חלון ההעברות נסגר, ליגת האלופות נפתחת והכדורגל האירופי נכנס בכל הכוח לעניינים. מילאנו נצבעה באדום לאחר הניצחון של מילאן על אינטר בדרבי, באנגליה מנצ'סטר יונייטד עצרה את ארסנל הלוהטת ובספרד ריאל מדריד וברצלונה המשיכו במגמת העליה שלהן. כמדי שבוע במדור החדש נסכם את הליגות הגדולות באירופה ונתכונן לצ'מפיונס. אז הנה מתחילים.
תובנת השבוע - אפשר להתווכח על כך שלמילאן אין את הקבוצה או הסגל האיכותי ביותר בכדורגל האיטלקי, אבל בסוף השבוע האחרון נוכחנו שוב לגלות כי יש לה את הכוכב הכי גדול בסריה A ואפשר להוסיף לכך שלושה סימני קריאה. רפאל לאאו, שפתח בצורה יחסית פושרת את העונה, העלה את הרמה מול אינטר והיה הכוכב הבלתי מעורער של הדרבי של מדונינה עם שני שערים ובישול בהופעה בלתי נשכחת בסן סירו. לאאו הפך תחת סטפנו פיולי לשחקן שלם. הוא התחזק פיזית בצורה בלתי רגילה ושיפר באופן ניכר את קבלת ההחלטות שלו בדרך להפיכתו למפלצת באגף שמאל. השער השלישי במשחק היה יצירת מופת, כאשר השתמש בשתי הרגליים שלו על מנת לזרוק את סטפן דה פריי ולנעוץ את הכדור ברשת של סמיר האנדנוביץ'. בכלל, אגף שמאל של מילאן עם לאאו ותאו הרננדס, הוא הצד החזק ביותר שלה עליה היא תקום ותיפול גם העונה.
בקיץ, מילאן עשתה את כל המאמצים כדי להדוף את הניסיונות של צ'לסי ודומותיה מכדי לרכוש את מי שזכה בתואר שחקן השנה בסריה A לאחר שהוביל את הרוסונרי לסקודטו המרגש בחודש מאי. ללאאו נותרו עוד שנתיים בחוזה, ובשבועות הקרובים, אפשר כבר להעריך כי ההנהלה של המילאנזים תשב עם הקיצוני הפורטוגלי על שידורג בחוזה (יהפוך למשתכר הבכיר ביותר שלה ככול הנראה) לאחר שהושלמה עסקת הרכישה של המועדון בידי רדבירד. אחרי ההופעה הפנומנלית של לאאו, ברור שתג המחיר שלו לא יירד מ-150 מיליון יורו ומילאן צריכה לבנות את העתיד על הכתפיים של לאאו, ואין לו בעיה לשאת בנטל. עם כל הכבוד לרומלו לוקאקו (שבינתיים פצוע), דושאן ולאחוביץ', פאולו דיבאלה ואחרים, לאאו הוא שובר השיוויון של הליגה האיטלקית.
הטופ - אריק טן האח הגיע למנצ'סטר יונייטד עם פילוסופיית המשחק של אייאקס. כדורגל מרגל לרגל, החזקה בכדור, מסירות קצרות וכו'. אלא שאחרי שתי חבטות שספג בפתיחה, המאמן ההולנדי הבין עם מה ועם מי יש לו עסק. הגישה שלו במשחקים האחרונים הרבה יותר מותאמת לשחקנים שיש לו. אם במשחקים מול ליברפול, סאות'המפטון ולסטר, השדים האדומים הביאו איתם את הלב, התשוקה והמלחמה. הפעם, מעבר לביטחון שחזר, היתה גם תחבולה טקטית. המנג'ר ההולנדי חיכה לארסנל של מיקל ארטטה מאחורי קו הכדור (ליונייטד היו רק 40 אחוז פוזישן במשחק כולו!), ועקץ אותה בהתקפות מעבר. המהירות של ג'יידון סאנצ'ו ומרקוס רשפורד (צמד ובישול, חוזר לעצמו) ידועה לכל, ולזה אפשר להוסיף את אנתוני בצד ימין (שכבש בבכורה) וכמובן את המוסר המדופלם ברונו פרננדש, שסוף סוף מראה ניצוצות מהחודשים הראשונים במועדון. יונייטד וטן האח השיגה ניצחון רביעי ברציפות ומצהירה שעוד מוקדם היה להספיד אותה.
