בגיל 29 וחצי דיא סבע ממשיך לשבור שיאים. לראשונה בקריירת הבוגרים שלו, שחקן אל נאסר בישל שלושה שערים במחצית אחת בדרך לניצחון בדרבי על אל וואסל במחזור האחרון של הליגה באיחוד האמירויות. הרחק מהתקשורת הישראלית, הוא רושם עונה אישית מצוינת בקבוצה שהיתה אמורה להתחרות גבוה יותר בצמרת, אם לא היתה בבעיה תקציבית.
12 שערים ועוד 9 בישולים ב-26 הופעות יש לסבע העונה. הוא היה פצוע חודש וחצי ועוד שבוע הוא הושבת עם קורונה. ובעונה בה שיחקו עד עכשיו, במקרה הטוב, פעם בחודש, בגלל משחקי אסיה ומשחקי נבחרות, זה לא רע בכלל. אבל סבע ציפה ליותר.
"זה קשה מאוד לשמור על כושר ופוקוס ברגע שמשחקים פעם בחודש או לפעמים משחק בחודש וחצי, כל המומנטום נקטע", הוא אומר בראיון לערוץ הספורט, "לוח הזמנים לא מסודר השנה ועכשיו בסוף העונה יש לנו רצף של חמישה משחקים ב-20 ימים. זה לא נורמלי".
אז למה אתה נשמע מבסוט מעצמך?
"מבסוט מבחינה אישית כי המספרים טובים, אפילו יותר מהשנה שעברה, אבל כשהקבוצה לא מצליחה זה נבלע. אם הקבוצה היתה במקום אחר, גם אני הייתי מרגיש טוב יותר".
סבע לא נוהג לשמור בבטן. הוא מאוכזב מהתקשורת הישראלית, שלא מתעניינת. "אני לא מדבר הרבה כי לא מתייחסים", הוא אומר, ובניגוד לליגיונרים שמשוכנעים שאם עזבו את ישראל מקומם בנבחרת מובטח, הוא בעל ביקורת עצמית ובגילו כבר לא חושש לדבר בכנות, "אני אף פעם לא משקר. לא את עצמי ולא אף אחד אחר. כששיחקתי במכבי נתניה ואז בסין הגיעו לי יותר דקות בנבחרת ישראל. במצב הנתון היום, לא מגיע לי להיות בנבחרת. זו האמת".
אז למה לא קיבלת דקות כשהגיע לך?
"ווילי רוטנשטיינר לא נתן לי ואין לי מושג למה. תשאל אותו. מבאס אותי שלא ניצלו את השילוב שלי ושל ערן בנבחרת. ווילי היה נעול על מערך של 5:3:2 ובמערך הזה לא הייתי יכול לשחק כי ערן זהבי ומואנס דאבור היו לפני. דאבור כבש מלא שערים בזלצבורג וזהבי מלא שערים בסין. מה שהפריע לי הוא שגם כשמואנס או ערן לא היו, לא קיבלתי דקות. היו שמים שחקנים אחרים שהם לא חלוצים בתפקיד החלוץ השני, העיקר לא לתת לי לשחק. היו מכניסים אותי בפיגור 3:0 כדי להגיד 'נתנו לו'".
סבע חי את החלום. המשפחה פחות אהבה לגור בסין ועכשיו הם בשמיים, נהנים מכל רגע. כשהוא פוגש מקומיים, הוא מתבקש להצטלם, לחתום, נחשב שם לכוכב. "המקומיים נותנים המון כבוד. מרגיש מאוד מוערך", הוא אומר.
נחזור לאל נאסר. מקצועית, מה לא עבד העונה?
"השיח שאחראי על העברת הכספים הלך לעולמו וזה גרם לזעזוע בכל המערכת. הוחלפה ההנהלה, הוחלפו מאמנים. ויכוחים על ירושה ובעיות כלכליות גרמו לסחרור".
בגלל זה לא מימשו את האופציה עליך?
"ככה נאמר לי, שהם לא יכולים לממש את האופציה מבחינה כלכלית. אנחנו במקום השביעי, יש עוד ארבעה משחקים ואני רוצה לסיים את העונה בצורה הכי מתוקה יותר".
סוכניו, האחים רונן וגלעד קצב, טסו בימים האחרונים לסבע כדי לדון עם קבוצות בדובאי על הישארות הישראלי במדינה. החל מהעונה הבאה ישנה הגדלה של מספר הזרים בליגה לחמישה, מה שמגדיל באופן משמעותי את סיכוייו להישאר. כסף גדול בקריירה הוא עשה, עכשיו הזמן לדאוג למשפחה למקום טוב וכמו שהבנתם, האישה ושני הילדים לא רוצים לשמוע על עזיבה.
