כבר כמה שנים שלידור כהן מרגיש כמו מדריך טיולים. אין חבר או חבר של חבר שלא יוצא לתאילנד ומבקש לדעת מה כדאי לעשות ואיפה כדאי לבלות ואין מישהו טוב יותר לבדוק איתו מאשר כהן בן ה-30, שהחל העונה את שנתו השלישית ביעד האקזוטי. שחקן ההתקפה התאקלם עד כדי כך שהוא כבר מתחיל לדבר את השפה המקומית.
בהיבט הכלכלי, הוא עשה מהלך נכון. בזמן שאינספור ישראלים מכל העולם יוצאים לחופשה בקוסומי, קופנגן, פוקט או בכל אי אחר באזור, הוא גר שלוש שעות נסיעה מבנגקוק ויש לו דברים שכנראה הוא ועוד הרבה אחרים לא היו יכולים להרשות לעצמם בגלל יוקר המחייה בישראל. בקבוק מים, למשל, עולה פחות משקל, קפה שקל וחצי, וזה עוד במקום שנחשב יקר. בישראל, כשאתה כדורגלן מצליח, אתה יכול לחיות את הרגע ולבזבז בלי הכרה. בתאילנד זה לא המצב.
כהן הוא כרגע הישראלי היחיד בליגה אחרי העזיבה של גידי קניוק. הוא משחק בטראט, שעלתה העונה מליגת המשנה והיא הקבוצה הרביעית שלו בליגה התאילנדית אחרי נונגבואה, בנגקוק גלאס וקון קאן. את העונה פתחו כהן וטראט בשלוש תוצאות תיקו ועבורם זה נהדר כי זו קבוצה שבשנים האחרונות מתנדנדת בין הליגה הבכירה לליגת המשנה. העובדה שיש לו שם טוב בליגה גרמה לכך שהיו לו לא מעט הצעות, אבל הוא בחר בטראט. "הם היו הכי רציניים והראו לי עד כמה אני חשוב להם", הוא מסביר, "השארתי כמעט לבד את קון קאן בליגה אחרי שהביאו אותי בינואר והם הרגישו שאני יכול לסייע להם להפסיק את הנדנדה בין הליגה הראשונה לליגה השנייה".
מדברים על מנור סולומון, ליאל עבדה, תאי בריבו. היה לך פוטנציאל להגיע רחוק לא פחות מהם. מה עצר אותך?
"מבחינת פוטנציאל, אני יודע שהייתי שם ואתה יכול לשאול את אלו שהזכרת, הם גם כן יגידו לך. היו לי החלטות מסוימות שהתבררו כלא נכונות. עזבתי את מכבי פ"ת מוקדם מדי, אבל אחרי עונה אחת בבוגרים עברתי לבית"ר ירושלים. לא הייתי בשל ולא מוכן. ההחלטה השנייה הלא טובה היא החזרה למכבי פ"ת. הייתי ילד שלא הבין את הסיטואציה שלפעמים אפשר לשבת על הספסל ולחכות להזדמנות ורציתי כל הזמן לשחק. איתי שכטר אמר פעם משפט שהולך איתי לכל החיים. שחקנים אומרים 'אני אעזוב קבוצה גדולה בשביל לשחק ולחזור לקבוצה גדולה', אבל אתה כבר נמצא שם, אז למה לא להישאר להילחם? ואת זה לא הצלחתי להבין. אמרתי אני אלך לשחק במכבי פ"ת ואחזור לקבוצה גדולה במקום להישאר ולהוכיח את עצמי".
מרגיש שהקריירה שלך קצת מפוספסת?
"יודע שהייתי יכול להגיע יותר רחוק, אבל ההורים שלי שמעון וג'ולי לימדו אותי להיות שמח בחלקי. אני נמצא במקום טוב, מקום שמעריך אותי, צובר חוויות. את הקריירה הייתי רוצה לסיים בארץ".
