"בחיים צריך להיות פרקטיים ואני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם כריסטיאנו רונאלדו היה נשאר. ביובנטוס לא השחקן הבודד זוכה בתארים, אלא המועדון עצמו. החיים ממשיכים הלאה", סיפר מסמיליאנו אלגרי בסוף החודש הקודם לאחר שאיבד את הנכס הכי משמעותי שלו למנצ'סטר יונייטד בימים האחרונים של חלון ההעברות. סביר להניח שגם המאמן המוערך לא חלם שהאימפקט הראשוני של עזיבת CR7 יהיה כל כך שלילי. אחרי ארבעה מחזורים, יובנטוס מדורגת במקום ה-18 בטבלה עם שתי נקודות בלבד ורושמת את פתיחת העונה הגרועה ביותר שלה מאז 1961/62.
"יובנטוס הגיעה לנקודת השפל שלה", נכתב בטוטוספורט לאחר ה-1:1 מול מילאן, משחק אותו פתחה יובה בצורה טובה, אך לא השכילה לשמור על יתרונה. במהלך ההתמודדות האוהדים שרו בלגלוג: "יובנטוס חוזרת לסריה B", זכר לנפילתה הקודמת של הגברת הזקנה ב-2006 אחרי שנחשפה פרשת הקלצ'יופולי. במקרה שלהלן לא מדובר בשערוריית שוחד, אלא בסיפור על אימפריה שליקטה תשע אליפויות רצופות וחיה קצת מעל ליכולותיה הכלכליות, כשנסיגתה נראית אפילו טבעית לאחר אובדן הסקודטו לאינטר בעונה שעברה ועל רקע נזקי הקורונה.
כאמור אי אפשר לנתק את ההתדרדרות המקצועית של יובנטוס ממצבה הכלכלי. המועדון פרסם החודש דו"ח פיננסי עגום לסיכום השנה החולפת. ההכנסות של יובה הצטמצמו ל-480.7 מיליון יורו בהשוואה ל-573.4 בשנה הקודמת כתוצאה מכך שהאליאנץ סטדיום היה סגור למבקרים לאורך 2020/21, כאשר הנתון המהדהד ביותר מצביע על הפסד שנתי של 209.9 מיליון יורו - שיא שלילי לקבוצה בסריה A - בנוסף ל-89.7 מיליון יורו שהפסיד מועדון הפאר בעונת הקורונה הקודמת ב-2019/20.
בהקשר הזה, אפשר להבין מדוע ביובנטוס לא הזילו דמעה על לכתו של רונאלדו. הסופרסטאר, הביא את הסחורה מבחינת מספרים - 101 שערים ב-134 הופעות - דבר שלא הולך ברגל. אבל מבחינה מקצועית הקבוצה כשלה בשלוש השנים האחרונות בליגת האלופות לאחר הדחות מול אייאקס, ליון ופורטו עוד לפני חצי הגמר, ושתיים משלוש אליפויות כנראה ניתן היה להשיג גם עם כוכב מכדור הארץ ולא חוצן פורטוגלי ממאדים. רונאלדו מכר חולצות, הביא משקיעים ליובה, מיליוני עוקבים באינסטגרם, אבל עלותו הכוללת - 340 מיליון יורו (כולל שכר, ברוטו) - לא אפשרה ליובנטוס לעזור בגיוס צוות מסייע ברמה מספקת על מנת להגשים את חלום הזכיה בליגת האלופות, רחוק מכך.
ביובנטוס נעשו טעויות גדולות בעניין הרכש כמובן ואצבע מאשימה ניתן היה להפנות לפאביו פראטיצ'י, המנהל הספורטיבי הקודם, שלא הצליח להכנס לנעליים הגדולות שהשאיר אחריו בפה מרוטה. האחרון, שאחראי לבניית שלושת הסקוטדו בטורינו, עזב בזמנו לאינטר וסייע לה לקחת את התואר על חשבון אותה יובנטוס אשתקד. אפשר למנות טעויות נוספות כמו עצם פיטוריו של אלגרי ב-2019, לאחר שזכה עם הגברת הזקנה בחמש אליפויות והביא אותה פעמיים לגמר הצ'מפיונס וכמובן השגיאה הקשה עם מינויו של אנדראה פירלו חסר הניסיון, שהיה אמור בכלל לשמש כמאמן הקבוצה עד גיל 23.