הפלופ - כבר בתחילת הקיץ אפשר היה להרגיש שמשהו רע מאוד עובר על סביליה. 80 מיליון יורו היא קיבלה על מכירת שני הבלמים המצטיינים שלה, דייגו קרלוס וז'ול קונדה, שהחטיף לה השבוע עם שני בישולים ב-0:3 של ברצלונה בסאנצ'ס פיחואן. אך הכסף לא נוצל כהלכה, לפחות לכאורה. טאנגי ניאנזי הצעיר הגיע מבאיירן ב-20 מיליון יורו ועדיין לא התאקלם בליגה, כאשר בן זוגו למרכז ההגנה מרקאו, שהובא מגלאטסראיי, סובל מבעיית כשירות וטרם שיחק בספרד. בלי ההגנה עליה התבססה, לסביליה אין אופק בליגה, ויתרה מכך, המכירה של לוקאס אוקמפוס לאייאקס החלישה את ההתקפה שגם כך זועקת לעזרה. מונצ'י שוב חיכה עד לרגע האחרון והביא את קספר דולברג (ניס) ואדנן ינוזאי (ריאל סוסיאדד) בשעות האחרונות של החלון, אבל נכון לעכשיו הקבוצה שלו נחלשה משמעותית ואין כמו נקודה אחת מ-12 (הפתיחה הגרועה ביותר מאז 1982) כדי ללמד על כך. הכיסא של ז'ולן לופטגי בוער.
המספר הנוסף - איניאקי וויליאמס, חלוצה החדש של נבחרת גאנה, ידוע בתור החלוץ הכישרוני והנאמן של אתלטיק בילבאו. אבל לחובבי הסטטיסטיקה, והאוהדים הבאסקים המסורים, הוא הרבה יותר מכך. ביום שני שעבר נפצע וויליאמס בקרסול בצורה לא קלה והוחלף מול קאדיס. המועדון הוציא למחרת הודעה בה בישר על הפציעה והבטיח שייעדכן, כאשר יהיו התפתחויות. המשמעות היתה: עצירת השיא הפנומנלי של וויליאמס העומד על 236 משחקים רצופים בהם שיחק. כן, ברצף! להפתעת כולם ביום ראשון איש הברזל של הכדורגל הספרדי כבר עמד על הרגליים, הופיע בהרכב מול אספניול ואמר שלום לפציעה. בילבאו אומנם הפסידה, אבל וויליאמס שיחק כמו פנתר במשך 71 דקות, וממשיך לספור 6 שנים רצופות ללא פציעה. רק בריאות.
מתחת לרדאר - אנטוורפן המוכרת לישראלים כעיר היהלומים בה שיחקו איציק זוהר ועד לא מזמן ליאור רפאלוב, היא הרבה יותר מסתם נוסטלגיה. הקבוצה של המאמן מארק ואן בומל והמנהל הטכני מארק אוברמארס בנתה העונה תלכיד מנצח. הקבוצה הכי ותיקה בתולדות הליגה הבלגית פתחה את הליגה בסערה עם 7 ניצחונות מ-7 משחקים - הישג שלא רשמה מאז 1930. בעקבות ה-0:3 על ווסטרלו, המוליכה הבלגית כבר ביתרון 5 על קלאב ברוז' וגנק ו-11 נקודות על אנדרלכט. לוואן בומל יש המון מה להוכיח אחרי הקדנציות הקצרות בפ.ס.וו ו-וולפסבורג ובינתיים נהנה מסגל שחקנים רחב, מנוסה וכישרוני שכולל את טובי אלדרווירלד הוותיק, ראג'ה נאינגולן (כרגע שחקן ספסל) וכמובן ההולנדים יורגן אקלנקמפ, קלווין סטנגס (הרכש הטרי מניס) ו-וינסנט יאנסן, מלך השערים שלה. אם ימשיכו כך, אפשר יהיה חלום על אליפות ראשונה מאז 1957.