ארבע שעות מפרידות בין ישראל לתאילנד. כך שאת משחקי ליגת העל שלנו הוא בקושי רואה, וגם אם זה קורה, אחרי כמה דקות הוא נרדם. בכל זאת, יש אימון בוקר ובחום והלחות בקיץ של תאילנד אתה צריך לצבור כוחות
"אני מצליח להגיע עד להרכבים והמערכים ואז נרדם ורואה את התקציר בבוקר", הוא אומר וצוחק, "אני ישן צהריים כדי לנסות להישאר ער, אבל מגיע חצות ואני נרדם. שלא לדבר על ליגת האלופות שאת זה, בגלל השעות, אני לא רואה, לא בשעון הקיץ ובטח שלא בשעון החורף".
ספר קצת על הכדורגל בתאילנד
"אם הפסדנו, הייתי מתעצבן, יורד לחדר הלבשה ואחרי דקה היו מחזירים אותי לדשא כי אני נראה להם אדם מוזר. זה לא חיים ומוות פה. החוק הראשון פה בתאילנד זה איך שנגמר המשחק, אתה הולך לקהל היריב והם מוחים לך כפיים. אני רגיל בטרנר, בטדי ובסמי עופר שאתה מקבל כסא לראש או קללות אם אתה הולך לקהל היריב. לקח לי קצת זמן לעכל את זה. רוצה לשמוע עוד סיפור מצחיק?"
צא לדרך
"הייתי בקון קאן. שלושה משחקים אחרונים של העונה, קרבות הישרדות, אני מגיע לחדר ההלבשה ורואה פיצות על השולחן לפני המשחק. אני אומר למנהל קבוצה 'למה הזמנתם עכשיו? זה יתקרר עד סוף המשחק. הוא אומר לי 'אתה רציני?' למה שיתקרר, אוכלים את זה עכשיו. אם הייתי אוכל משולש, לא הייתי רץ שני מטר. בסוף המשחק אני מקום לפני אחרון בקילומטראז' והתאילנדים רצים 13 קילומטר אחרי שאכלו פיצות. יש דברים כאלה? הם עם מאושר, שמח גם כשאין להם הרבה כסף, הם יודעים איך לחיות. עושים מהלימון לימונדה".
בתאילנד הסמים הם חוקיים. גם הסטרואידים
"חברים אומרים לי שזה נראה שאני משחק נגד ילדים, אני טוען שאולי הם קטנים, אבל הם מאוד חזקים, מהירים ומוצקים. מזכירים את אבו פאני במבנה הגוף, ואני מתמודד עם שחקנים שכנראה לוקחים סטרואידים וההתאוששות שלהם כבר אחרי 24 שעות היא מעולה כי זה חוקי ככה שזה לא פשוט להתמודד בליגה הזו. מה שבטוח, שהזרים משדרגים את הליגה. ג'פרן, שהיה עם מסי אייניסטה וצ'אבי ומשחק פה, עלי סיסוקו, שהיה בליברפול, ליון ופורטו, עדיין משחק פה, דיוגו מאולימפיאקוס ועוד שמות של כאלו שהיו ועזבו".
ומבחינת החיים?
"מבחינת החיים, זה נוח. בקיץ הכדורגלנים אצלנו הולכים לאילת, אני הולך לקוסמוי או קופנגן. אני גר בבניין עם בריכה, יש לי עוזרת 24 שעות בבית עם הילדים ואני חי באיכות חיים גבוהה. יש פה קהילה יהודית מאוד גדולה בתאילנד, ולא חסר שום דבר בחגים ובכלל".
אתה היית מאוד אוהב את האחים ניסנוב. העזיבה שלהם את הפועל ת"א תעשה טוב למועדון לדעתך?
"הייתי מאוד אהוב שם, ולא רק עליהם. קשה לי להגיד אם העזיבה שלהם תעשה טוב, כי הייתי שם רק חמישה חודשים. בתקופה בה אני הייתי, עמדנו במשימה להישאר בליגה ועוד כבונוס הגענו לגמר הגביע".
אפרופו גביע, זה עוד יושב עליך, ההפסד למכבי ת"א?
"עד היום אני לא מקבל את ההחלטה של ארז פפיר לשרוק לעבירה של אייזן על דור פרץ דבר, מה שהוביל לפסילת השער שלנו. המשחק הזה היה צריך להגיע לפנדלים. גנבו לנו את הסיכוי להגיע לפנדלים. הדרבי היה שוויוני".