כל זה הותיר את יובנטוס בעיצומו של משבר אדיר בספטמבר 2021. הגברת הזקנה כבשה ארבעה שערים בלבד בארבעת המחזורים הראשונים והיא תלויה בחסדיהם של אלברו מוראטה, נעדר היציבות, ופאולו דיבאלה, למוד הפציעות, כאשר "המחליף" של רונאלדו הוא מויסה קן. החלוץ בן ה-21 חזר לקדנציה שניה בטורינו, אך ספק גדול אם יצליח לדגדג את המספרים וההשפעה של מספר 7 הקודם. בהקשר הזה, מי שצריך להוביל את הקבוצה בשנים הקרובות הוא פדריקו קייזה, שעדיין לא נכנס בצורה אופטימלית לעונה הזו אחרי ההייפ שיצר עם נבחרת איטליה ביורו.
בהגנה ובקישור המצב לא יותר בהיר. וויצ'יך שצ'סני פתח את העונה בצורה קטסטרופלית, שמזכירה את הופעתיו הרעות ביורו 2020. במרכז ההגנה כבר הצהיר אלגרי שלאונרדו בונוצ'י וג'ורג'יו קייליני, שני גיבורי נבחרת איטליה, אינם מסוגלים לעמוד בעמוס של שלושה משחקים בשבוע ומתיאס דה ליכט עדיין לא הצדיק את המחיר האדיר ששולם עבורו (75 מיליון יורו). אלגרי עדיין לא סגור על המערך האופטימלי של הקבוצה ונע בין 4-4-2 ל-4-3-3, כאשר מרכז השדה ממשיך להוות בעיה גדולה עקב העדר מספר 6 ברמה מספקת ומצוקה גדולה בכל הקשור ליצירתיות, עם כל הכבוד לרכש החדש מנואל לוקאטלי.
ויש כמובן את הבעלים, אנדראה אניילי, שעדיין לא איבד תקווה באשר להקמת הסופרליג, אליה יובנטוס עדיין שייכת באופן רשמי. יש מי שרואים בו כנבל הגדול במיזם המגלומני, שכן הנשיא של הגברת הזקנה הוא זה שהפנה עורף לחברו הטוב, אלכסנדר צ'פרין נשיא אופ"א, ולהתאחדות המועדונים האירופית שעמד בראשה, כאשר הוביל את הניסיון למהפכה בכדורגל העולמי על חשבון השכבות החלשות (כלומר כל מי שאיננה בין 12 המועדונים הגדולים). אניילי, שחזה את השחורות בעקבות מצבה הכלכלי של יובנטוס, בחר באופציה מעוררת המחלוקת בכדי להאבק מול הסופר עשירות דוגמת פ.ס.ז', מנצ'סטר סיטי, צ'לסי ומנצ'סטר יונייטד שהקורונה לא בדיוק ערערה אותן.
כל עוד מבנה הכדורגל האירופי לא ישתנה, כמו שאניילי מאמין, יובנטוס תאלץ לסלול את דרכה בחזרה בדרך אחרת ומקובלת יותר, כלומר התנהלות כלכלית מאוזנת ושפויה, בחירת צוות מקצועי (בהקשר הזה, אלגרי הוא האיש המתאים) וניהולי מתאים וכמובן שחקנים שישדרגו את מצבה הנוכחי. ברור שיובנטוס לא תרד ליגה העונה, אבל ספק אם תוכל לחזור להאבק על האליפות, ודבר ראשון עליה לדאוג שלא תחמיץ עונת ליגת האלופות. הגברת הזקנה נמצאת במה שמכנים בכדורגל "עונה פיננסית" וייתכן ויקח לה הרבה יותר זמן לחזור לגדולה ממה שאוהדיה היו רוצים לראות. יותר מכל נראה שיובנטוס צריכה סבלנות, מה שלא גילתה בשלוש השנים יחד עם רונאלדו. בלעדיו, התרוץ הזה חי וקיים.
