חלק מאיתנו חלמו להגיע לירח עד גיל 21, חלק חלמו לעשות מדיטציה בקיוטו, לתפוס צינור בהוואי או לעלות ב-11 של יובנטוס. החלומות שנשארים לנו בתור ילדים הופכים למורכבים יותר ומסובכים יותר כשאנחנו מתבגרים. אלה החיים, ובחלק מהמקרים החלומות האלה נכנסים בגרסה כזאת או אחרת למציאות שלנו.
רציתם להיות כדורגלנים ולא הייתם מספיק טובים? יש את ה-Career Mode בפיפ"א. המתקדמים ישחקו גם פוטבול מנג'ר (או צ'מפיונשיפ מנג'ר על גלגוליו המוקדמים), במקביל למה שהם עושים בחיים עצמם. ב-99.9% מהמקרים זה תחביב, תחביב נחמד, שמעסיק אותנו בזמן הפנאי וקצת מעבר לו. במקרה של וויל סטיל, מאמן ריימס, הסיפור שונה.
סטיל היה שחקן נוער בינוני ששיחק בקבוצת חובבים בלגית בליגה הרביעית, ובגיל 17 החליט לעשות את המעבר לאימון כדורגל הודות להתמכרותו לפוטבול מנג'ר. 13 שנה לאחר מכן, סטיל בן ה-30 מאמן את ריימס הצנועה והצליח לקחת נקודה מפ.ס.ז', עם ליאו מסי, קיליאן אמבפה וניימאר בהרכב, בחוץ. בואו נצלול לתוך אחד הסיפורים המופרעים ביותר, והמדהימים ביותר, של עולם הכדורגל.
סטיל, בדומה לכותב ורבים מקוראי שורות אלה, שרף אינספור שעות על משחקי ניהול קבוצת ספורט. הוא לקח את זה צעד אחד קדימה: "פוטבול מנג'ר גרם לי להבין שאני רוצה לבנות קבוצה. לדבר עם שחקנים, שיהיו לי את מערכות היחסים האלה. כבר הייתי כשחקן, אבל פוטבול מנג'ר גרם לי להרגיש איך זה להיות מאמן. הבנתי שזה מה שאני רוצה להיות", סיפר.
בעקבות זאת, הוא החליט ללכת למכללת מיירסקו (Myerscough) האנגלית בגיל 18, לא מעט הודות לשיתוף הפעולה שלה עם פרסטון נורת'אנד ולימודי הכדורגל שלה. הוא התחיל לאמן ילדים בני 14 בגיל 21, חוויה אותה הגדיר כמעצבת בעיניו. לאחר שסיים את התואר הוא חזר לבלגיה בה גדל בניסיון להשיג משרה חדשה.
הכדורגל הבלגי לא הסתער על ההזדמנות, בהתחשב בכך שכל הניסיון של וויל סטיל התבסס על אימון ילדים בני 14 מקבוצה זניחה באנגליה, תואר במכללה כלשהי והרבה שעות פוטבול מנג'ר. "אמרתי להם שאני אף אחד, אבל שיש לי ניסיון ושאני רוצה לעזור בכל דרך. התחלתי לאבד תקווה אחרי שדלת אחרי דלת נסגרה לי בפנים, והמאמן האחרון שניסיתי השאיר את הדלת פתוחה עבורי".
סטיל הפך לעורך וידאו בסט טרוידן מהליגה השנייה, קבוצה ממנה יצאו כמה זרים לליגת העל (אלטון אקולטסה, ג'ורדן בוטאקה וסמי בורארד). הוא החל כמתמחה ללא תשלום, הפך בהדרגה לעוזר מאמן בקבוצה ובהמשך עבר לקבוצה אחרת בליגה השנייה, כעוזר מאמן במשרה מלאה. בגיל 24, קצת אחרי התואר ושלוש שנים אחרי שהחל את קריית האימון, הוא קיבל שיחת טלפון.
שמו של בעלי אותה קבוצה, לירסה, הופיע על הצג. "אתה הולך להיות המאמן שלנו", הוא אמר. "מה?", השיב סטיל (שסיפר על כך בהרחבה ל"גרדיאן"). "אתה המאמן הראשי החדש. אני רוצה אותך, אני אוהב את הרעיונות שלך". בכך סטיל הפך למאמן זמני של קבוצה בליגה השנייה בגיל 24 בלבד.
סטיל הגדיר את החוויה ככזאת ששינתה את חייו לחלוטין, וחזר למנג'ר. "ניסיתי דברים בפוטבול מנג'ר עם הקבוצה שלי", הודה. "הוא השפיע עליי כשגדלתי בבניית הסגל או בניסיון להחתים שחקנים. בזמן שהייתי עוזר מאמן בסנט טרוידן, הרצתי שמירה איתם בניסיון להבין יותר טוב מה לעשות". אחרי כחודשיים הוא חזר לתפקיד עוזר מאמן, בהתחשב בכך שאין לו את התעודה שמאשרת למאמנים לעמוד על הקווים ליותר מ-60 יום בליגה השנייה, אך בלגיה שמה לב לסטיל.
הוא הפך לעוזר מאמן בבירסחוט מהליגה הראשונה, לאחר שלירסה פשטה רגל. הקבוצה עלתה ליגה, וסטיל מצא את עצמו כמאמן זמני בליגה הראשונה בגיל 29. הוא עשה עבודה לא רעה (20 נקודות ב-15 משחקים), אך בסופו של דבר הועדף מאמן מנוסה יותר.
