השם בודו גלימט לא מעלה זכרונות טובים לכדורגל הישראלי, במיוחד אם אתה אוהד בית"ר ירושלים. הקבוצה הנורבגית, שזכתה לכינוי הגנאי "דייגים" ב-1996, הביסה 1:5 את המועדון מהבירה בגביע אופ"א ולעד הפכה סמל לזלזול של המועדונים בארץ ביריבות מסקנדינביה. מאז המועדון מהעיר בודו הספיק לרדת ליגה פעמיים, לחזור לליגה הראשונה ב-2014 ולדהור העונה לעבר אליפות ראשונה בהיסטוריה שלו, ואחת המרשימות ביותר באירופה.
אחרי הניצחון אמש (ראשון) 0:7 על אלסונד במסגרת המחזור ה-24, בודו גלימט רחוקה 18 נקודות מהסגנית מולדה כאשר נותרו 18 נקודות בקופה. תיקו מול סטרומדוגדסט במחזור הבא יספיק לה כדי להבטיח אליפות ראשונה בתולדותיה. מאזנה עד כה: 21 ניצחונות, שתי תוצאות תיקו והפסד אחד. מאזן השערים: 27:83. כן, 83 שערים. כמעט 3.5 למשחק. מדהים
ויש, כמובן, את הזווית הישראלית. בשער של בודו גלימט עומד ניקיטה חייקין. אם השם הזה מצלצל לכם מוכר, הוא הבליח בארץ לכמה רגעים. עונה בבני יהודה, כולל גביע, ועוד אחת בהפועל כפר סבא, לפני שעזב סופית. חייקין בן ה-25 נולד בישראל, אבל בגיל צעיר עבר לרוסיה. המסע שלו בעולם הכדורגל כלל לא מעט קבוצות, אבל באף אחת מהן לא הצליח להשתקע ולהפוך לדמות מרכזית.
אחרי שעזב את כפ"ס, חייקין לא שיחק כדורגל כמעט שנה שלמה ואף שקל לפרוש. ואז הגיעה ההזדמנות מבודו גלימט. זו היתה התרשמות בלבד, והוא היה אמור להיות בכלל שוער משני, אבל המזל התהפך ואחרי שהציג יכולת מרשימה מול מילאן בליגה האירופית (בודו גלימט הפסידה 3:2 למוליכת הליגה האיטלקית היום), קיבל את האמון מהמאמן קייטיל קנוטסן.
חייקין משחק באחת הקבוצות ההתקפיות ביבשת, והוא לא חף מטעויות, כולל איבוד כדור קריטי שהפך לשער בהפסד 4:2 למולדה, אך מתוך 14 המשחקים ששיחק בליגה שמר חמש פעמים על רשת נקייה, והבונוס: חייקין הוא שותף פעיל בהתקפה של הקבוצה. בבודו גלימט יודעים לנצל את יכולת הבעיטה הטובה של חייקין ומבצעים תרגיל בו השוער שולח כדור ארוך לחלוץ. בניצחון 0:2 על מיודאלן זה אפילו הסתיים בבישול לשער השני של קספר יונקר.
לחייקין יש חוזה לעוד שנה בבודו גלימט, ובקיץ הקרוב הוא צפוי להתמודד עם הקבוצה במוקדמות ליגת האלופות ואולי לזכות לעוד חשיפה. למרות ששיחק בנבחרות הצעירות של רוסיה, הוא עדיין יכול לקבל זימון לנבחרת ישראל, ועם מצב השוערים הנוכחי, ייתכן שיש לו מקום. בנו של ראש הממשלה, אבנר נתניהו, חובב כדורגל מושבע, אף ציין את חייקין כמי שהוא היה רוצה לראות בשער הנבחרת אבל בראיון לערוץ הספורט הוא מבהיר שהוא לא ממהר לשום מקום.
"לא היה לי מושג שאבנר נתניהו הציע אותי לנבחרת", אומר חייקין, "נחמד לדעת שאבנר עוקב אחרי הקריירה שלי. בכללי, זה משמח אותי שיש אנשים בישראל שמודעים למסע שלי בנורבגיה. נבחרת ישראל? לא חשבתי על זה עדיין. כרגע אני ממוקד לגמרי בליגה. קודם כל שיקראו לי, אני שונא את המילה 'אם'".
אחרי ששיחקת בשתי הליגות, איך אתה משווה בין הליגה הישראלית לנורבגית?
"הליגה הנורבגית יותר פיזית וטקטית מהישראלית, אבל האווירה במגרשים בישראל הרבה יותר טובה".
מה אתה זוכר מהתקופה שלך בבני יהודה? זו היתה קבוצה מיוחדת
"זו היתה עונה משוגעת. נלחמנו כדי להישאר בליגה. שנה מאוד אמוציונלית בהרבה דרכים. לא חשבתי שיש לנו סיכוי לזכות בגביע. אבל הכל אפשרי בכדורגל. זה היה הצעד הראשון בהצלחה של בני יהודה בעתיד".
אתה חושב שקיבלת הזדמנות אמיתית בישראל?
"לא קיבלתי הזדמנות אמיתית, אבל זו אשמתי. לא רציתי את זה מספיק. אולי הייתי באיזור נוחות כלשהו ולא עבדתי מספיק קשה. באופן כללי, הגישה והלך הרוח שלי לא היו נכונים. שוב, אני אשם בכך שלא קיבלתי הזדמנות. עם זאת, זו היתה חוויה שלא אשכח".
אחרי שעזבת את כפ"ס, לא שיחקת במשך תקופה ארוכה. למה?
"היו לי כמה הצעות מישראל, אבל סירבתי לחזור. רציתי להיות קרוב יותר למרכז אירופה והתגעגעתי למשפחה שלי. הייתי במבחנים בהרבה קבוצות מאז שעזבתי את ישראל, אבל זה לא הסתדר. בכנות, חשבתי לפרוש בגלל שנדחיתי על ידי יותר מדי קבוצות בצורה לא הגיונית. המבחנים בבודו גלימט היו בשבילי הזדמנות אחרונה לכדורגל מקצועני. למזלי, זה הסתדר. העבודה הקשה משתלמת ואני מחכה לאתגרים שניצבים בפניי".
החוזה שלך מסתיים עוד שנה. מה התכניות שלך לעתיד?
"כמו שאמרתי, אני מפוקס לגמרי בלזכות באליפות ואני לא מתייחס להצעות או לשמועות. עדיין לא דיברו איתי על הארכת החוזה, אבל אני חושב שזה עניין של זמן. אני לא יודע איפה אהיה בעתיד".