר לתאר במילים"
בשבת האחרונה, במסגרת המחזור השני של הליגה הסלובנית, עלה פדידה מהספסל בגלל פציעה של אחד השחקנים בדקה ה-17 – ולקח את ההזדמנות בשתי ידיים, תרתי משמע. פדידה הבקיע שלושער ראשון בקריירה בניצחון 0:5 על רוגאשקה, מה שהיה הניצחון הראשון של הקבוצה בליגה העונה.
"וואו. ההרגשה של להבקיע שלושער זה משהו שאני לא יודע איך לתאר במילים. כיף. אושר. אתה מחכה לרגעים כאלה. אני שמח שזה הגיע. אבל אני לא נח עכשיו, זה רק פותח לי את התיאבון לעבוד עוד יותר קשה ולקבל עוד הזדמנויות".
השלושער הזה קונה לך מקום בהרכב לקראת המשחקים הבאים?
"המאמן בירך אותי אחרי המשחק, אבל לא אמר יותר מדי מעבר. אני עוד לא שחקן הרכב, המאמן נותן בינתיים הזדמנות לאלה שלקחו את האליפות בשנה שעברה. אבל בכל הזדמנות שאני מקבל אני מנסה להוכיח את עצמי ולהראות שאני שווה את זה. מקווה שלקראת המשימות הבאות אני אוכיח את זה כמה שיותר".
לראשונה אי פעם, אולימפיה לובליאנה עברה את סיבוב המוקדמות הראשון בליגת האלופות בזכות ניצחון כפול על ואלימיירה אלופת לטביה, ואף הפתיעה עם 1:1 מצוין עם לודוגורץ, אלופת בולגריה, בחוץ במשחק הראשון של הסיבוב השני, מה שנותן המון תקוות במועדון לקראת משחק הגומלין מחר באצטדיון הביתי. פדידה אופטימי, אבל לא מקל ראש.
"קודם כל, אני אגיד שאני חושב שאנחנו יכולים לעבור את לודוגורץ, למרות שעל הנייר זו קבוצה גדולה וחזקה מאיתנו. במשחק החוץ אפילו הובלנו, אבל ספגנו את השיוויון. הגומלין אצלנו בבית באצטדיון מלא ב-16 אלף צופים שידחפו אותנו ויתנו לנו את הכוח לעבור. במועדון מאמינים שיש סיכוי לעבור. אם עוברים כנראה נשחק נגד גלאטסראיי, וזה כבר ממש חלום ענק לשחק נגד קבוצה בסדר גודל כמו שלהם עם אצטדיון ענק כמו שיש להם".
בארץ שיחקת בליגה הלאומית ובהפועל חדרה ועכשיו אתה במועדון שיכול לעלות לסיבוב המוקדמות השלישי של ליגת האלופות. זה אומר שלא העריכו אותך כראוי בארץ?
"אני לא חושב שלא קבילתי הערכה בארץ. אני חושב שאני 'ילד טוב' מדי. לא עושה פרצופים למאמן, לא הופך חדר הלבשה אם אני לא משחק, אז אולי לא קיבלתי הזדמנות כי לא הייתי ילד רע. כן שיחקתי בהפועל חיפה וחדרה כשחקן הרכב, אסף נימני נתן לי את המושכות להוביל קבוצה בחדרה וזה השתלם למועדון ולי כי קיבלתי הצעה מסלובניה".
המעבר לסלובניה הוא בשביל להמשיך ולעבור לליגה גדולה יותר בחו"ל או בשביל לקבל חוזה בקבוצה גדולה בארץ?
"אף פעם אי אפשר לפסול כלום. בכדורגל הכל מאוד מאוד נזיל. ברור שלחזור לקבוצה גדולה בארץ זו מטרה של כל שחקן. אם אתה שואל אותי מה אני מעדיף, מכבי חיפה או קבוצת מרכז טבלה אוסטריה למשל? אז אני אגיד שקשה להגיד לא למועדון כמו מכבי חיפה. מבחינתי מכבי חיפה היום זה אירופה".
אתה חושב שאחרי שהבקעת שלושער בליגה אירופאית ואתה משחק במוקדמות ליגת האלופות מגיע לך לקבל את ההזדמנות גם בנבחרת?
"לא דיברו איתי בינתיים מהנבחרת. אני חושב שזה חלום של כל שחקן שגדל במדינת ישראל ומגיע לרמות היותר גבוהות לשחק בנבחרת. זה חלום ענק גם שלי כמובן. אני עובד קשה מאוד בשביל זה. אם אני אמשיך ככה, להבקיע ולשחק, אני מקווה שראשי הנבחרת יראו אותי ויזמנו אותי. אם אני אפסיק עכשיו להבקיע אז בעצם לא עשיתי כלום. יש בנבחרת בכל עמדה שחקנים מצוינים אז זה מאוד קשה להיכנס לנבחרת".
"לא יודע מה הייתי עושה בלעדיו"
חוץ מהליווי של אשתו, אור, של הסוכן ושל ההורים, פדידה מקבל תמיכה מאוד קרובה מהאדם שמכיר אותו כנראה הכי טוב בעולם – אחיו התאום רותם: " הוא החבר הכי טוב שלי. אני לא יודע מה הייתי בלעדיו. התייעצתי איתו לפני המעבר לסלובניה והוא חד משמעית אמר לי לעבור. הוא בעצמו היה שחקן בנוער של הפועל חיפה איתי, אבל ברגע שהוא ראה שהוא לא מצליח לפתח את זה לקריירה בבוגרים בארץ הוא החליט לעבור למכללות בארצות הברית וזו הבחירה הכי טובה שמישהו יכול לעשות, לדעתי".
למה?
"הוא בגילי ועושה עכשיו תואר שני בארצות הברית. זה מטורף. אני ממליץ להרבה שחקני כדורגל שרואים שהם בגיל נוער שלא מתקדמים יותר מדי, לעשות את המהלך הזה של יותר לפנות לכיוון הלימודים. הוא משחק בליגת המכללות הראשונה בארצות הברית, אבל לשם הולכים בעיקר בשביל הלימודים".