היא חוזרת. הליגה הטובה בעולם (וסליחה מכל אוהדי הליגות האחרות באירופה, גם אתם יודעים שזה נכון), העשירה בעולם, המסוקרת בעולם. הפרמיירליג. היא חוזרת אחרי עוד קיץ בו סכומי עתק החליפו ידיים בחלון ההעברות, מאמנים חדשים התמנו, וציפיות חוזרות נוצרו. היא חוזרת, וכמו בכל קיץ, כל מה שננסה לחזות שיקרה בה, יכול להפוך לבדיחה בסוף השנה.
הליגה האנגלית הפכה בשנים האחרונות לנחלתן הבלעדית של ליברפול ומנצ'סטר סיטי. טוב, אפשר להגיד שבעיקר של התכולים. ארבע אליפויות בחמש שנים, שליטה כמוה לא ראינו מאז ימי אלכס פרגוסון. ביחד איתה, או לפחות מעט מתחתיה, נמצאים בשנים האחרונות המייטי רדס. אליפות אחת ושני מאבקי אליפות שהוכרעו במחזור האחרון וכבר נכנסנו לפנתיאון. על פניו, גם השנה אנחנו אמורים לראות את אותו מאבק דו ראשי מוביל את הפרמיירליג. אבל יש אבל.
נראה שזה הקיץ שבו מנצ'סטר סיטי שינתה את פניה בצורה המשמעותית ביותר, ואת הקושי להתרגל לסוג המשחק החדש שלה ראינו אולי כבר במשחק מגן הקהילה נגד ליברפול. כן, זה היה אחד המשחקים הראשונים של התכולים הקיץ, אי אפשר באמת ללמוד ממנו שום דבר והם בחלק מהמשחק היו טובים ביותר מהיריבה, ובכל זאת, משהו נראה שונה.
ארלינג הולאנד, ככל הנראה, יצליח גם בפרמיירליג. הוא חלוץ על, כזה שכל עוד יהיה כשיר, יהיה בעשור הקרוב אחת הכדורגלנים המובילים בעולם. הוא חזק, מהיר ובעל חוש יוצא דופן לשערים. אך נראה שסיטי תצטרך להתרגל לשחק עם חלוץ מהסוג שלו. העזיבות של סטרלינג וז'סוס עלולות להתברר כמשמעותיות לפחות בתחילת העונה. סיטי איבדה לא מעט שערים והכניסה של הנורבגי לעניינים במהירות עשויה להתברר כקריטית. במצב העניינים הזה, בהחלט ייתכן שנראה דווקא את חוליאן אלבראס הנהדר מקבל תפקיד יותר משמעותי ממה שחשבנו כבר בשלב מוקדם של העונה.
יהיה גם מעניין לראות האם הפעם, פפ גווארדיולה ייתן עדיפות מכרעת לליגת האלופות. אחרי ארבע תארי פרמיירליג בחמש שנים, הכשלונות במפעל האירופי הבכיר מתחילים להכתים את המורשת של הספרדי. דומה שבכל עונה, סיטי שלו מצליחה למצוא דרכים יותר יותר הזויות להיות מודחת מהמפעל. יכול מאוד להיות שהתקווה הגדולה של ליברפול, תהיה אולי החלטה של פפ שהעונה, הפרמיירליג הופכת להיות המפעל המשני עבורו.
ואם הגענו לליברפול, גם החבורה של יורגן קלופ המשיכה במגמת ההתחדשות שלו, מגמה שהתחילה כבר בחודש ינואר האחרון עם רכישתו של לואיס דיאס. שלישיית ההתקפה של סלאח-מאנה-פירמינו פינתה את מקומה. הסנגלי, אחד השחקנים הכי חשובים בעידן קלופ עבר לבאיירן מינכן. הברזילאי, אהוב הקהל, ימשיך במגמה להיות אופציה חמישית בהתקפה.
כמו במקרה סיטי והולאנד, גם נונייס יביא לליברפול משהו שלא היה לה בעידן קלופ. חלוץ 9 גבוה, מהיר, חזק, אבל כמו במקרה של הנורבגי, מישהו שמגיע בתג מחיר גבוה, עם ציפיות, וללא ניסיון בפרמיירליג. את הלחץ הוא הרגיש כבר במשחקי הכנה, ואפשר היה לראות עד כמה השער שלו במשחק מגן הצדקה היה חשוב עבורו. נקודת התורפה של ליברפול העונה עשויה להיות הקישור. כל עוד פאביניו וטיאגו כשירים, היא בהחלט טוענת לכתר של הקבוצה הטובה בעולם, אך העומק בעמדה הזאת, יותר נכון החוסר בעומק, עלול להתברר כבעייתי.
ומי תהיה המועמדת השלישית שתנסה לדגדג את צמד המפלצות שבנו קלופ ופפ? צ'לסי, כבר לא תחת רומן אברמוביץ', עושה הרבה רעש בחלון ההעברות, התחזקה בראחים סטרלינג וקולידו קוליבאלי, אבל לא נראית מוכשרת מספיק כדי לרוץ עד הסוף. מנצ'סטר יונייטד תתחיל את עידן טן האח, אולי עם רונאלדו, אולי בלעדיו, ותחפש סוף סוף קצת שקט תעשייתי כדי להתאושש מהעונה המסויטת שעברה עליה. בינתיים, אין לה באמת שקט בחלון ההעברות.
ארסנל של מיקל ארטטה נראית כמו קבוצה מלהיבה ומרגשת, ויחד עם גבריאל ז'סוס, תקווה לכפר על הבעיטה בדלי של העונה שעברה ולחזור לליגת האלופות. אז עם מי נשארנו? עם קבוצה אחת שסיימה את העונה שעברה בצורה אדירה, נמצאת גם היא במגמת התחדשות, ואולי בליגה אחרת, קצת פחות חזקה, הייתה המועמדת המובילה לאליפות.
טוטנהאם של אנטוניו קונטה. התרנגולים סיימו את העונה שעברה בתנופה אדירה, עם שמונה ניצחונות ב-11 מחזורים שהביאו אותה למקום הרביעי, ונראה שפתחו את התאבון לדניאל לוי. דיאן קולוסבסקי היה אולי הרכש הכי טוב שהגיע לאנגליה בחודש ינואר האחרון, כאשר השבדי כבש 5 שערים והוסיף 8 בישולים ב-18 משחקים. הקיץ הזה, נראה שהספרס עשו עוד צעד קדימה.
הרכישות של איב ביסומה ואיוואן פרישיץ' אמורים לתת לטוטנהאם עוצמות שלא היו לה בעונה שעברה, וביחד עם קולוסבסקי, הארי קיין ויונג מין סון אמורים לבנות חוליית התקפה שלדעת רבים תהיה הטובה ביותר בפרמיירליג. על פניו ולאור הישגי העבר של קונטה, זאת אמורה להיות העונה שבה טוטנהאם הייתה יכולה לראות את עצמה כמועמדת אמיתית לאליפות. לצערה, המכשול שהוא סיטי וליברפול נראה כרגע גבוה מדי גם עבור הסגל הזה.
אז מה נקבל? הנבואה ניתנה לשוטים, אבל דבר אחד בטוח - הפרמיירליג תמשיך לבסס את מעמדה כליגה החזקה ביותר בעולם. אנחנו נחזיק אצבעות למנור סולומון שלנו שישתלב בה במהרה, ונקווה למאבק מותח בצמרת לפחות כמו זה שקיבלנו בעונה שעברה. לתחושתי, האליפות תגיע בפעם השנייה בתולדות הפרמיירליג לאנפילד.
