כשהוא בן 56, עם 765 משחקים בקריירה כמאמן ראשי וארון תארים ריק לחלוטין - סטפנו פיולי יוכל להפוך הערב (ראשון, 19:00) לאחד הסיפורים הגדולים בכדורגל האירופי. האיש על הקווים של מילאן, שרבים ראו בו כמאמן זמני או כסמל לבינוניות שדבקה באחד המועדונים האייקונים ביבשת, נמצא כפסע מלעשות את הבלתי יאמן ולזכות באליפות איטליה ראשונה של הרוסונרי מזה 11 שנים, אם רק לא יפסיד לססואולו.
האזינו ל-"רדיו אזורי" - הפודקאסט האיטלקי של ערוץ הספורט
כאן, בטור הזה, לא אנתח את הסיכויים של אוהדי הרוסונרי לחזור לרחבת הקתדרלה במילאנו עם סקוטדו מספר 19 בהיסטוריה שלהם, אלא את השדים שסילקו, אם וכאשר, בדרך לשם. כי כדי לזכות באליפות, צריך לשבור מחסומים, ואת זה מילאן של סטפנו פיולי עשתה ובענק.
אך לפני שניגש לחומות שהפילה מילאן של פיולי, צריך לנבור באלו שהמאמן ניפץ מול עצמו. כאמור, לפיולי אין תארים בקריירת האימון שלו. גיחות בפיורנטינה, אינטר, לאציו, בולוניה, פאלרמו, ורונה, ססואולו, פיאצ'נזה, גרוסטו, פארמה, מודנה וסלרניטאנה הניבו אפס הצלחות שאפשר להכניס לקורות החיים של המאמן, כשבתווך הוא מפוטר כמעט מכל מועדון בו עבד, כולל גרוסטו מהסרייה ב'. המאמן הוותיק, שנחשב למעט שמרן בסגנון המשחק שלו ולאמוציונלי כלפי חוץ, היה תמיד קרוב לצלחת - אך מעולם לא הצליח לגעת בה. אך באוקטובר 2019, מין מצא את מינו.
שובר את הקרח
כשהיא במקום ה-13 עם 9 נקודות בתום 7 מחזורים מפתיחת עונת 2019/20, מילאן החליטה לפטר את מאמנה דאז, מרקו ג'יאמפאולו. מי שזכה מן ההפקר היה סטפנו פיולי, שחתם על חוזה עד לסיום העונה. אחדים יקראו לזה "פלסטר", פיולי קרא לזה "הזדמנות".
תחת פיקודו של המאמן, חזרה מילאן האפורה להראות קצת מה-DNA המלהיב שלה, כשבדצמבר של אותה השנה היא מקבלת בחזרה את אחד מסמלי האליפות הקודמת שלה ומי שנחשב להרבה יותר משחקן התקפה היסטורי - זלאטן איברהימוביץ'. עם השבדי, ולמרות שהיא סיימה במקום השישי באותה עונה, מילאן כבשה 63 שערים עד לסיומה - הכי הרבה מאז תקופת מסימיליאנו אלגרי, בה זכתה באליפות.
וכבר באותה העונה, הקסם של פיולי החל לעבוד. כמאמן, האיטלקי מעולם לא הצליח לנצח את יובנטוס - דווקא הקבוצה בה הניף כשחקן את תואר האליפות ואת גביע אירופה לאלופות. ב-20 מפגשים קודמים מול המעצמה מטורינו, מולה התמודד בעיקר כמאמן של קבוצות נחותות ממנה, לא יצא האיש על הקווים מעולם כמנצח. אך במילאן, כל המחסומים נשברו.
2:4 אדיר על האלופה שבדרך בקיץ 2020 (העונה נמשכה עד אוגוסט עקב פגרת הקורונה) סימן לא רק את ניצחונו הראשון של פיולי כמאמן מול יובנטוס, אלא שבירת רצף של 11 משחקים ללא ניצחון עבור מילאן מול הביאנקונרי והרביעייה הראשונה שלה מול הגברת הזקנה מזה 21 שנים.
וזה לא נגמר כאן, ממש לא. בעונה שלאחר מכן, החלה מילאן להיבנות בצלמו של פיולי - קבוצה אגרסיבית, נחושה, לא מבריקה, אך יעילה ברמה קטלנית. ועם הרמוניה שכזו, הגיעו גם התוצאות. ניצחון ראשון בדרבי מול אינטר אחרי 5 שנים, ניצחון בנאפולי אחרי 10 שנים וניצחון חוץ ראשון על יובנטוס אחרי 10 שנים סימנו את שבירת תקרת הזכוכית של מילאן, אותה סיימה במקום ה-2 אחרי יריבתה העירונית.
על חודו של גרוש
פיולי יסגור את עונתו השלישית במילאן, ואם יש קו ברור בנוגע לקבוצה שלו הוא היעילות שלה. מתוך 25 הניצחונות של הרוסונרי העונה בליגה, מעל למחצית (13) הגיעו על חודו של של שער בודד, כשמתוכם 5 הוכרעו הודות לשער ניצחון ברבע השעה האחרונה.
