מירוץ האליפות בפרמיירליג יגיע הערב (רביעי), לנקודת רתיחה. מנצ'סטר סיטי, האלופה, תארח את ארסנל למשחק שממנו, אולי, לא תהיה דרך חזרה. האלופה מגיעה למשחק הזה אמנם בפיגור 5 נקודות מהתותחנים, אבל עם שני משחקים ביד, נראה שהדעה הרווחת היא שהכל תלוי בידיים וברגליים של פפ ושחקניו.
האזינו >>>
להאזנה באפליקציית 5RADIO, לחצו כאן.
קשה יהיה למצוא ולו פרשן אחד שיכול היה לצפות את תמונת המצב בליגה האנגלית בשלב הזה של העונה. ארסנל, שרק קיוותה סוף סוף לחזור לליגת האלופות, מצאה את עצמה בעמדת ההובלה לקראת אליפות מדהימה, הראשונה מזו 19 שנים, ובוודאי אחת המפתיעות שקיבלנו בפרמיירליג.
אבל עם הציפיות, מגיע גם הלחץ, והוא בהחלט נותן את אותותיו. כעת, החבורה של ארטטה מגיעה לישורת האחרונה, כזאת שלא רק תכריע את העונה שלה, אלא עשויה להכריע המורשת שלה - הקבוצה שהכניעה את החבורה הכמעט בלתי מנוצחת של גווארדיולה, או זאת שתהיה אחראית לאחד מאיבודי האליפות הכואבים שראינו.
הפרמיירליג ידעה בעבר כמה וכמה קבוצות ש"בעטו בדלי". המקרה הזכור ביותר הוא כמובן זה של ניוקאסל ב-1995/96. הקבוצה המלהיבה של קווין קיגן כבר הובילה ב-12 נקודות בטבלה על פני מנצ'סטר יונייטד כעבור 23 מחזורים, רק כדי לאבד את האליפות לשדים האדומים.
גם יונייטד עצמה, למרות שהיא כמובן שיאנית האליפויות, שמטה בעבר יתרונות גדולים. זה קרה לה ב-1997/98, אז איבדה יתרון 13 נקודות על פני ארסנל, וזה קרה לה ב-2011/12, אז הובילה ב-8 נקודות על פני מנצ'סטר סיטי כאשר נותרו שישה מחזורים לסיום. זה נגמר באותו שער בלתי נשכח של סרחיו אגוארו במחזור האחרון נגד קווינס פארק ריינג'רס.
לצערה של ארסנל, במאבק האליפות הזה, היא לא רק מתמודדת נגד מנצ'סטר סיטי, הקבוצה שבכל פעם שהגיעה למאבק אליפות צמוד בעשור האחרון יצאה עם ידה על העליונה, אלא גם נגד השדים שלה עצמה. המועדון מלונדון הפך במרוצת האנשים לכזה שמזוהה עם המונח bottling, הדרך שבה אוהדי הכדורגל באנגליה מתארים קבוצה שבועטת בדלי. לארסנל יש כמה עונות כאלה ברזומה שלה, גם במאבקי האליפות וגם במאבק על הכרטיס לליגת האלופות. אבל קודם כל, בואו נביט על המספרים על ארסנל העונה.
פתיחת העונה של התותחנים הייתה מדהימה. למעשה, היא הייתה היסטורית. 50 נקודות אחרי 19 מחזורים, פתיחת העונה השישית הכי טובה בתולדות הכדורגל האנגלי, והכי טובה בתולדות ארסנל. זה כמובן היה מעבר לכל ציפייה, אפשר להניח אפילו של ארטטה עצמו, והיה ברור שבשלב מסוים, הסטטיסטיקה תתיישר. שלוש תוצאות התיקו שלהם בשלושת המחזורים האחרונים, שכללו פעמיים איבוד יתרון של 2:0 נגד ליברפול ו-ווסטהאם, ותיקו ביתי נגד סאות'המפטון שנאבקת על חייה בליגה, גרמו לרבים להאמין שהתותחנים פשוט קורסים תחת עול הציפיות.
ב-18 המשחקים הראשונים שלה העונה, ארסנל ספגה 14 שערים בלבד ושמרה 9 פעמים על רשת נקייה. ב-14 המשחקים שבאו לאחר מכן, היא ספגה כבר 20 שערים, כאשר ראמסדייל שמר על רשת נקייה ב-3 משחקים בלבד. אגב, אם האדומים אכן לא יזכו באליפות, הם יהפכו לקבוצה הרביעית בלבד שמסיימת במקום השני אחרי שצברה 70 נקודות ומעלה אחרי 30 מחזורים. בכל שלושת המקרים הקודמים, מנצ'סטר יונייטד ב-2011/12, ליברפול ב-2018/19 וליברפול ב-2021/22, האלופה בסיום הייתה מנצ'סטר סיטי.
ואם לא הדאגנו מספיק את אוהדי ארסנל עד כה, בואו וניזכר בכמה מקרים בולטים מהעבר, בהם התותחנים פשוט לא עמדו בלחץ.
