1984 היתה שנה מיוחדת עבור מכבי חיפה. הקבוצה הבוגרת זכתה באליפות הראשונה בתולדותיה ובאותה שנה גם הנוער סיים במקום הראשון. אני הייתי בסגל של הנוער יחד עם ניר קלינגר, עופר מזרחי ומרקו בלבול ובעקבות הזכייה הזמינו אותנו לטורניר ביער השחור בגרמניה.
הלינה במשך כל ימי הטורניר היתה אצל משפחות השחקנים הגרמנים ואני ושחקן נוסף, רוז'ה מחשאן, התארחנו במשפחת קלופ. הגרמנים הקימו נבחרת אזורית ובמשחק הראשון ניצחנו 1:4. אני כבשתי רביעייה ויורגן, שישן בחדר לידי, את השער המצמק.
עד לא מזמן לא זכרתי בכלל ששהיתי בביתו של מאמן ליברפול ואחד המאמנים הגדולים בעולם, אבל לפני חצי שנה מחשאן התקשר אליי ואמר: "אתה לא מאמין. אני בפייסבוק וקיבלתי הודעה מבחורה גרמניה ששאלה אם אני רוז'ה שישן אצל בן דוד שלה בגרמניה". הם התחילו לדבר ואז היא סיפרה לו שהשם של בן דוד שלה הוא יורגן קלופ.
בעקבות השיחה, הילדים שלי רצו לפתוח אלבומים ישנים ומצאנו את התמונות. הבן הבכור שלי, רועי, שאל בתמיהה: "מה, לא זיהית את יורגן קלופ?"
אם אני חוזר אחורה. יש לי הרבה זכרונות נעימים מהביקור איתו. למשפחה שלו היה בית גדול בפרבר עם שולחן סנוקר ומשחקים. אבא שלו עבד בפישר פרייס והוא דאג לנו למתנות. לא היו ליורגן פוסטרים או אזכורים של כדורגל בכלל. רוב השיחות שלנו לא היו על כדורגל. כבר אז הוא היה מאוד מעניין ומיוחד, בחור שכיף להיות במחציתו. תמיד אמרתי לו שהוא מאוד גבוה. יותר משבוע ישנו חדר ליד חדר.
בערב היינו יוצאים לבלות ביחד. יום אחד הוא אמר לנו 'בואו, יוצאים בערב למועדון פאנק'. לא היה לנו רשיון נהיגה וחבר שלו בא לאסוף אותנו עם רכב משנת 1930. לא האמנו שהאוטו יגיע עד למועדון. זה היה ערב מיוחד.
בעקבות התגלית, הבן שלי שלח מייל לליברפול, אבל הם אמרו שהוא עסוק. אני מניח שזה לא הגיע אליו. אמשיך לנסות להגיע אליו. יהיה מעניין להיפגש אחרי כל כך הרבה שנים.
