היו שנים, וממש לא מזמן, שהליגה הספרדית הייתה הטובה והאיכותית ביותר בעולם. ליאו מסי, לואיס סוארס וניימאר כיכבו בברצלונה, כריסטיאנו רונאלדו וכרים בנזמה קרעו רשתות במדי בריאל מדריד. וגם אתלטיקו מדריד וסביליה היו קבוצות אימתניות.
בחמש העונות שבין 2013 ל-2018 השליטה של הספרדיות בליגת האלופות הייתה מוחלטת. לא רק שהן זכו חמש פעמים ברציפות בגביע עם האוזניים הגדולות (4 ריאל ועוד אחת ברצלונה), אלא שמתוך 10 הפינליסטיות, 7 היו ספרדיות (!) וכמה אנגליות הגיעו לגמר באותן שנים? אחת בלבד. המגמה התהפכה כמעט לחלוטין בחמש השנים הבאות, כאשר ב-5 הגמרים האחרונים הופיעו 6 פינליסטיות אנגליות (מתוכן 3 זכו בתואר) לעומת קבוצה ספרדית אחת בלבד.
את המהפך ראינו בעונה שעברה באופן הבולט ביותר, כאשר לשמינית גמר הצ'מפיונס העפילה בפעם הראשונה רק קבוצה ספרדית אחת. כל שלוש האחרות הודחו בשלב הבתים. לעומת זאת כל ארבע האנגליות העפילו לשמינית הגמר. ולא רק איטליה עקפה בעונה שעברה את ספרד, אלא אפילו פורטוגל, כאשר גם בנפיקה וגם פורטו הגיעו לשמינית.
אין ספק, זו תקופה לא טובה לליגה הספרדית, ואי אפשר להסתיר זאת. מסי ורונאלדו כבר מזמן לא שם, אבל הקיץ עזבו עוד שני סמלים: בנזמה שנטש את ריאל מדריד לטובת הכסף הקטארי, וסרחיו בוסקטס שאחרי 15 עונות עזב את ברצלונה כדי להתאחד עם מסי במיאמי. חוץ מריאל מדריד, שממשיכה להתנהל באופן מרשים, גם על המגרש וגם בחדרי ההנהלה, כל יתר הקבוצות בספרד נמצאות בקשיים כלכליים. אז נכון, ברצלונה זכתה בעונה שברה באליפות מרשימה, אבל זה קרה למרות שהמועדון היה על סף פשיטת רגל.
הנתונים שפורסמו השבוע מדהימים. בעוד שקבוצות הפרמייר ליג הוציאו על שחקני רכש כ-1.44 מיליארד יורו, קבוצות הליגה הספרדית הוציאו רק 252 מיליון. שזה פחות ממחצית ממה שהוציאו הקבוצות האיטלקיות (573 מיליון), ופחות גם מהליגה הצרפתית (494 מיליון), הבונדסליגה (451) והליגה הסעודית (442 מיליון). אגב, ריאל מדריד אחראית על כמחצית מהסך הכולל של הליגה הספרדית, בעיקר בשל הרכישה של ג'וד בלינגהאם ב-103 מיליון יורו.
רק כדי שנבין, ההוצאות של 19 הקבוצות האחרות בספרד הוא בערך מה שהוציאו קבוצות הליגה בפורטוגל (111 מיליון יורו). קבוצה מכובדת כמו בטיס לא מצליחה לשמור על אחד השחקנים הטובים שלה, סרחיו קנאלס, שעובר לא לליגה הסעודית, אלא לליגה במכסיקו, כשמונטריי רכשה אותו ב-10 מיליון יורו.
לתהליך הזה יש כמה סיבות. הראשונה והעיקרית היא העזיבה של מסי ורונאלדו, שהיו הפנים של "לה ליגה" במשך עשור שלם. בתקופה שהשניים שיחקו בברצלונה ובריאל, הקלאסיקו היה המשחק הגדול ביותר בעולם, ובפער. היום זה ממש לא המצב. כו, לבארסה ולריאל יש עדיין עשרות מיליוני אוהדים בכל העולם, אבל גם הם יודו שזה לא מה שהיה בעבר הלא רחוק. ואוהדי הכדורגל הנייטרליים, שלא אוהדים את אחת משתי הגדולות, עברו לליגות אחרות.