אפרופו שופטים. איפה יותר טוב, אצלנו או בתאילנד?
"בארץ, מאה אחוז. לפעמים אני חושב שהשופטים בתאילנד לא רואים. גם אם יש VAR, הם לא תמיד מסתמכים עליו, בניגוד לליגות אחרות. ראיתי המון החלטות הזויות ששופט ראשי משנה את החלטת הווידאו וזה לא קורה בעולם יותר מדי, אם בכלל. אם פפיר היה בתאילנד, הוא היה השופט הכי טוב".
בוא נהיה אמיתיים. הליגה בתאילנד חלשה מאוד, כל המעבר הזה הוא כלכלי ואתה לא מתבייש בזה
"המעבר הוא כלכלי. למה אני צריך להתבייש שאני דואג למשפחה שלי? בסופו של יום, מה זוכרים אחרי הקריירה. כמה כסף יש לך בבנק וכמה חוויות צברת, ואם אני יכול לעשות כסף וליהנות מחוויות, אז למה לא?".
הקשר שלכם יאשין פינטו משחק בנבחרת פלשתין ואתם חולקים חדר. זה לא מסתדר עם זה שאתה ימני בדעותיך
"בשבוע הראשון שהוא הגיע התחילו לדבר פוליטיקה, והוא אמר לאחד מהחברים בקבוצה שהוא לא מבין איך ישראל עושה לפלשתינאים מה שהגרמנים עשו לישראלים, לא הייתי יכול להישאר אדיש והסברתי לו שזה בכלל לא דומה, שאני מזמין אותו לחקור ולבדוק לעומק. הוא למד קצת יותר והבין. הוא ברוב חייו היה בצ'ילה, כך שהוא שמע את הדברים מהצד הפלשתינאי".
והיום אתם אפילו ישנים יחד בחדר וחברים מאוד טובים
" הוא בן אדם נדיר. מצחיק, חבר טוב לקבוצה, שחקן טוב. כשהוא יוצא לנבחרת, הוא נוחת בבן גוריון. הוא יותר דרום אמריקאי, אבל בחר לייצג אותם".
חזרה לארץ זה משהו שעובר בראש?
"מסיבות אישיות, שקלתי לחזור לארץ. אני זוכר ששבוע לפני המשחק האחרון של העונה שעברה בתאילנד קיבלתי טלפון מאבי לוזון ב-2 בלילה. כנראה הוא לא יודע איך השעון שלנו עובד. חזרתי אליו בבוקר והוא אמר לי 'תנחת בארץ ותגיע לפגישה'. היחסים שלי איתו מעולים ואני מאוד אוהב אותו. בשביל אבי, אוכל לחזור לכמה קדנציות שארצה. מערכת היחסים שלנו תמיד נגמרה טוב. כשהגעתי, הוא לא חייג אלי ואני לא אחד שרודף. אני חי בפ"ת והבנתי שבני לם לא רצה אותי".
וקבוצות אחרות?
"סיימתי בהפועל ת"א מאוד טוב. התחברתי לקהל. סלים טועמה חבר טוב שלי ושלחתי לו הודעה שאני מתכוון לחזור, והפועל ת"א היא אופציה ראשונה. טועמה קישר אותי לחן סול שאחראי על הרכש ודיברנו. נפגשנו, אבל הבנתי שהפגישה היתה רק כדי לכבד אותי ולא מעבר. סול אמר לי 'לאיוס מאוד דומה לך ונהיה בקשר'. זה היה ערבוב יפה. השוק הישראלי הוא לא מאוד גדול, צריך להביא את הישראלים הכי טובים שאפשר. יש הרחקות, פציעות וכו', אבל בסוף קיבלתי הצעה מאוד טובה מתאילנד והחלטתי להמשיך פה עוד עונה".
מה המטרות שלך השנה
"לסייע לקבוצה לשרוד זו המטרה הראשונה והיחידה. להבקיע כמה שיותר ולבשל כמו שעשיתי בחצי העונה האחרונה בקון קאן".