ואת היעילות הזאת מילאן מביאה גם לשולחן המו"מ. בקיץ 2019, שלושה חודשים לפני הצטרפותו של פיולי למערכת, מונו פדריקו מסארה ופאולו מלדיני לתפקידי המנהל הספורטיבי והמנהל הטכני בהתאמה. תחת קרן ההשעות האמריקאית "אליוט" ששלטה במועדון החל מעונה לפני כן, ועם שדרה מקצועית חדשה, הטקטיקה של מילאן בכל הנוגע להעברת שחקנים השתנתה.
לא צריך ללכת רחוק. רק עונה לפני כן (2018/19), הנחיתה מילאן שחקנים כדוגמת גונסאלו היגאווין, סמו קאסטייחו, ניקולה קאליניץ', קשישטוף פיונטק, מתיאה קלדיירה, דייגו לאקסלט ולוקאס פאקטה בסכום כולל של 183 מיליון יורו, כשגילם הממוצע עומד על 29. כמה מהם חלק מהחבורה הנוכחית של סטפנו פיולי? אף לא אחד.
עונה לאחר מכן (2019/20), עונת הבכורה של מסארה, מלדיני ופיולי יחדיו, ונוחתים בסן סירו פרנק קסי, רפאל לאאו, תיאו הרנדס, איסמעיל בנאסר, לאו דוארטה, ראדה קרוניץ' ואלכסיס סאלמאקרס בסכום כולל של 124 מיליון יורו ועם גיל ממוצע של 22. כמה מהם חלק מהחבורה הנוכחית של סטפנו פיולי? למעט דוארטה, כולם. אליהם אפשר להוסיף בעונה שלאחר מכן את סנדרו טונאלי (20), אנטה רביץ' (26), פייר קלולו (20) ופיקאיו טומורי (23) שהפכו לחלק בלתי נפרד מהצמיחה המחודשת של הרוסונרי. העונה, הזרקור המרכזי מופנה לצירופו הסופר-מוצלח של מייק מניאן במקומו של ג'יאנולואיג'י דונראומה. בתווך, ולאורך שלוש העונות האחרונות, שחקנים ותיקים יותר כמו זלאטן איברהימוביץ', אוליבייה ז'ירו, סימון קיאר ומריו מנדזוקיץ' משתלבים בצורה חלקה. אם זו לא הצלחה באסטרטגיית ההעברות, קשה להבין מה כן.
רק עוד אחת
תיקו מול ססואולו, ומילאן אלופה. כל תוצאה מלבד איבוד נקודות תהפוך את סטפנו פיולי מקונצנזוס בקרב הקהל המילאנזי, לאגדת מועדון. עבור המאמן, שכאמור קרוב מתמיד לזכייה בתואר ראשון בקריירה שלו, החיבור עם האדומים-שחורים הפך לחלק ממנו. הקהל בסן סירו מאוהב באיש שלו על הקווים, כשמדי משחק נוהגים לשיר לו את מה שהפך ללהיט ביציעי ה"קורבה סוד": "Pioli's on Fire", על הלחן של "Freed from desire" או "Will Grigg's on fire" למטיבי לכת.
את הכבוד הזה הוא מקבל גם מהשחקנים. בין אם מדובר בהפיכתו של פצצת האגו זלאטן איברהימוביץ' ממולחם להרכב לסופר-סאב על הגבול המעודד מהספסל, כשכל המהלך הזה מתקבל בהבנה מושלמת. לזאת אפשר להוסיף את מיצובו של סנדרו טונאלי כסמל מילאנזי בהתהוות ואת שידרוגו המקצועי האדיר של רפאל לאאו לאחד השחקנים המבוקשים ביבשת. הנוכחות של פיולי פשוט אדירה עבור מילאן.
אוליבייה ז'ירו, שבדומה למאמנו נחשב גם כן עד לא מזמן לשחקן מושמץ, מסמל העונה את כמה מרגעי הקלאץ' המרכזיים של הקבוצה כשבמו רגליו ניצח את הדרבי מול אינטר עם מהפך וצמד ענק בדקות הסיום ואת הקרב הישיר מול נאפולי על המקום הראשון כשהרשית את השער היחיד במשחק.
הצרפתי תיאר את הפשטות של פיולי, שהופכת אותו למאמן כל כך מוצלח עבור מילאן: "לא הכרתי אותו כל כך, אבל משיחת הטלפון הראשונה שלנו יכולתי להרגיש שזה הולך לעבוד. הוא גורם לקבוצה לעבוד היטב בפן הטקטי. הוא מאמן שמוציא את המירב מהשחקנים שלו. הדרך בה הוא מדבר אלינו לא יכולה להיות ברורה יותר. הוא בנאדם אמיתי ויש לו כבוד עצמי. כשהוא מדבר, זה בא מהלב, מעמוק בפנים. כל מילה שהוא אומר היא כנה".
ובניגוד לאליפויות קודמות של מילאן, שבחלק ניכר מהן הגיעו מקבוצות עמוסות בכוכבים, הקאדר הנוכחי של הרוסונרי, ובעיקר מאמנם, מסמלים שינוי בריא שעובר על אחד המועדונים הצבעוניים והחשובים בכדורגל האירופי. עכשיו, רק נותר לא להפסיד לססואולו, ותקרת הזכוכית שהלכה והתנפחה לה במשך 11 שנים תתנפץ אל מול עוצמתה של מילאן החדשה - מילאן שנבנתה מלמטה, ממש כמו פיולי.