אבל זה מעבר לכך. הניהול של הליגה הספרדית נמצא שנות אור מאחורי הפרמייר ליג, שידעה למתג את עצמה ולשווק את עצמה באופן מדהים בשנים האחרונות. וזה בא לידי ביטוי בהכנסות ממכירת זכויות השידור והמרצ'נדייז, הכסף שבסופו של דבר מחזיק את כל התעשייה הזאת. ההכנסות מזכויות השידור של הפרמייר ליג עומדות על 1.9 מיליארד יורו לשנה. של הליגה הספרדית? כמחצית מכך, רק 990 מיליון יורו. כשזה קורה שנה אחרי שנה, הפערים הופכים לעצומים.
ולמרות הכל השינויים מה שהיה הוא (כנראה) מה שיהיה. כלומר ריאל ובארסה ייאבקו על האליפות, ואתלטיקו מדריד תנסה להפתיע, כפי שהיא עושה פעם בכמה שנים. 20 שנה עברו מאז שקבוצה אחרת חוץ משלוש הגדולות זכתה באליפות (ולנסיה של רפא בניטס בעונת 2003-4). מאז ברצלונה הוכתרה 11 פעמים, ריאל מדריד 6 פעמים ואתלטיקו בפעמיים הנוספות. ועד כמה השליטה של השלוש הללו היא כמעט מוחלטת תדגיש העובדה שב-19 העונות האחרונות, חוץ ממקרה בודד (ויאריאל ב-2008) אחת משלוש הגדולות הייתה תמיד גם הסגנית. כל הדברים הללו נאמרים למרות שהסגלים לא הושלמו ועוד עשויים להיות שינויים עד לנעילת שוק ההעברות ב-1 בספטמבר, כלומר אחרי המחזור השלישי.
ריאל מדריד, שסיימה במקום השני אשתקד, מנהלת מלחמה פסיכולוגית מול פ.ס.ז'. התחושה היא שבסופו של דבר יימצא הפתרון וקיליאן אמבפה יעבור כבר הקיץ לברנבאו, ולא רק בעוד שנה. אבל הסאגה המייגעת עשויה להיגרר עד לשעות האחרונות של חלון ההעברות.
ריאל חייבת חלוץ שימלא את מקומו של בנזמה ואמבפה יהיה כמובן תחליף מושלם. רק שבינתיים פ.ס.ז' מתבצרת בעמדתה. אוהדי ריאל מודאגים, בעיקר לאור התוצאות המאכזבות במשחקי ההכנה האחרונים בארה"ב, התבוסה 3:0 לברצלונה וההפסד 3:1 ליובנטוס.
אז נכון, ג'וד בלינגהאם, שחקן הרכש היקר ביותר עד עתה (103 מיליון יורו מדורטמונד) עושה רושם נהדר, ויש כבר כאלו שמשווים את הקשר האנגלי בן ה-20 לזינדין זידאן. הוא גם קיבל את החולצה מספר 5. כדי שלאף אחד לא יהיה ספק. אבל השערים לא יגיעו ממנו. אם אמבפה יגיע בסופו של דבר, ריאל תהיה מסודרת לכמה שנים טובות. כרגע החלוץ הפותח הוא חוסלו בן ה-33. אז נכון, בעונה שעברה הוא היה נהדר כשכבש 16 שערים במדי אספניול (שירדה לליגה השנייה), אבל עם כל הכבוד, קשה להאמין שהוא יהיה היורש של בנזמה.
לזכותו של הנשיא פלורנטינו פרס ייאמר שהוא עושה דברים מצויינים בשנים האחרונות. השיפוץ המאסיבי של הברנבאו נמצא בשלבי הסיום, וכך גם השיפוץ של הסגל. בשנים האחרונות ריאל מדריד עוברת תהליך מואץ של חילופי דורות. קאסמירו עזב כבר לפני שנה והעונה כנראה תהיה האחרונה של לוקה מודריץ' (37) וטוני קרוס (33). בלינגהאם מצטרף בקישור לצמד הצרפתים אורליין טשואמני (23) ואדוארדו קמאבינגה (20), כאשר גם ההתקפה מאוד צעירה. ויניסיוס, שכרגע הוא הכוכב הכי גדול של הקבוצה, רק בן 23, רודריגו בן 22 והכשרון הטורקי ארדה גולר בן 18.
