עוד מימיו כמנג'ר ארסנל האגדית, ארסן ונגר תמיד שידר אופטימיות. גם בימים הטובים, אבל גם בערבים הגשומים הקודרים של לונדון. עכשיו, שהוא עמוק בפנסיה, המנג'ר האגדי מתרווח על הספה ונהנה מקבוצתו הקודמת. "הייתי אומר שלארסנל יש העונה סיכוי טוב לזכות באליפות כי אני לא רואה אף קבוצה דומיננטית", הצהיר הצרפתי בהתלהבות, "זו עונה מיוחדת, עם מונדיאל באמצע, ויהיה קשה לחזות איך שחקנים וקבוצות יצאו ממנו. לכן אני חושב שזה אפשרי".
יכול להיות שמדובר בהיסחפות של אוהד ממוצע שסבל כל כך הרבה שנים, ועכשיו סוף סוף רואה את האור, אבל הבאז סביב ארסנל קיים כבר מספר שבועות. אחרי הכל, הקבוצה פתחה את העונה בצורה מדהימה והיא דולקת בראש הפרמיירליג בזכות 0:3 על ברנטפורד במחזור הקודם, שהיה תצוגת תכלית של כדורגל מראשיתו ועד סופו. הניצחון הגיע אחרי ההפסד הראשון של העונה, 3:1 למנצ'סטר יונייטד, שלווה בלא מעט חששות ונבואות של "הנה מגיעה הקריסה הקבועה". אבל התותחנים הוכיחו בגרות בדיוק באותו המקום שבו רק לפני שנה ספגו הפסד שהדליק את כל האורות האדומים כבר במחזור הפתיחה.
הניצחון על היריבה העירונית היה השישי העונה בשבעת משחקי הפרמיירליג הראשונים, דבר שלא נראה בארסנל מאז שאותו ונגר היה המנג'ר ב-2007/08. אלו היו שנים שקצב צבירת נקודות של 18 מ-21 היה כמעט הכרח בצפון לונדון. כאמור, הרבה מים עברו מאז בתמזה, ארסנל כבר מזמן לא הגיעה לליגת האלופות (6 שנים) או היוותה פקטור משמעותי בצמרת של הכדורגל האנגלי, ולכן במשקפיים של 2022/23 פתיחת העונה, שמראה כי ארסנל מדורגת מעל כל הגדולות האחרות, איננה מובנת מאליה.
הסימנים המעודדים לכך הופיעו בטרום העונה, כאשר ארסנל השחילה רביעייה לצ'לסי במסע המשחקים לארה"ב וחזרה ללונדון כדי להשכיב שישייה ברשת של סביליה. היא הגיעה מוכנה לעונה הזאת, בעיקר משום שביצעה רכש נקודתי וחכם אסטרטגית ומקצועית, ועשתה את הדברים מהר מיריבותיה, קרי צ'לסי ומנצ'סטר יונייטד, ויעיל יותר מליברפול. אחרי שבעונה שעברה, מיקל ארטטה חיזק את החלק האחורי עם הבאתו של ארון רמסדייל (למרות הפיקפוקים) לשער ואת בן ווייט מברייטון, הפעם הוא הצליח לשים את ידו על גבריאל ז'סוס ואולכסנדר זינצ'נקו - שני שחקנים שהביאו איתם לא מעט ניסיון ומנטליות של מנצחים ממנצ'סטר סיטי.
ז'סוס, שהיה השחקן הכי חם של התותחנים בהכנה עם שמונה שערים, המשיך בקצב מסחרר עם ארבעה שערים ושלושה בישולים בשבעת המשחקים הראשונים בפרמיירליג. מעבר למנהיגות, הניסיון והתשוקה, הברזילאי מבצע המון תנועה ללא כדור, בניגוד לשני החלוצים הקודמים, פייר אמריק אובמיאנג ואלכסנדר לקאזט, ונראה שהחיבור שלו לחברים החדשים הוא כמעט טלפתי. החבר שהגיע איתו מאלופת אנגליה, זינצ'נקו נכנס בהצלחה לעמדת המגן השמאלי שהיתה כל כך בעייתית בעקבות הפציעות של קיראן טירני וחוסר ההתאמה של נונו טבארס (המושאל שמצליח העונה במארסיי) וכמובן יכול לתת ערך מוסף במספר תפקידים אחרים במגרש.