עונת 2002/03
תור הזהב של ארסנל וארסן ונגר. אחרי שזכו בדאבל בעונה לפני כן, ורגע לפני שירשמו את העונה היחידה בתולדות הפרמיירליג ללא הפסד ב-2003/04, הגיע אחד ממירוצי האליפות הסוערים והמרתקים בכדורגל האנגלי. בתחילת חודש מרץ, התותחנים עוד הובילו בפער של 8 נקודות בטבלה על פני מנצ'סטר יונייטד, אבל אז הגיעה ההתרסקות. שני ניצחונות בלבד ב-7 מחזורים, וסיום עונה שכלל הפסד לבולטון ותיקו נגד לידס מהתחתית, העניקו לשדים האדומים את התואר.
עונת 2007/08
זה היה הדור החדש של ארסנל, הדור שארסן ונגר קיווה שיצליח להוביל להצלחות אפילו גדולות יותר מהקודם. הוא התבדה כמובן. תיירי הנרי כבר היה בברצלונה והפעם, זאת הייתה הקבוצה של ססק פברגאס הצעיר. אחרי 26 מחזורים, התותחנים הובילו ב-5 נקודות על פני מנצ'סטר יונייטד ו-8 על פני צ'לסי.
נראה שרגע המפנה בעונה הזאת הגיעה בפברואר 2008, אז אדוארדו דה סילבה ספג את אחת הפציעות המזעזעות בתולדות הפרמיירליג, ושבר את רגלו נגד בירמינגהאם. הפציעה הזאת, שחיסלה למעשה גם את הקריירה של החלוץ המוכשר, גם פגעה בצורה קשה מוראלית בתותחנים. הם ניצחו משחק ליגה אחד מבין 8 הבאים שלהם בליגה, המשיכו לסבול ממכת פציעות של כוכבים נוספים, ובסופו של דבר סיימו במקום הרביעי בלבד.
עונת 2009/10
ארסנל, בשלב הזה, היא עדיין קבוצה שרואה את עצמה בכל עונה כמועמדת לאליפות. בסוף חדש מרץ, היא הייתה חזק במאבק, בפיגור 2 נקודות בלבד מהמוליכה מנצ'סטר יונייטד. גם הפעם, היו אלו הפציעות שהכריעו. ארון ראמזי שבר את הרגל נגד סטוק סיטי, כמו גם פציעות של וויליאום גאלאס ופברגאס, הובילו שוב למפולת בישורת האחרונה. ארבעה הפסדים בשישה מחזורים ניפצו את התקוות של ונגר וחניכיו, שבסופו של דבר סיימו את העונה במקום השלישי בלבד.
עונת 2010/11
ארסנל הגיעה לישורת האחרונה של העונה, כאשר היא בפיגור 4 נקודות בלבד מהמוליכה מנצ'סטר יונייטד, עם משחק ביד. בליגת האלופות, היא ניצחה את ברצלונה במפגש הראשון בשמינית הגמר, אבל כמו שכבר הבנתם, בשלב הזה האדומים מלונדון החלו כבר לפתח דפוס מסוים. הדחה נגד ברצלונה, הפסד ליונייטד בגמר הגביע, ושני ניצחונות בלבד מ-11 המחזורים האחרונים בפרמיירליג, הפכו את העונה לפיאסקו. ארסנל סיימה במקום הרביעי בלבד, רחוקה 12 נקודות מהפסגה.
עונת 2015/16
אחת העונות המוזרות בתולדות הפרמיירליג, וזאת שהסתיימה באליפות המפתיעה מכולן, של לסטר כמובן. לאורך כל העונה, הסברה הייתה שהשועלים לא באמת יכולים לרוץ עד הסוף. ב-14 בפברואר, ניצחון 1:2 של ארסנל על לסטר, הציב אותם במרחק 2 נקודות בלבד מהחבורה של ראניירי, כאשר עם המומנטום בצד שלהם.
אבל שוב, ארסנל קרסה תחת עומס כל המפעלים בהם שיחקה, השיגה 16 נקודות בלבד מתוך 30 בריצה של 10 מחזורים שהכריעה את העונה, כאשר לסטר במקביל השיגה 27 נקודות מתוך 33. התותחנים סיימו במקום השני, על פניו הישג השיא שלהם בעשור האחרון, אבל אכזבה גדולה לאור כך שבעונה העונה, האליפות באנגליה פשוט הייתה "על הרצפה".
עונת 2022/23
והנה הגענו לעונה שלנו. מאז תחילת השנה האזרחית, ארסנל השיגה 32 נקודות מ-16 מחזורים. ממוצע של 2 נקודות למשחק, לעומת 2.43 של סיטי. למרות שהיא מובילה את הטבלה, באתר OPTA נותנים לארסנל סיכוי של 21.9% בלבד לזכות באליפות, לעומת 78.1 שמקבלת מנצ'סטר סיטי. לפני שבועיים, זה עמד על 55.4% לטובת התותחנים.
כעת, כשאנחנו מגיעים לשלב ה"להיות או לחדול" של העונה, ארטטה ושחקניו מתמודדים לא רק נגד העייפות והמומנטום הגרוע, אלא גם נגד ההיסטוריה, ונגד כל הפרשנים, האנליסטים ואוהדי הכדורגל שבטוחים שגם הפעם, ארסנל לא תצליח להימנע מהנפילה. כשאתה מתמודד נגד מנצ'סטר סיטי של פפ גווארדיולה, זאת נראית משימה גדולה במיוחד, יש שיגידו כמעט בלתי אפשרית.
משחק ענק הערב כבר אמרנו?
הכי ענק שיש.
(הנתונים והמספרים נלקחו מאתר Opta Analyst)
