כשחושבים על הכדורגל השווייצרי, האופציה המיידית שעולה לראש היא פ.צ. באזל - בין אם בגלל היותה המועדון הגדול במדינה, ובין אם בגלל ההגרלות התכופות עם מכבי תל אביב.. המתקדמים יותר יזכרו את גראסהופרס מאבי תקווה או מואנס דאבור, גם סנט גאלן או יאנג בויז יכולות לעלות כאפשרות. בכל מקרה, קבוצת SC ברול אף פעם לא נחשבה לקבוצה גדולה מדי.
הקבוצה הצנועה מהעיר סנט גאלן משחקת היום בליגה השלישית במדינה, וגם שם - נכון לשלב זה היא נמצאת מתחת לקו האדום. במקומות האלה היא היתה רוב חייה המקצועניים; מועדון קטן, ששואף לשרוד. אלא שאם הכדורגל הוא כמו החיים (והוא אכן כזה), למילה "הישרדות" יש קונטקסט מצמרר, בהתחשב במי שהוא כנראה גדול שחקניה - בוודאי גדול האנשים שלבשו את מדי הקבוצה.
פול גרונינגר נולד ב-1891 בסנט גאלן, שווייץ. בשנת 1910, כשהיה בן 21, הוא החל לשחק כדורגל במקביל לעבודתו כמורה, ולאחר מכן כשוטר. הוא שיחק בכנף שמאל, ונחשב לאחד השחקנים הנלהבים בקבוצה. ההתלהבות היתה עד כדי כך גדולה, שבשנת 1915 זכה המועדון בגדול הישגיו עד עצם היום הזה - זכייה בתואר האליפות היחיד של המועדון בהיסטוריה. היא סיימה במקום הראשון בטבלת הבית המזרחי של הליגה, הביסה 1:8 את אראו בחצי הגמר - ובגמר לא התקשתה "לפרק" גם את סרבט ז'נבה 0:3.
לאחר שפרש, גרונינגר שימש גם בשתי קדנציות כנשיא המועדון (בין 1924 ל-1927, ובין 1937 ל-1940). אבל בהיסטוריה הארוכה של ברול, זו כמובן היתה הבלחה. מיד לאחר מכן, היא הפכה למועדון קטן, שמדשדש בליגות התחתונות של שווייץ. המעמד של גרונינגר, עם זאת, נשאר איתן - ואז, כמו שקרה בכל אירופה, הגיעה המלחמה.
גרונינגר הפך ברבות השנים לקצין משטרה, ובשנת 1938, במהלך הפלישה הגרמנית לאוסטריה, התיר לאלפי פליטים יהודים להיכנס לשווייץ - זאת, בניגוד לחוקי המדינה באותו זמן. גרונינגר גם עבר על חוקים אחרים על מנת להגן על מעמדם של אותם יהודים, בשווייץ שבאותן שנים הקפידה לשמור על נייטרליות, וסירבה לאפשר את כניסתם של פליטים אחרים ממדינות הסובבות אותה.
בשנת 1939 ממשלת סנט גאלן פיטרה את גרונינגר מתפקידו. בשנת 1940 בית משפט מחוזי בעיר הרשיע אותו בהפרת אמונים, כמו גם בזיוף מסמכים. הוא הוגלה מחוץ למדינה, וחי בעוני את רוב חייו עד שמת בשנת 1972. חצי שנה לפני מותו, ב-20 באפריל 1971, ארגון "יד ושם" הגדיר אותו כחסיד אומות העולם. רק בשנת 1995 הפך בית משפט בסנט גאלן את ההחלטה, וזיכה את גרונינגר רטרואקטיבית מהעבירות שיוחסו לו.
היום גרונינגר נחשב לגיבור: גשר שבין העיר דיפולסדאו בשווייץ והונמנס באוסטריה נקרא על שמו, כך גם בית ספר בווינה, רחוב בירושלים וכיכר בתל אביב. אבל את סגירת המעגל האמיתית הוא עשה עם הכדורגל; בשנת 2006 ברול החליטה לקרוא על שמו את האצטדיון שבו היא משחקת עד היום. גרונינגר שהוביל את הקבוצה להישג הגדול שלה, קיבל את הכבוד ממנה רק שנים אחרי שנפרד מן העולם.
הסיפור של פול גרונינגר מעלה בנו גם את השאלה לגבי מושג החוק: מה עושה אדם שמתלבט בין המוסר האישי שלו לבין מערכת החוקים שמציבה מדינה בזמן נתון? הרי כל עוולה בעולם היתה פעם חוקית. גרונינגר בחר באנושיות על פני הרוע, סבל בחייו - אך הפך לאגדה במותו. יהי זכרו ברוך.