בשלב הזה הגיע טלפון אחר, הפעם מריימס. "בדיוק מינינו מאמן ראשי חדש, אוסקר גרסיה. רוצה להפוך לעזור שלו?", נשאל, והפך לעוזר מאמן מכבי ת"א לשעבר. בריימס אהבו את האנרגיה של סטיל בן ה-30, גילם של רוב שחקניו, ורצו עוזר שיסייע לגארסיה על הדשא באימונים עצמם. הקריירה שלו הייתה על מסלול ההמראה, אך עדיין נתקעה בגלל העדרה של התעודה.
לכן, אחרי שניסה לנסוע כל פעם מבלגיה לריימס וחזרה כדי להגיע לשיעורים, הוא בחר לחזור לסטנדרד ליאז' כעוזר מאמן. אחרי שנה הוא קיבל שיחה נוספת מריימס כדי לשמש בה בתור עוזר מאמן. הקבוצה ניצחה משחק אחד מתשעת הראשונים שלה, גארסיה פוטר וסטיל הוקפץ לתפקיד המאמן הראשי. קצת לפני גיל 30, בלי קריירה כשחקן ואחרי רשימת משרות אפורה כעוזר בקבוצות שכוחות אל, הוא הפך למאמן ראשי באחת מ-5 הליגות המובילות באירופה.
"לא חלמתי שאגיע לכדורגל הצרפתי או שאהיה מאמן בקבוצה ברמה הזאת בגיל 30", הודה סטיל, "שום דבר בקריירה שלי לא היה מתוכנן. מינו אותי כמאמן זמני עד למונדיאל. אמרו שאחר כך נראה". שלושה ימים לאחר מכן היה לו את המשחק הקשה ביותר שיש לליגה הזאת להציע, פריז סן ז'רמן.
"היה שבוע מלחיץ. הופתעתי מזה שהם מינו אותי, וחשבתי בעיקר על זה שלא נספוג שישייה. הפכתי ליותר ויותר רגוע כשהשחקנים עלו למגרש, כי משהו מרגיש אחרת כשאתה המאמן הראשי. הייתי הרבה יותר מרוכז ממה שחשבתי והתמקדתי בעבודה שלי". שחקני ריימס הצליחו לבצע את תוכנית המשחק של סטיל בצורה מעולה, וזה היה המשחק הראשון העונה - באוקטובר, כשפ.ס.ז' הייתה הקבוצה החמה באירופה - בו אלופת צרפת הנצחית כלל לא הצליחה להבקיע. השער הנקי הראשון שקבוצה כלשהי שמרה מול פ.ס.ז' מאז מרץ.
מאז גם הקבוצה השתנתה. סטיל קיבל את ריימס עם 12 נקודות מ-9 משחקים, ומאז שהגיע הם עם 25 נקודות מ-13 משחקים. קשה לראות את הקבוצה מגיעה לאירופה, אבל היא הצליחה לברוח מהתחתית בעונה הראשונה של סטיל על הקווים. הוא שמרה על שער נקי 9 פעמים, כולל בארבעת משחקי הליגה האחרונים, ולמעשה כלל לא הפסידה בליגה מאז שסטיל מונה. היא הצליחה להוציא נקודה נוספת מפ.ס.ז' וניצחה קבוצות טובות ממנה על הנייר, כמו לוריין או ראן. היא עדיין נאלצת לשלם קנס של 40 אלף יורו על כל משחק בו סטיל, עדיין בלי רישיון פרו, עומד על הקווים, אבל נראה שזה שווה לה.
שחקני פוטבול מנג'ר מתחלקים לשניים: כאלה שמתחילים עם הקבוצות הגדולות, כל הסיטי של העולם, וכאלה שמתחילים עם קבוצות קטנות יותר. האקרינגטון סטנליות או הסט פאוליות של עולם הכדורגל. סטיל, כך נראה, היה שייך לסוג השני. ריימס שלו לא משחקת כדורגל יוצא דופן או התקפי במיוחד ומרבה לעשות תוצאות תיקו, כשהיא מתבססת על שני הקשרים שלה במרכז השדה, התקפית והגנתית. הוא מאמין בכדורגל הגנתי יותר ומצליח לשמור על יתרון מספרי גם בהגנה. ריימס לרוב משחקת עם 4:4:2, כששני החלוצים לוחצים מקדימה.
זה אולי לא כדורגל מלהיב, בהתחשב בחומר השחקנים המוגבל של ריימס (אולי מלבד פולארין בלוגון המושאל מארסנל), אבל הוא עובד. וויל סטיל בן ה-30 הפך למאמן כדורגל טוב מאוד בליגה הצרפתית, כאשר בגילו יורגן קלופ עוד שיחק במרכז ההגנה של מיינץ וזינדין זידאן הבקיע את השער ההוא מול לברקוזן. כשמשלבים את החיבור עם השחקנים, האינטנסיביות באימונים וההצלחה על הדשא, המעבר לקבוצה גדולה יותר הוא רק עניין של זמן.
וכך, למעשה, אנגלי שגדל בבלגיה צמוד לפוטבול מנג'ר, הפך לאחד המאמנים הצעירים והמבטיחים בעולם. יהיה מרתק לראות אותו בקבוצה בה יערוך את קדם העונה ויזכה לתקציב, ולא מופרך שעוד כמה שנים נראה אותו באחת הגדולות באנגליה או בגרמניה. וויל סטיל הוא ההוכחה שהחלומות שלנו, לפעמים, הם הסיפור האמיתי.
Follow @Roi_Weinberg