הצלע השלישית היא כמובן וויליאם סליבה, שמשרה שקט, ביטחון ויציבות במרכז ההגנה, והפך לנכס אדיר גם במצבים הנייחים בהתקפה. אחרי שלוש שנים של השאלות בליגה הצרפתית, הבלם חזר מוכן מאי פעם להוביל קבוצת צמרת בפרמייר ליג, ואפילו זכה להשוואות לריו פרדיננד, מצד פרשן סקיי, גארי נוויל. הרכש הכי פחות מוכר הוא פאביו ויירה, הטאלנט בן ה-21 שהגיע מפורטו, והוכיח בניצחון על ברנטפורד (כבש שער מצוין), שארסנל מעט יותר עמוקה השנה. אחרי הניצחון במשחק הראשון על קריסטל פאלאס, התרשם רמסדייל מהבחורים החדשים בכיתה: "כולנו מאוד אופטימיים שאפשר לעשות דברים יפים בעונה הזאת. השחקנים החדשים הביאו איתם אנרגיות, איכויות, כושר מנהיגות ויכולת לנצח במשחקי כדורגל. כולנו מנסים להדבק בגישה שהם מביאים איתם למשחק".
ארטטה, מי שסומן כיורש של פפ גוארדיולה, מתחיל לקצור את הפירות לא רק משחקני הרכש, אלא כמובן מהשלד שהיה כאן בעונה שעברה. מרטין אודגור, שקיבל בתחילת העונה את סרט הקפטן, מספק את המספרים וכדורי העומק החכמים, בוקאיו סאקה ממשיך בקו העליה שלו וגבריאל מרטינלי קיבע את מעמדו בהרכב אחרי עונה של רוטציות. אפילו גראניט שאקה, שחקן שכבר רבים קברו אותו, הפך לנשק מסוכן בכניסות שלו לרחבה מקו שני. בארסנל כולם עושים התקפה והגנה, משחק הלחץ יעיל, ההגנה התייצבה, יש היררכיה ברורה וכולם משחקים עבור המנג'ר שלהם. "אתם רואים שהשנה אנחנו מביאים מנטאליות שונה", התלהב שאקה אחרי הניצחון על ברנטפורד, "אנחנו עובדים אחד עבור השני, משחקים כמו שאנחנו מתאמנים וכן יש לנו שחקנים אינדבידואלים שיכולים לעשות את ההבדל, כמו שאתם יכולים לראות".
עם כל ההתלהבות והפרגונים, ארסנל יודעת כי יש לו עוד כמה מדרגות לקפוץ כדי בכלל לחלום על מאבק אליפות והיא צריכה קודם כל לכוון לעבר הכרטיס לליגת האלופות. אחת המשוכות החשובות תגיע כבר בשבת מול טוטנהאם בדרבי. במפגש האחרון בין השתיים בשלהי העונה שעברה, התרנגולים היכו 0:3 את התותחנים ועלו מעליהם בטבלה בדרך לסיים בטופ 4 על חשבונם, זאת למרות שארסנל היתה מעל הספרס במרבית שלבי העונה. מוליכת הפרמייר ליג סובלת מול קבוצות בכירות בעידן של ארטטה וצברה רק 6 נקודות מ-24 אפשרויות במפגשים האחרונים מול טוטנהאם, צ'לסי, מנצ'סטר סיטי וליברפול.
עד כה, הגרלת המשחקים חייכה לארסנל, שניצחה יריבות צנועות כגון קריסטל פאלאס, פולהאם, לסטר, בורנמות', אסטון וילה וברנטפורד וכאמור נוצחה במבחן הרציני מול יונייטד באולד טראפורד. חלק מהאופטימיות ששואבים אוהדי ארסנל באשר לסיכויים לסיים בטופ 4 (כי אליפות זו באמת מילה מוגזמת), נובעת מהפתיחה המגומגמת של ליברפול, צ'לסי ואיבוד הנקודות של מנצ'סטר יונייטד במחזורים הראשונים. אבל ארסנל צריכה להסתכל קודם כל על עצמה, לנסות להכות בברזל כל עוד הוא חם ולהתחיל לנצח קבוצות גדולות שעל הנייר טובות ומצליחות ממנה בשנים האחרונות. עד שזה לא יקרה, יהיה קשה לקחת אותה ברצינות.
