לפני מספר שבועות התקיים באתונה מפגש סודי בו נטלו חלק שבעה מתוך 11 בעלי קבוצות הכדורסל, שכרטיס ההשתתפות שלהן ביורוליג מובטח לעשרים שנה. היורוליג, למי ששכח, הוא עסק מסחרי שהוקם ע"י הקבוצות הגדולות בכדורסל האירופי, שסגרו יום אחד את הדלת בפני יתר הקבוצות וחיסלו למעשה את גביע אירופה לאלופות הישן והטוב שהיה פתוח לכל אלופות המדינות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
כל-כך סודי היה המפגש באתונה, שמישהו דאג שידיעה על דבר קיומו תופיע בכותרות הראשיות של כל מדורי ואתרי הספורט באירופה, לוודא שהקומישנר של היורוליג - ג'ורדי ברתומאו, ירגיש שאקדח מכוון לראשו. האקדח מכוון לראשו של ברתומאו לא מהיום, אבל ספק אם זה עושה עליו רושם. ג'ורדי, כמו האוחזים באקדח, יודעים שהוא טעון בקפצונים. יתכן שהיורוליג יכולה באמת להפיק עוד הכנסות לבעלי הקבוצות, אבל אותו תהליך מידור של יתר קבוצות היבשת קורה עכשיו בתוך היורוליג, כאשר חלק מהקבוצות מרגישות שמגיע להן יותר כי הן אחראיות לרוב ההכנסות.
לעולם לא תשביע את בעלי הקבוצות כי הם אחראים להפקרות הפיננסית שגורמת לגירעון. כשמשלמים לשחקנים סכומים מופרכים ומגדילים את ההוצאות בלי קשר להכנסות, נוצר בור. אז בעלי פנאתינייקוס ואולימפיאקוס סגרו את הברז, לריאל מדריד, באיירן מינכן וברצלונה יש מועדוני כדורגל שסוגרים להם את המינוס, למילאנו יש ארמני, לצסק"א מוסקבה את גזפרום ומכבי ת"א בגירעון קבוע כי היא מנוהלת גרוע והגירעון גדל אחרי עונת הקורונה.
אפשר להוציא את העצבים על היורוליג או הצ'מפיונס ליג אבל זהו המחיר שבעלי קבוצות כדורגל וכדורסל משלמים על ניהול פיננסי חסר אחריות. כאשר משלמים על ניימאר רבע מיליארד יורו, ונשיא ברצלונה מסתיר את שכרו של לאו מסי שאולי שווה כל גרוש אבל מוטט פיננסית את המועדון, ברור שאין מאיפה להביא את הסכומים האלה.
הרעיון שעומד בימים אלה בבסיס הקמתו של מועדון עילית סגור של קבוצות הכדורגל האירופי שאולי יקום ב-2024, הוא להתנתק מקבוצות "קטנות" שגוזלות מזמנן ומכספן של הגדולות. מדובר בעצם בביטול גביע אירופה לאלופות וסגירת השביל הצר אפילו לכספים הקטנים יחסית בפני אלופות מדינות כמו בלגיה, הולנד, אוסטריה ואוקראינה. לא ייאמן. אופ"א, שומו שמיים, משלמת לזוכה בצ'מפיונס ליג רק כ-100 מיליון יורו. ליגה פרטית, כשתקום ב-2024, תציג בכל שבועיים שישה "משחקי עונה" במקביל ותוכל למכור את זכויות השידור בסכומים כפולים ומכופלים שיכניסו לקבוצות כחצי מיליארד יורו בעונה בלי שאופ"א תגזור את הקופון שלה.
הפיתוי לעזוב את הצ'מפיונס ליג גדול, אבל גם המחיר עלול להיות כבד, בעיקר לשחקנים. פיפ"א ואופ"א, כך זה ניראה כרגע, לא הולכות להתקפל מול המועדונים הגדולים כפי שקרה בכדורסל. הם יעמידו את הכוכבים בפני דילמה אמיתי: הצטרפות הקבוצה שלהם ל"סופר ליג" החדשה תמנע מהם את ההופעה בנבחרות במונדיאל, בקופה אמריקה וביורו.
גארי נוויל, לשעבר כוכבה של מנצ'סטר יונייטד וכיום פרשן SKY, הגדיר את רעיון ה"סופר ליג" כתאוות בצע והמליץ לאוהדים להחרים את הקבוצות הפורשות. אוהדים לא יחליפו קבוצה אבל כדאי שיבינו שההרפתקה תהיה בסוף על חשבונם, כי מחיר מנויי ערוצי הספורט בטלוויזיה יזנק.
ואיך כל זה נוגע לאוהדי הכדורגל בישראל? לכאן יגיעו רק גלי הדף, אבל הם יהיו כואבים. כי קבוצות צמרת אירופיות יגיעו לישראל, במקרה הטוב, למשחקי ראווה, ואוהדי מכבי ת"א בכדורגל ירגישו בקרוב מה שמרגישים כבר שנים אוהדי הפועל ירושלים וחולון בכדורסל, שאפילו האופציה התיאורטית להידחק איכשהו לבית מוקדם בצ'מפיונס ליג תיסגר עבורם. כשמכבי חיפה, הפועל באר שבע ומכבי ת"א יהפכו לעירוני נס ציונה של הכדורגל האירופי, למה שמיץ' גולדהאר, אלונה ברקת ויענקלה שחר ישקיעו בהם?