"מתווה את הדרך". את המילים האלה אמר יונס מלדה והתכוון כי הוא משתדל להראות את הדרך לאחים הקטנים שלו ולהוכיח להם שהכל אפשרי, אבל נדמה שהוא בעצם מנסה לעשות את זה עבור כל ילד שמתחיל לשחק כדורגל בשכונה ואומר לעצמו שזה לא אפשרי להגיע לרמות הגבוהות. אז הנה, זה אפשרי.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
מלדה ומשפחתו עלו לארץ מאתיופיה בשנת 2006 והתמקמו בקריית ביאליק. את האהבה לכדור אף אחד לא היה צריך ללמד אותו: "שיחקתי כדורגל בשכונה עם חברים מאז שאני זוכר את עצמי. כל החיים שלי היו סביב הכדורגל. כשהייתי בערך בן 10 הלכתי בפעם הראשונה למשחק בוגרים (של מכבי צור שלום) ופשוט נדלקתי, כשראיתי את השחקנים שם ידעתי שזה מה שגם אני רוצה לעשות".
הכישרון של מלדה הצעיר לא נעלם מעיני המאמנים באיזור. אחרי שספג את יסודות הכדורגל בקבוצת הילדים של צור שלום ("המאמן עידן בר-און הזמין אותי לאימון ואמר לי שאני יכול להיות שחקן"), הוא עבר להפועל חיפה והכיר את המאמן מאור תורג'מן שהפך להרבה יותר ממאמן עבור יונס הצעיר.
"הוא ממש הפך להיות כמו אבא שני בשבילי", מספר מלדה. "הוא תמיד דאג לי. בנה לי את הביטחון, גם בכדורגל וגם בחיים. הייתי ילד מאוד רגיש, אז הוא דאג להרחיק ממני ילדים אחרים ניסו להציק לי. בשלב מסוים הוא עבר להיות עוזר מאמן במכבי נתניה והוא המליץ לצוות שם להביא אותי למחלקת הנוער שלהם, אז עברתי למכבי נתניה".
אבל המעבר הזה היה הרבה יותר מסתם מעבר לקבוצה אחרת. מלדה, שבשלב הזה היה בסך הכל בן 16, נאלץ לעבור לגור בפנימייה בנתניה, בגלל המרחק הגדול מהבית. הוא גם עבר כמובן לבית ספר אחר ולסביבה שונה לחלוטין. מעבר מאוד לא פשוט.
"הכל קרה בבום. עיר אחרת, בית ספר אחר, חברים אחרים – הייתי צריך לעזוב את כל מה שאני מכיר וזה בכלל לא קל. ההורים שלי מאוד לא רצו שאעזוב. הם הציעו לי שאמשיך לגור בקריית ביאליק ואסע כל יום ברכבות, אבל זה לא היה באמת אפשרי. ההורים שלי חשבו שאני ילד של בית וניסו לשכנע אותי לוותר על המעבר, אבל התעקשתי כי ידעתי איזה קידום מקצועי אני הולך לחוות".
וההתעקשות השתלמה. מלדה נצץ גם בקבוצת הנוער של נתניה והתחיל לאט לאט לקבל הזדמנויות גם בקבוצת הבוגרים. עכברי הכדורגל ואוהדי נתניה התחילו לאט לאט להכיר את השם שלו, אבל אז הגיעה פתיחת העונה הנוכחית, אז משחק אחד הכניס אותו לתודעה של כל חובבי הכדורגל בישראל. מדובר במשחק של נתניה נגד סכנין, שם הוא הבקיע רביעייה – משהו שלא כל שחקן עושה במהלך הקריירה.
"עבדתי מאוד קשה כדי להגיע לרגע הזה. אני יכול להגיד שכבר משלבי ההכנה לעונה הנוכחית הרגשתי מאוד טוב. במשחקי האימון הבקעתי בכל משחק והרגשתי בכושר מעולה. ידעתי שאני הולך להתפוצץ העונה ואז הגיעה הרביעייה הזו. זו הייתה הרגשה מדהימה".
"בלתי נתפש"
מלדה התחבר עם הסוכן דודו דהאן, שהוציא כבר לא מעט שחקנים ישראלים לקבוצות בחו"ל, מה שסלל לו את הדרך להגשמת חלום נוסף: "ניסיתי לא להתרגש מזה ולא לחשוב על זה עד שזה סגור, כדי לא לעשות לעצמי 'נאחס'. ידעתי שתמיד יכול לקרות משהו ברגע האחרון שיפיל את העסקה ואז אתאכזב יותר. אבל כשהודיעו לי שאני עובר סופית לגנט, הייתי מאושר. זה משהו בלתי נתפש".
כעת הילד, שהוריו לא רצו שיעבור לנתניה כדי שימשיך לגור בבית, עובר בכלל למדינה ונרכש על ידי קבוצת פאר בבלגיה עבור כ-1.8 מיליון יורו. מלדה לא מסתיר שלהוריו עדיין קשה עם העובדה שהוא לא כל יום בבית: "זה לא קל גם בשבילי, אבל הם יודעים שזה החלום שלי ושאני צריך לעשות כל דבר כדי להגשים אותו. אני מדבר איתם כל בטלפון ובפייסטיים. הם כבר מבינים שאני אדון לעצמי. מה שחשוב לי עכשיו זה להראות לאחים שלי שאם חולמים ומשקיעים הכל אפשרי".
ואחרי כחודש בבלגיה, אפשר להגיד שהוא מוצא את מקומו גם שם. הוא השתלב כמחליף בכל שלושת המשחקים האחרונים של גנט ואין ספק שלאט לאט הוא יקבל עוד ועוד הזדמנויות להוכיח את עצמו. את ההבדלים בתנאים הוא ראה כבר מהרגע הראשון.
"יש הבדלים מאוד גדולים בתנאים ובאימונים בין בלגיה לישראל. פה יש שני אימונים ביום, בין לבין אוכלים במועדון, יש צוות של שלם של מאמנים, מאמני כושר, מאמנים מנטאלים ודיאטנים שעוטפים אותך ואומרים לך בדיוק מה לעשות. מחשבים כל גרם שנכנס לך לגוף. בישראל לא היה לנו דבר כזה. לגנט יש מתקן אותו מחשיבים לאחד משני הטובים ביותר בבלגיה עם אצטדיון, 4 מגרשי אימון, חדר כושר ובריכה והכל בתוך במועדון".
ומה לגבי העתיד? מלדה לא חושב יותר מדי רחוק. הוא רשם 9 הופעות בנבחרת ישראל הצעירה, אבל בנבחרת הבוגרת עדיין לא שיחק. למרות שהוא נחשב לחלק מהדור הצעיר (עם שחקנים דוגמת מנור סולומון וליאל עבדה) שיכול להוביל את ישראל לטורניר גדול סוף סוף – הוא יודע שהדברים לא תלויים רק בו.
"ברור שהחלום הגדול זה להגיע לנבחרת ישראל, אבל רק המאמן יחליט אם לזמן אותי לסגל ולתת לי לשחק. בינתיים אני מרוכז בלהתקדם כאן בתוך המועדון שלי, לשחק כמה שיותר ולהצליח כאן. אם זה יקרה רק אז אתחיל לחשוב על העתיד".