גולר, הלהטוטן שכל אירופה רדפה אחריו, נרכש מפנרבחצ'ה ב-20 מיליון יורו ולא יפתח את העונה בשל פציעה. אבל אין מה לדאוג, מדובר בשחקן שיהפוך בשנים הבאות לאחד האהובים ביותר על האוהדים בברנבאו המשופץ. וזה לפני שדיברנו על אנדריק, ילד הפלא הברזילאי, שיגיע למדריד בעוד שנה. מה שבטוח, זו תהיה העונה האחרונה של קרלו אנצ'לוטי בריאל. בסיום העונה הוא יעבור לאמן את נבחרת ברזיל.
בינתיים נפלה על ריאל מכה קשה ובלתי צפויה, כאשר השוער הבלגי טיבו קורטואה קרע את הרצועה הצולבת במהלך האימון ביום חמישי בבוקר. הוא ייעדר כמה חודשים טובים ובריאל כנראה יחפשו שוער חדש, שכן להסתמך רק על אנדריי לונין הלא מנוסה, זה יהיה מסוכן מדי.
הסיפור מסבך את מצבו של אילקאי גונדואן, הקשר הגרמני שהגיע בהעברה חופשית ממנצ'סטר סיטי, אחרי שהניף כקפטן את גביע אירופה לאלופות ואמר להחליף את בוסקטס בקישור. מתברר שבחוזה של גונדואן מופיע סעיף שקובע כי אם עד יום ראשון לא יירשם, הוא יוכל לעזוב את ברצלונה באופן מיידי ועדיין לקבל את מלוא שכרו לשנה הקרובה – 10 מיליון יורו. כדי שזה לא יקרה ברצלונה עושה מאמצים לסיים את הליכי מכירתו של דמבלה לפ.ס.ז' ב-50 מיליון יורו אחרי שהשלימה את מכירתו של קסייה לאל אהלי הסעודית ב-15 מיליון.
מה שבטוח, ברצלונה תמשיך להתבסס על תוצרי מחלקת הנוער שלה. ואחרי פדרי וגאבי, זו תהיה כנראה עונת הפריצה של שני היהלומים החדשים, פרמין לופס בן ה-20, שהבקיע ובישל ב-0:3 מול הבלאנקוס, ולאמין ימאל בן ה-16, שהבריק בניצחון על טוטנהאם ביום רביעי עם בישול נהדר. רוברט לבנדובסקי יהיה בן 35 בעוד שבוע וחצי, אבל הוא עדיין אחד החלוצים הטובים בעולם. ולראייה 33 השערים שהבקיע בעונת הבכורה שלו בברצלונה.
אבל האמת שהשינוי הגדול ביותר בברצלונה הוא המעבר לאצטדיון מונז'ואיק, שבו תקיים את משחקי הבית עד השלמת השיפוצים בקאמפ נואו, כלומר לפחות עד נובמבר 2024, וכנראה גם מעבר לכך. האוהדים ממש לא מתלהבים מהמיקום החדש וכ-20 אלף בעלי מנוי החליטו להקפיא אותו בינתיים. ועכשיו כולם ממתינים לראות כמה קהל יגיע למשחק הבית הראשון, בעוד שבוע וחצי נגד קאדיס.
ומה לגבי אתלטיקו מדריד? המאמן דייגו סימאונה, שמתחיל את העונה ה-12 שלו כמאמן הקבוצה, אמר השבוע בראיון ל"מארקה": "האוהדים שלנו לא יסתפקו במקום השלישי או השני. הם רוצים אליפות". צ'ולו הוליך את הקולצ'ונרוס לשתי אליפויות בעשור האחרון והוא מקווה לעשות זאת בפעם השלישית, למרות שהסיכויים לכך לא גבוהים. הרכש המשמעותי ביותר שהגיע למטרופוליטנו הוא המגן הוותיק ססאר אספיליקואטה, ששיחק ב-11 העונות האחרונות בצ'לסי. בהתקפה אתלטיקו תמשיך להתבסס על אנטואן גריזמן ואלברו מוראטה הוותיקים.
סביליה ו-ולנסיה, שתי קבוצות פאר שנאבקו בעונה שעברה בתחתית מקוות שהעונה הזו תהיה טובה יותר. ונראה שזה אכן מה שיהיה. ומילה אחרונה לסלטה ויגו, שהחליטה להחזיר לליגה את ראפה בניטס הוותיק, שלא עבד מאז שפוטר מאברטון לפני כשנה וחצי. האם בניטס יחזיק מעמד עד סוף העונה? זו ללא ספק אחת השאלות המעניינות לפני שריקת הפתיחה של הליגה.
