שלא יהיו אי הבנות, חשוב מאוד מי המאמן של ברצלונה. זה נכון בכל קבוצה ולבטח בקבוצת פאר כמו ברצלונה. ויכול להיות שצ'אבי יתגלה כמאמן טוב יותר מאשר רונלד קומאן. אבל הבעיות של ברצלונה נמצאות במקום אחר.
אפשר להבין את הדרמה הגדולה שמתרחשת ב-24 השעות האחרונות סביב פיטוריו של קומאן. התקשורת הקטאלונית, הספרדית והעולמית חוגגת. כי ככה זה עובד. פיטורי מאמנים תמיד גורפים רייטינג. אבל קומאן לא היה הבעיה הגדולה של ברצלונה. הוא אולי לא ברמה של פפ גוורדיולה ויורגן קלופ, אבל הוא מאמן סביר שבתנאי עבודה רגילים היה יכול גם להצליח.
העניין הוא שמועדון הכדורגל ברצלונה נמצא באחת מנקודות השפל הגדולות ביותר בתולדותיו, מצב שייקח שנים כדי לתקן אותו. וכל זה נובע בעיקר מהפוליטיקה הפנימית שאוכלת אותו מבפנים, ממאבקי אגו חסרי רסן, של אנשים ששמו את עצמם לפני המועדון, לפני הקבוצה, לפני האוהדים.
וזה אבסורד אחד גדול. שכן ברצלונה הוא לא מועדון פרטי שנשלט ע"י איש עסקים, מיליארדר, אוליגרך או אפילו מדינה. זהו מועדון חברים. לבארסה יש על פי הנתונים האחרונים 141 אלף "סוסיוס" (חברי מועדון). תאורטית הם הבעלים של המועדון. הם אלו שבוחרים מדי כמה שנים את הנשיא. המילה החשובה במשפט האחרון היא "תאורטית".
שכן לפחות בעשור האחרון ברצלונה "נחטפה" על ידי מגלומנים, שניצלו את העובדה שהיא אהודה ע"י עשרות מיליונים בכל העולם ושבהרכבה שיחק הכדורגלן הנערץ ביותר בעולם, לאו מסי. בזמן שמאות המיליונים זרמו לקופת המועדון כתוצאה ממכירת חולצות, מזכרות וזכויות שידור, אותם נשיאים ביזבזו את הכסף באופן נפשע.
סנדרו רוסיי, שהיה יד ימינו של ז'ואן לאפורטה כשזה נבחר לנשיא בפעם הראשונה ב-2003, הצליח להדיח אותו מהתפקיד ולרשת את מקומו ב-2010. אחד הצעדים הראשונים שעשה היה להחתים את ניימאר, הכוכב הברזילאי הצעיר. כשניימאר חתם רוסיי הצהיר שהוא נרכש ב-57 מיליון יורו. לא עבר יותר מדי זמן והתברר שהסכום הוא יותר מכפול וכי 40 מיליון יורו הועברו לחברה בבעלות אביו של ניימאר. ב-2014 רוסיי התפטר כאשר התגלו מעשי השחיתות שלו בקשר להעברה של ניימאר וכעבור 3 שנים הוא נשלח לכלא על עבירות מס שונות ומשונות.
מי שירש את כס הנשיאות היה ג'וזפ מריה ברתומיאו, מי שהיה סגנו של רוסיי והיה גם הוא מעורב בעסקה המושחתת של ניימאר. הוא אומנם זוכה אחרי שנעצר ונחקר בפרשה, אבל התחושות נותרו מאוד לא נעימות. ברתומיאו היה הנשיא כאשר ברצלונה זכתה בליגת האלופות בפעם האחרונה, ב-2015, אבל במקום להמשיך ולפתח את המועדון בעקבות ההישג – הוא הצליח לדרדר אותו עד לכמעט פשיטת רגל. זה מדהים. לפני 5 שנים ברצלונה הייתה מועדון הכדורגל המרוויח ביותר בעולם – וכעת הוא המועדון עם החובות הכי גדולים. צריך להיות באמת "גאון" כדי לעשות דבר שכזה – או מושחת.
קו פרשת המים היה קיץ 2017, כאשר ניימאר עבר לפאריז סן ז'רמן ב-222 מיליון יורו. ברתומיאו נכנס ללחץ מטורף, שילם מאות מיליונים על שחקני רכש לא מתאימים, הסתכסך עם לאו מסי, והיה הגורם העיקרי לעזיבתו. לאפורטה חזר לכס הנשיאות בחודש מארס האחרון וגילה שוקת שבורה, מועדון הרוס מבפנים, עם חובות שייקח שנים רבות לסגור וללא יכולת לרכוש שחקני חיזוק משמעותיים.
אז קומאן הלך. וצ'אבי כנראה יגיע בקרוב. אבל הבעיות של ברצלונה עמוקות וקשות מדי שמאמן כזה או אחר יצליח לתקן. מה שכן צ'אבי אמור להתחיל את תהליך השיקום. לבסס את הקבוצה על השחקנים הצעירים, שחלקם כמו אנסו פאטי, גאבי, פדרי, ריקי פוץ' ואחרים, כבר השתלבו בקבוצה הראשונה. זה ייקח זמן, זה יהיה תהליך ארוך. אבל במצבה הנוכחי לברצלונה פשוט אין ברירה אחרת.