דובאי דומה בתרבות, באוכל ואפילו במסגרות הלימודיות למה שמשפחת סבע מכירה מהבית. המתקנים ברמה בינלאומית, הליגה, לטענתו, שווה ברמתה לליגה הישראלית, אבל החלומות על ליגות בכירות שהיו עד לפני כמה שנים, עם יד על הלב, התחלפו בחלומות ריאליים יותר.
"אני גרוע בהשוואות אבל אין הרבה הבדל בין הליגה פה לליגת העל, למרות שאנשים אוהבים לדבר", אומר סבע, "אנחנו הישראלים מצוינים בדיבורים. פה, בניגוד לארץ, אין הרבה קהל וגם אחרי הקורונה האוהדים לא ממלאים את היציעים. מבחינת יחס, כולם מעריכים אותי, גם שחקנים, קבוצות וקהלים אחרים".
אז אתה חי את החלום?
"בשורה התחתונה אני מאוד מרוצה. יש פלוסים ומינוסים בכל מקום. אני לא משחק בלה ליגה או בסריה A ואין פה חשיפה או כדורגל הכי איכותי, אבל אחרי מה שעברתי בסין עם הקורונה, זו היתה האופציה הכי טובה שקיבלתי והכי מהירה. מבחינת חיים, זה המקום המושלם בעולם. לא חסר פה כלום. אני קרוב לארץ ולא מרגיש פה זר. בסופו של דבר, בתמונה הרחבה, זה מקום מצוין".
היית רוצה להישאר?
"קשה לענות על השאלה הזו, כי תלוי איזו הצעה אני אקבל. אני נוהג לחשב בראש פלוסים ומינוסים ואז לקבל החלטה. אם הפלוסים יגברו על המינוסים, אז אני במקום טוב".
להישאר בדובאי זה הכיוון?
"זה הכיוון. אני שחקן חופשי ובמשפחה בטוח לא רוצים לזוז מפה, אבל בסופו של דבר הם הולכים בעקבותי ואם אחליט שיהיה לי טוב במקום אחר, אז הם ילכו איתי".
האמנת לפני עשר שנים שהילד ממג'דל כרום יסדר את כל המשפחה כלכלית ויהיה שחקן משמעותי במדינות כמו סין ודובאי?
"אם לא הייתי מאמין, לא הייתי מגיע. עברתי מסלול שלא חלמתי עליו עם חוויות בסין ובדובאי. הרווחתי כסף כדי לעזור למשפחה וזה הכי מרגש אותי. אני יודע כמה השקיעו בי כדי שאגיע רחוק. אתה יודע, בשנים הראשונות שלי בליגת העל לא הצלחתי וזה קרע אותי מבפנים שאני לא מגיע לרמה שכולם ציפו ממני. כולם במשפחה ובכפר היו מאחורי, ואני לא הצלחתי בהתחלה להראות מה אני שווה. ידעתי שאני חייב להגיע רחוק".
אני אישית חשבתי שתגיע לליגה בכירה יותר
"אם היו נותנים לי הזדמנות לשחק בגיל 19 או 18 במכבי ת"א, הייתי מגיע לאחת הליגות הבכירות באירופה".
אז בדיעבד איפה טעית?
"במבט לאחור, הטעות שלי היתה לעבור ממכבי ת"א להפועל ב"ש בגיל צעיר. עשיתי בב"ש חצי עונה טובה ואז יצאתי עם מכבי ת"א למחנה אימונים. זו היתה התקופה של ג'ורדי קרויף ואוסקר גארסיה. אוסקר אמר לי שאצטרך להילחם על המקום שלי ואני רציתי לשחק. הלכתי לב"ש כי אמרו לי שאלישע לוי בונה עלי ובסוף הוא לא נתן לי לשחק בכלל. הטעות היתה שלא נשארתי במכבי ת"א כי משחק אחד שם זה כמו עשרה במקום אחר".
אם היית יכול להציע לחבר הטוב ערן זהבי איפה לשחק בעונה הבאה מה היתה העצה?
"הייתי רוצה שערן זהבי ישחק איתי פה. גם כאן הוא היה מסיים מלך השערים בדובאי. אנחנו בקשר ויש לו הצעות. הוא בדילמה רצינית ויש לו הרבה דברים מסביב. לא קל לקבל החלטה בשבילו ובשביל משפחתו".
איך נשארים צנועים עם כל כך הרבה כסף?
"זה אופי וחינוך מהבית. הכסף לא שינה אותי. הוא אמצעי טוב לעזור לי לסייע למשפחה שלי. כסף לא קונה אושר ובריאות שזה מה שאני מאחל לעצמי".
חזרה לארץ בקרוב או רק לקראת פרישה?
"לא פוסל את זה, תמיד מתגעגעים לשחק בארץ. אני לא מאלה שיגידו לא אחזור לארץ ולא משנה מה. איך אומרים: נסתרות הן דרכי האל".
